לכבוד עלייתו לאקרנים של הסרט "מועדון הרוכבים", התיישבנו ב-N12 לשיחה עם אנשי הארלי דייוידסון בישראל, על מנת לשבור קצת סטיגמות בכל מה שקשור לעולם האופנועים. נכון, הכי קל לדמיין שכל רוכבי האופנועים הם "ילדי האנרכיה" סטייל, אבל אחרי שראינו את מי שהגיעו אתמול לפלאנט ראשון לציון, להקרנה חגיגית של "מועדון הרוכבים", הבנו שהאמת כנראה רחוקה משם, לפחות בכל מה שקשור לישראל.

 

הארלי דייוידסון הוא אחד ממותגי האופנועים הוותיקים בעולם והיוקרתי בהם, החברה הוקמה בשנת 1903 על ידי וויליאם הארלי ושלושת האחים דייווידסון: ארתור, וולטר ו-וויליאם. במהלך המאה שעברה, הפכה החברה להיות היצרנית המובילה בתחום האופנועים בארצות הברית.

חשוב להגיד, לא כל האופנוענים עם בעלי שיער לבן ארוך, זקן של גנדלאף, ומיליון קעקועים. זאת אומרת, ברור שיש כאלו אבל הם ממש לא הרוב. על פי דניאל פרימן, מנכ"ל אלבר מוטו, "חברי מועדוני האופנועים הישראליים, הם לא בהכרח טום הארדי או אוסטין באטלר. זה יכול אפילו להיות רופא השיניים או רואה החשבון שלך. רואים את זה כאן הערב בפלאנט, אלו אנשים שלא מתיישרים לתבנית שחושבים עליה".

רוכבי הארלי דייוידסון (צילום: שוקה כהן)
קהילת רוכבי הארלי דייוידסון|צילום: שוקה כהן

"אין ספק שהתדמית של האופנוענים, ובמיוחד של מועדוני אופנוענים, לאורך השנים הלכה לכיוון יותר של פשיעה, אפילו סמים ודברים מהתחום הפלילי. אבל במקביל, יש גם את תחום התרומה לקהילה, אנחנו במועדון של הארלי דייוידסון כבר 12 שנים מאמצים את כפר הילדים והנוער טוקאייר, המשמש בית לכ-100 בנים בגילי יסודי עד חטיבת ביניים. מגיעים אליהם עם מתנות, עושים להם חשיפה בריאה לאופנועים, קצת סיבובים. התרומה לקהילה היא נדבך מאוד חשוב עבורנו", הוא מוסיף.

המועדון של הארלי דייוידסון בישראל מנוהל בימים אלו על ידי שני אנשים, דייב כשר ואריק אליוביץ'. השניים אחראיים על כל ניהול השוטף של חיי המועדון, ארגון טיולים בשבתות, התנדבויות, קבלת חברים חדשים ושמירה על כללי המועדון כפי שהוחלט עליהם. כך למשל ביום העצמאות האחרון, השניים ארגנו את מועדון "הארלי דייוידסון" לרכיבה לעבר הכנסת עם דגלי ישראל. אתמול למשל, בחניית הפלאנט בראשון לציון חנו כ-80 אופנועי הארלי דייווידסון, לא כולל הארבעה שחיכו לצופים בכניסה לאולמות.

אליוביץ', המנהל את מועדון "הארלי דיווידסון" מאז שנת 2015, מספר כי מבחינתו אין צורך בוועדות קבלה ותנאים מראש למי שרוצה להצטרף. "קנית הארלי? תעשה לי טלפון ואתה במועדון. זה לא אומר שאנחנו חיים בתוך כאוס במועדון, יש לנו חוקים. מי שיתנהג לא יפה לחברים אחרים, מי שנגלה שהוא נוהג בצורה שמסכנת אחרים או שהוא לא מרוסן, נוציא אותו מהקבוצה".

לטענת אנשי הארלי, גם בארץ לעיתים רואים רוכבים שיותר משקפים את הלך הרוח בסרט "מועדון הרוכבים", "אפשר לראות קבוצות קטנות של בין חמישה ל-20 רוכבים שפתאום מתכנסים למועדון משלהם, עם לוגו ופאטצ'ים והתנהגויות מסוימות, אבל הם לא רוכבים איתנו. הם יותר דומים בהתנהלות לארצות הברית, כמו בסרט, או אירופה".

נחזור רגע לסיבה שלשמה הגענו הערב לפלאנט, הסרט "מועדון הרוכבים", הוא מדבר על חבורה שבסופו של דבר מתגבשת לכדי כנופיה ופעילויות פשע, אתם חושבים שזה ישפיע לרעה עוד יותר על התדמית של הרוכבים?

"מה שאני תמיד אומר זה שצריך לנצל את רעש האגזוז לטובה. כמו שאנחנו מתנדבים עם ילדי הפנימייה בבחן ועושים להם כיף, כמו שיש אצלנו במועדון מתנדבים שמחלקים מזון לחיילים ואזרחים מאז תחילת המלחמה או פעילויות שאנחנו לאורך השנים מתנדבים עם "נשים בוורוד" כדי לעודד נשים להיבדק לגילוי סרטן השד. הרעש של האגזוז יכול להבהיל, זה עלינו להוכיח אחרת, שאפשר גם חיובי", מסכם אריק.