ניר קלינגר: "הייתי מעדיף למחוק את השנים האלה מהחיים"

כשאתה מגיע, עולה שחקן מוכשר מהנוער - אבי נמני. הבנת מיד שמדובר במשהו אחר?
"לא. היו כמה. היה אבי נמני, היה איציק זוהר. 2-3 שחקנים בולטים מאוד, בעיקר אבי ואיציק. ישנתי עם אבי בחדר בכל התקופה. בתקופה של הדאבל היינו ישנים במלון לפני כל משחק גביע. זה היה הנוהג. לקשטן היו אמונות תפלות. איציק זוהר היה יותר `כוכב`. אבי היה מופנם, שקט. כל לילה אחרי המשחק היינו יוצאים כולנו לבלות. אברהם גרנט, שמעון קורק, איציק, אבי נמני, אלי דריקס ואני".

הגיע קשטן, לקח איתכם דאבל, ואז פתאום גרנט חוזר
"ביקשתי, בתור קפטן, מהנהלת מכבי ת"א מענק על האליפות - חופשה לכל הקבוצה עם כל בנות הזוג. סיפור של 100-150 אלף דולר, כסף קטן במושגים של החבר`ה שהחזיקו את מכבי ת"א. יצאנו לחופשה עם דרור והתחילו השמועות. שיש דיבורים להחליף את דרור ולהחזיר את אברהם. היתה אווירה לא כ"כ טובה. דרור היה איש קשוח והוא היה חשדן, ובצדק. הרגענו שם את האווירה, סיימנו את החופשה. באחת בלילה אני בבית, מקבל טלפון מדייויד פדרמן שמבקש שאבוא אליו עכשיו לכפר שמריהו. הגעתי אליו הביתה, יושבים כל שועי המשק. הוא אומר שהם החליטו שהם מחזירים את אברהם ומפטרים את דרור. אמרתי לו `מה? אתם השתגעתם? בן אדם לקח דאבל, איך אתם יכולים לפטר אותו?`. הם ענו שיש להם תכנית לחמש שנים... אברהם ערבב אותם טוב. הוא גם היה מאמן גדול. דייויד ענה לי `אין, זה הוחלט`. הלכתי, לא אמרתי כלום, נתתי לזה להתפוצץ לבד. היה בלאגן בתקשורת. הרגשתי נורא. אהבתי את אברהם והייתי עוזר שלו, אבל זה היה מהלך טפשי. הקבוצה לקחה דאבל, זה קשה לקחת. דרור בנה קבוצה חזקה. היתה יכולה להיות שושלת. זה ערער אותנו קצת".

דיברת עם דרור
"הוא כעס על כולם, ובצדק, וגם עליי. דרור זה איש מדהים, אבל הוא החליט שעשו לו תרגיל מאחורי הגב וכולם מעורבים בזה. התחננתי אליו וסיפקתי לו מה קרה. השנתיים לאחר מכן היו כ"כ קשות ומעייפות, שאחריהן פרשתי. היתה לי פריצת דיסק וכאבים ולא הייתי יכול לתת מעצמי, אבל כל ההתנהלות הזו הגעילה אותי. אני לא בא מהמקומות האלה. הייתי בן 32, הייתי יכול לשחק, אבל זה נתן לי את הדחיפה".