סרן איתי כהן שירת ביחידת יהל"ם, יובל בראון ומשה שובה היו מאורסים ובסך הכול יצאו למסיבה כמו שאהבו ועשו כל כך הרבה פעמים בעבר. שלושתם סיימו את חייהם בנסיבות טרגיות ב-7.10 ואומנם לא היה ביניהם קשר אמיתי, אבל כעת קרוביהם מנציחים את זכרם, כל אחד בדרכו, במרוץ הלילה papaya תל אביב, שמתקיים בחסות חברת ההייטק Papaya המתמחה ביצירת טורנירים במובייל. כעת אופק, אחותו של איתי, וגיא, אחיה של יובל, מספרים ל-N12 על האהובים שלהם, דרך הספורט.
"איתי היה צריך לסיים התפקיד ב-30.10, לעשות פסיכומטרי, לטוס לארה"ב להתאמן שם עם צבא ארה"ב, לעשות טיול קטן אחרי צבא, לחזור וללמוד שנתיים ולחזור לקורס מ"פ לשנתיים", מספרת אופק, שתרוץ כחלק מקבוצת ריצה של חברת ERN שהיא חברת אשראי של מנורה מבטחים, על אחיה הגדול. "הוא רצה לעשות הכול בחיים. משפט אחד שהוא אמר לי וחקוק לי בראש הוא שאחרי כל התהליך שהוא היה אמור לעשות בצבא, הוא בא ואמר 'אני מכריז שבגיל 27 אני משתחרר וזהו, עשיתי כל מה שרציתי'. הוא תמיד רצה לתרום הכול, אנחנו תמיד שומעים סיפורים מחיילים שלו ומגלים צדדים חדשים שלו שלא הכרנו.
איזה אח הוא היה?
"הוא אח גדול לי ולעוד אח. האח הגדול הכי מושלם. היווה לנו תמיד דוגמה. תמיד שאף למצוינות. היה משחק כדורסל ובעקבותיו אחי הקטן התחיל לשחק כדורסל והולך בדרכו בתחום הזה. הוא היה קצין וזה מה שזירז לי את ההחלטה אחרי שהוא נפל גם ללכת ולהיות קצינה בעצמי. זה ממש להמשיך את הדרך שלו. כמובן שזה גם בשביל לתרום למדינה, אבל ההחלטה מאוד התעצמה אחרי שהוא נפל. הוא תמיד דאג לכולם ובדק שכולם בסדר. פשוט מושלם".
מה קרה ב-7.10?
"היינו בבית ברחובות אחרי שחזרנו מחופשה פרטית בקפריסין. כמו כל מדינת ישראל קמנו ב-6:30 לאזעקות. מיד הקפיצו אותו ואת היחידה שלו לבסיס. כל קבוצת חיילים הקפיצו לישובים שונים בעוטף ואתו הקפיצו לעלומים. הייתה שם היתקלות עם מחבל בה איתי נפצע ולאחר מכן מת מפצעיו. מההיכרות איתו, לא מפתיע אותי שהוא חתר למגע, זה לגמרי מי שהוא היה".
ספרי על הקשר שלך ושלו לספורט.
"אני עוסקת בספורט. לפני הצבא הייתי עושה הרבה אימוני ריצה. אבא שלי המון בתחום הריצה. עשה גם חצי וגם מרתון מלא. גם איתי וההורים שלי רצו את ה-10 ק"מ במרוץ הלילה לפני 4 שנים. איתי מאוד אהב ריצה ואפילו יום לפני החופשה האחרונה שלנו הוא פשוט החליט שהוא רץ 21 ק"מ בשביל עצמו. המון חברים ומשפחה באים לרוץ בשבילו השנה ואני מאמינה שהוא היה שמח מזה".
"שני אנשים על ספידים"
גיא בראון, אח של יובל בראון שהייתה מאורסת למשה שובה, ירוץ גם הוא במרוץ הלילה, ויעשה זאת עם קבוצה גדולה של רצים שיעשו זאת לזכר אחותו וארוסה: "הם היו אמורים להתחתן ביום האהבה השנה. ב-7.10 הם הגיעו למסיבה ב5:50. לא ידענו כמשפחה כשלושה ימים מה קרה להם ואז שוטרים הגיעו להודיע לנו וזה היה נורא. מאותו רגע רק חשבנו איך אנחנו יכולים להנציח ולזכור אותם. הקשר ביניהם היה קשר פורה, יפיפה. הם היו שני אנשים על ספידים. נמרצים ורוצים לעשות הכול. בכל רגע הם היו משלימים אחד את השני ומאזנים אחד את השנייה. מסיבות טבע היו העולם שלהם. אחותי אפילו עשתה על זה עבודת גמר. זה מצמרר לחשוב שדווקא שם זה היה המקום שבו היא נרצחה".
יודעים מה בדיוק קרה להם?
"עד היום אף גורם רשמי לא סיפר לנו, אבל חודש לאחר הרצח חמאס פרסם סרטון עם השניות האחרונות שלהם ועד היום אני מקבל טלפונים מערבים עם תמונות ואמירות כמו אחותך בגיהינום. זה קורה ב-3, 4 בלילה. אלה הדברים שאני עובר ביומיום. לא ראיתי את הסרטון, אבל ההורים שלי כן. זה לא יעזור לי לראות את הסרטון. אני יודע שהם יצאו מהמסיבה והגיעו למיגונית, אבל איך בדיוק זה קרה אני לא רוצה לדעת. אחרי כל הזמן של חוסר הוודאות והשבעה, והשלושים ואז פתאום שולחים סרטון כזה זה נורא. אני רוצה להמשיך לחיות לצד זה. התמיכה והעזרה שאנחנו מקבלים דווקא מהעבודה זה יוצא דופן. הבנה, עזרה בהנצחה, טיפולים אישיים".
למה להנציח אותה דווקא בריצה במרוץ?
"אני עובד בחברה שנותנת חסות למרוץ וזה הגיע יחד עם העבודה. הם ראו כמה אנחנו רוצים להנציח, אפילו ביום שבו הם היו אמורים להתחתן עשינו אירוע קטן בבית הקברות. Papaya הגיעה והציעו וזה היה בעינינו מטורף. ממצב שכולנו כל היום במיטה ויושבים, מתחילים קצת לרוץ. זה הכניס מוטיבציה ודברים חיוביים. פתאום מתחברים לאנשים חדשים ונרתמים. אני בטוח שהם היו שמחים שאנחנו עושים את הדברים האלה ביחד. אני יודע שהאווירה במרוצים טובה, זה בדיוק מי שהם היו".
מה היה החלום שלה ושלהם יחד?
"לקנות בית. הם רצו לקנות בית בארץ, להמשיך ולגדל משפחה כאן. להיות אזרחים רגילים ופשוטים. שגרה, ילדים ואהבה. זה כל מה שהם רצו".
מרוץ הלילה Papaya תל-אביב יתקיים ביום רביעי 17.4 מהשעה 18:30, ביוזמת עיריית תל אביב-יפו באמצעות רשות הספורט העירונית וחברת ״כפיים״.