מתנות צריך גם לדעת לקחת, ואמש (שבת), ביום הלפני אחרון של תחרות השחייה האולימפית, נבחרת ישראל ואנסטסיה גורבנקו קיבלו מתנה כמעט בלתי חוזרת להעפיל לגמר אולימפי, אך פשוט לא לקחו אותה.
כזכור, גורבנקו סיימה בשישי במקום התשיעי בחצי הגמר של המשחה ל-200 מעורב אישי ונותרה מחוץ לגמר. אלא שהמקום התשיעי הוא ה"רזרבה", כלומר, במקרה שאחת השחייניות נמחקת או לא מתייצבת, גורבנקו היא הראשונה שנכנסת במקומה.
אי התייצבות היא מקרה נדיר במיוחד בגמר אולימפי, אולם הפעם זה קרה. אלה ראמזי האוסטרלית, שעלתה מהמקום השמיני לגמר, חלתה ולא התייצבה למשחה. ההודעה על כך התקבלה מאוד מאוחר (כחצי שעה לפני המשחה) וגורבנקו, שלא התכוננה למצב שכזה, לא הגיעה כרזרבה לחדר ההצבות ונותר למעשה מסלול ריק בגמר, אירוע נדיר בפני עצמו.
יש לציין כי על פי חוקי התאחדות השחייה העולמית, על הרזרבה בחצי הגמר ובגמר להופיע בחדר ההצבות בכל משחה, בדיוק בגלל מקרים כאלו, ולא בכדי מתקיים גם סווים אופ על המקום ברזרבה, אם התוצאה של השחיינים זהה.
בנבחרת ישראל בעבר היה נהוג להתייצב בחדר ההצבות בכל מקרה של רזרבה, כאשר זכור במיוחד המקרה של מירון חרותי בטוקיו, אשר התייצב בחדר ההצבות וכמעט נכנס לחצי הגמר כרזרבה, אולם ברגע האחרון השחיין ה-16 התייצב וחרותי נותר בחוץ. לא ברור מה הסיבה לכך שהפעם הנוהל הזה לא בוצע, אולם אין ספק שזהו פספוס ענק, וכי גורבנקו הייתה יכולה לשחות בגמר האולימפי.
תגובת הוועד האולימפי: "ההודעה על הזימון למקצה בוצעה רק חצי שעה לפניו, מה שלא אפשר הכנה מקצועית מספקת לדעת הצוות המקצועי".
