הנער שעשה היסטוריה
עומר ורד וילנצ׳יק, השייט בן בן ה-16 בדגם ה-ILCA עשה אתמול (שישי) היסטוריה כשהשיג את הכרטיס למשחקים האולימפיים בפריז לראשונה בדגם זה בגברים. בגיל כל כך צעיר, בתחרות הבוגרים הראשונה שלו אי פעם, ובפעם הראשונה שהוא מתחרה על הדגם הזה, הצליח הנער מקיבוץ מעגן מיכאל לגבור על שייטים בוגרים יותר, מנוסים יותר ומקצועיים יותר.
עכשיו הוא מסתכל קדימה על הגדלת הסיכויים שלו להגיע לאולימפיאדה, החלום הגדול שלו, ומשתף על השאיפות, על עצמו ועל סערת הרגשות אחרי ההישג, בראיון מיוחד לאתר ערוץ הספורט.
ספר קצת על עצמך
״אני גר בקיבוץ מעגן מיכאל ממש על הים, וכל החיים שלי קשורים לים. התחלתי בכלל בגלישה ממש כשהייתי קטן, הייתי בימייה במעגן מיכאל שם התחלתי לשוט, ואז עברתי למועדון שדות ים שאני בו עד היום. משם זה נהיה תחרותי, שם התאהבתי מאוד בתחרותיות. זה לא שלא אהבתי את זה לפני, פשוט פתאום כשאני רואה את עצמי בהישגים זה עוד יותר הדליק את החוש הזה של התחרותיות", סיפר השייט.
"לאחר מכן עברתי לאופטימיסט (מפרשית לשייט יחיד), התחריתי בזה באליפות אירופה, ואז עברתי לדגם לייזר שהתחלתי בו בנוער. ולאט לאט עולים במפרש, והגעתי לדגם בוגרים עכשיו באליפות העולם. יש לי אחות תאומה שמשחקת כדורסל בליגת העל לנערות בקבוצת חוף הכרמל".
השייט המשיך והרחיב על משפחתו: "יש לי אמא חד הורית, והיא המלכה. אמא שלי התחילה את הכמה ימים הראשונים לפני התחרות ביוון, וזה היה צפוי שלפני שהתחרות תתחיל היא תרצה לתת לי את ה`ספייס` שלי, אז היא חזרה לארץ".
זאת הייתה תחרות הבוגרים הראשונה שלך, ותחרות ראשונה על הדגם הזה?
"כן. זאת הייתה תחרות הבוגרים הראשונה שלי אי פעם, ותחרות ראשונה שלי בדגם הזה. הייתי על אותו הדגם רק של הנוער, כששם זה מפרש יותר קטן. כל הפיזיות שם והמשקלים שונים, ואני בדיוק בתהליך אישי של עליה במשקל כדי להתחזק ולהתאים את עצמי לדגם של הבוגרים".
הרגשת מהשיוט הראשון שזה הולך לכיוון של לסיים בטופ 10 בעולם, ולהשיג את הכרטיס האולימפי לישראל?
״לא, האמת שלא. באתי לאליפות הזאת רק בשביל ללמוד, להגדיל את אוצר הכלים, לראות איך אני לעומת החבר׳ה הבוגרים, ולהתאים את עצמי לדגם, ומפה לשם הכל התחבר כמו שצריך״.
כמה ההישג הזה וההישג בתחרות הראשונה שלך בבוגרים הפתיעו אותך ואת הצוות המקצועי?
״זאת באמת הייתה הפתעה בשביל כולם. יש כאלה שהאמינו יותר, יש כאלה שהאמינו פחות. מי שמכיר אותי יודע על הספורטיביות שלי והרצון שלי להצליח. זה משהו שבעיניי מאוד עוזר לי. היו גם תנאים טובים מאוד בשבילי, בעיקר בתחילת
התחרות. תנאים שמאוד עזרו לי כבר מההתחלה להתמקם מקדימה. היו שלושה ימים ראשונים שלא היו בהם שיוטים בכלל בגלל שלא הייתה רוח, ובסוף עשינו 8 שיוטים מתוך 12 המתוכננים. אני חושב שלמדתי הרבה, והפגנתי יכולות טובות בשיוטים״.
