כבר שבוע שעומר גרא סופר את השעות. ביום שישי האחרון, כשמכבי ראשון לציון הובילה 0:2 בסדרת הגמר, הוא עלה בידיעה שזה יכול להיות המשחק האחרון בקריירה העשירה שלו, אבל שם זה התהפך. גם בזכותו. הפועל אשדוד ניצחה, ואמש השוותה את הסדרה מול מכבי ראשון לציון ל-2:2 - כך שנותר לו לספור עוד כמה שעות טובות עד לשריקת הפתיחה ביום שישי - של המשחק החמישי והמכריע בגמר פלייאוף האליפות - שיהיה גם משחק הפרישה שלו.
"אני לא הבנאדם הכי צבעוני, שאשתמש במילים כמו 'מתרגש מאוד', אבל זה יהיה בהחלט מיוחד לשחק את המשחק האחרון שלי ב'בית מכבי'. במקום שבו גדלתי, שהייתי שותף לרגעים, להישגים ולתארים עם מכבי ראשל"צ. לעשות זאת במדי הפועל אשדוד, שזה מועדון מאוד מיוחד עבורי, שהייתי שותף לרגעים גדולים שלו בשלוש השנים האחרונות, זה כיף. כמובן הרצון הוא לנצח את המשחק החמישי בסדרה ולזכות באליפות. להגיד שחזרנו מ-2:0, ולא לקחנו את התואר, זה לא שווה כלום. זכייה זה סיפור אחר", שיתף גרא - שבסדרה הזו גם מתמודד מול האח הצעיר, גיא, שנותן עונת פריצה נפלאה במדי מכבי ראשל"צ.
במשך 14 שנים, כאשר גרא עלה לבוגרים כבר בגיל 17, הוא שותף להרבה תארים. 5 אליפויות ו-4 גביעי מדינה עם מכבי ראשל"צ. "בהתחלה עוד הייתי צעיר ופחות שיחקתי", הוא אמר. הוא עבר לעונה אחת להפועל ראשל"צ בשנת הקורונה, והמשיך לאשדוד שעימה זכה ב-3 גביעי מדינה, ואם הצלחת תהיה אדומה ביום שישי - הוא ישלים שתי אליפויות במדיה. "כן, אפשר לומר שזו קריירה משמעותית. למה אני פורש בגיל 31? בעיקר כי הגוף לא עומד בזה יותר. אני עובד בשתי עבודות (מהנדס בניין) - וזה משפיע. קשה לסחוב קריירה ארוכה בטח בעמדת פיבוט, אבל אני חושב שהצלחתי. לא היה רצון לסחוב יותר, והאמת שתכננתי לפרוש כבר בעונה שעברה, אבל יש משהו מיוחד בהפועל אשדוד שגרם לי להישאר עוד עונה. לא האמנתי שאצליח לסחוב. הזכייה בטראבל בעונה שעברה, והזכיות לאורך העונה - נתנו לי עוד דרייב להמשיך".
איך זה לשחק את סדרת הגמר האחרונה בקריירה ועוד מול אחיך?
"אחי נותן עונה מעולה. הוא חזר למכבי - וזו עונת פריצה. גם בנבחרת ישראל. אם הוא ימשיך ככה, השמיים הם הגבול מבחינתו. הוא מאוד מאוד מוכשר. הוא משחק בתפקיד שונה. אני פיבוט, טל היה פיבוט, הוא היחיד מבין האחים שבחר בפינה. כאשר זה קורה בסדרה כזו, זה בהחלט תחושה אחרת. לגבי הסדרה, אני לא רוצה לומר שההתחלה מבחינתנו הייתה מזעזעת, אבל פתחנו ביכולת לא טובה את שני המשחקים הראשונים. אני שמח מאוד שידענו לחזור. ביום שישי, זה משחק חמישי והכי חשוב. אם לא ננצח, זה לא שווה כלום. להפסיד 3:2 או 3:0 זו אותה התוצאה. זה לא הזמן לדבר על הנפת צלחת. גם מומנטום בעיני לא משחק תפקיד, כי זה משחק אחד - ממש כמו גמר גביע. כל מה שהיה נמחק. מה שחשוב זה מי תבקיע גול אחד יותר. ברור שאם נזכה באליפות, אז לא יכולתי לבקש רגע יותר טוב במשחק פרישה. זהו, אני רוצה להודות לכל הקבוצות ששיחקתי בהן. אני שמח שתרמתי להן, והן לי".
