"לא יודע אם אני יכול לחזור לישראל"

"הרבה, יותר מידי. אני שומר על קשר עם אנשים ושחקנים, אוהדים שולחים לי כל יום וואטספ, עכשיו עם המצב באיראן וישראל אני רואה הכל בטלוויזיה, אנחנו בודקים מה שלום כולם, יש לי הרבה חברים בישראל ואנחנו מודאגים מאוד מהמצב. מקווים שייגמר מהר ובקרוב כי יש הרבה בלאגן".

"כולם מדברים על ארה"ב, איראן וישראל, יש בארגנטינה המון יהודים ולכולם יש קשר לישראל אז אנחנו מודאגים באמת. התקשורת עם ישראל, יש לכם הכל, יש אנשים בממשלה, 90% מהמדינה עם ישראל וארצות הברית".

על בנותיו סיפר: "הן גדולות מאוד, יש להן חיים חדשים כאן, אבל היה קשה מאוד כי יש להם חיים בישראל עם חברים והכל והחזרה לכאן הייתה מאוד קשה, השינוי והמדינה, זה היה משוגע. סופיה וקלרה גדולות והשתיים האחרות קטנות אבל אנחנו נהנים מהחיים, זו סיטואציה שונה פה, אבל שרדנו".

"להכל; למדינה, לחברים, לאנשים, הכל בישראל. זה 10/10 נקודות, זה אנשים חמים עוזרים לך כל הזמן דואגים לך והם אנשים נהדרים".

"לכל מדינה יש את הייחודיות שלה, לנו האסאדו הטוב ביותר בעולם אבל תאמינו לי שאני מתגעגע מאוד לשווארמה ולקבב".

על הסיטואציה שהובילה לעזיבתו: "אני יודע שהייתה בעיה עם הוויזת עבודה שלי, ניסיתי להבין מה קרה לאחר מכן כי אני בטוח שמשהו קרה. עשיתי מה שיכולתי, דיברנו עם עורכי דין, עם שינו, לא יכולנו למצוא פיתרון".

"היום אתה יודע זה כבר בעבר אבל באותו רגע כן, הם `כרתו לי את הרגליים`. אם הייתי שם יכולתי עוד לשחק ואולי לאמן ולהישאר בכדורגל, חצי מהחיים שלי היו שם וגם עבור הילדות שלי".

"כן, תמיד".

"שיחקתי עם מסי אבל דייגו היה המלך אני חושב. מראדונה, מסי ואז רונאלדו. מסי יכול לנצח משחק כשהוא רוצה, הוא אומר אני רוצה לנצח, לוקח כדור ומנצח. מראדונה היה חכם".

"אני לא יודע, אני חושב שכשדיברתי עם עורכי הדין אמרו לי שאני צריך מסמכים, כאילו שמישהו מזמין אותי וחותם עליי לחודשיים, משהו בסגנון ואז לחזור".

"הם נתנו לי מסמך שחתמתי ואמרו לי תוך שבועיים אתה חייב לעזוב. דיברנו בזמן הזה עם כולם ועברנו את השבועיים ולא עזבתי, אז הם הגיעו שוב לבית שלי וזו סיטואציה שונה יותר, רצינית וחזקה, לקחו אותי והתחיל בלאגן".