לא מובן מאליו לשייט שהוא חסר ניסיון בדגם, לגבור על שייטים וותיקים ממנו עם ניסיון תחרותי-מקצועי עשיר יותר בדגם הזה. איך הצלחת למקסם את היכולות שלך במספר מצומצם של שיוטים?
״זה בא מכמה מובנים. יש לי ניסיון מאוד טוב בחו״ל של תחרויות גדולות. זה לא בסדר גודל הזה של הבוגרים כי כולם שם מקצוענים וזה החיים שלהם, אבל עדיין אני חי את התחרותיות בחו״ל כבר כמה שנים. עם ניסיון בתחרויות גדולות מאוד של 200 סירות אפילו, וזה בא לטובתי. הגעתי לאליפות הזאת נטו כדי להשתפר, לראות איפה צריך לשייף את היכולות. הגענו נבחרת של חברים טובים שכיף לנו להתאמן יחד, נהנינו מאוד, היו צחוקים, והעברנו את הזמן יחד. זה גם שיחרר מהמתחים של האליפות״.
השייט הוסיף: ״אני חושב שאת היכולת בסוף יש כי אני רואה את זה בהרבה תחרויות שהיו לי לפני. כל הזמן נשארתי רעב למשהו יותר גדול. לפני פחות מחודש הייתי בארגנטינה באליפות העולם לנוער ושם פספסתי את המדליה. זה השאיר אותי עם עוד יותר רצון. המאמן שלי לא חשב שזה בלתי אפשר. יותר מזה, יש לו משפט: `תזרוק לסל אולי תקלע`, וזה לגמרי זה היה ככה .באתי רק ללמוד, בלי לחץ, ופשוט דברים התחברו״.
עשית הישג מטורף, להיות הנציג הישראלי הראשון שמשיג את הכרטיס האולימפי בדגם הזה.
״זה באמת מטורף. הכל התלבש כמו שצריך. התנאים לשייט, ועוד כל כך הרבה משתנים. לפעמים מה שקורה בתחרות לא זה כל כך תלוי בך בספורט הזה יש המון משתנים. בגלל זה השייט הוא אחד מהענפים היותר קשים. זה ספורט מטורף והכי לא צפוי שיש. חלום שלי שאני אתחיל לספור מדליות. עד לרגע הזה היום בכלל לא עניין אותי עניין הנקודות. באתי ללמוד ולראות איך אני בדגם. האמת שזה גם בכלל לא היה בתמונה של הנבחרת לעשות קווטה עכשיו. המטרה הגדולה של הנבחרת לעשות את הקווטה, בסיטואציה שחשבנו שהיא אפשרית, הייתה בכלל לעשות את זה בתחרות ההזדמנות האחרונה באפריל״.
אם אתה תהיה זה שייצג אותנו באולימפיאדה, נער בן 16 וכמה חודשים בבמה הגדולה בעולם הספורט. זה משהו שאתה יכול לדמיין?
"בתור ילד זה החלום הגדול שלי, להגיע לאולימפיאדה. חלק מהמעבר שלי לדגם הזה היה בשביל האופצייה שאולי תהייה קיימת, והיא לעקוץ את הכרטיס לאולימפיאדה. לבוא בתור ילד בן 16 שבחיים לא התחרה בדגם הזה, ובאמת לעשות את זה בענק. מעניין איך יעשו את הניקוד בין חברי הנבחרת, איך יחשבו את הניקוד של האליפות הזאת, ומה יהיה בתחרויות מבחנים עד שיקבלו את ההחלטה. אני מאוד רוצה להיות שם, זה באמת החלום שלי".