מנגד, האח הצעיר, גיא, משתף: "עומר לא בחור רגשן. הוא מאוד צנוע ולא ידבר הרבה, אבל זה רגע מאוד מיוחד עבורו שמסכם קריירה באמת מרשימה. כמובן גם עבורי כאחיו הקטן וגם כאוהד כדוריד שמתמודד מולו. להצדיע לו על הקריירה המדהימה ומרובת התארים שלו. הוא מודל לחיקוי עבורי, ולא רק בתחום הכדוריד. הוא משאיר לי צל מאוד גדול. מהרגע הראשון שהוא עלה לבוגרים במכבי, כולם ידעו שהוא יהיה הפיבוט הבא. משהו מיוחד. החיים הובילו אותו, והחיים ממשיכים. הוא עשה את השיקולים שלו, אבל אין ספק שהפציעות הכריעו. לא פשוט לשחק את הספורט שלנו כל כך הרבה שנים, ובמיוחד בעמדת הפיבוט".
בטח בארוחת שישי האחרונה לא הפסקתם לדבר על הרגע הזה, ועל הסדרה.
"דיברנו על הכדוריד אולי 5 דקות, כי אנחנו בתוך סדרה, והאמת, שבבית לא מדברים המון על כדוריד. עומר כבר לא גר איתנו, אבל בתחושה זה מוזר לשחק מול אחי הגדול בסדרה כזו. שיחקתי נגדו במסגרת הליגה, כמובן בגמר הגביע, אבל בסדרה זה מרגיש אחרת. בכל מקרה, אני עולה ונלחם, ולא משנה אם זה אח שלי שעומד ממול. כמובן שאני מכבד אותו עד המקסימום, אבל שזה מגיע למצב של אני מולו, באחד על אחד, אין הטבות".
ובשישי, המשחק המכריע. ברור שאתה רוצה לנצח ולזכות, אבל אני מניח שאם יש משהו שינחם אותך בהפסד - זה שעומר מסיים את הקריירה בטעם הכי מתוק.
"לגבי הסדרה, אני חושב שסיפקנו כל מה שאוהד כדוריד רצה לראות. זה התחיל בשליטה מוחלטת שלנו, והתהפך עד לשוויון. אשדוד קבוצה מעולה עם סגל רחב. למרות שאנחנו עם רוטציה הרבה יותר קצרה מהם, אנחנו מתאפיינים בהמון לחימה ואופי. אני חושב שזה מה שהביא אותנו עד עכשיו, כך שהכל יכול לקרות וזה הולך להיות מעניין. אעשה הכל בשביל לנצח ולזכות באליפות, ובשבילי זה יהיה תואר ראשון עם מכבי - בטח כשחקן שנכנס לעניינים. נחמה? לא תהיה נחמה להפסיד 3 גמרים בעונה - ובטח לאותה קבוצה, אבל אם עומר זכה בתארים האלו, נגיד שזו נחמה. זה שהפסדנו בגמר גביע המדינה ובגמר גביע ווינר-שופטים, זה יושב לנו בראש. לא יודע אם לקרוא לזה נקמה ספורטיבית, אבל בהחלט להראות מה אנחנו שווים ויודעים. אנחנו רוצים להוכיח את זה גם לעצמנו, שאנחנו מספיק טובים למרות כל מה שעברנו. כמובן, רוצים להחזיר את האליפות לראשון לציון, ולבית מכבי".
