דוידוביץ` אחד השוערים הגדולים שגדלו כאן. הוא רשם 51 הופעות במדים הלאומיים, כשההופעה הראשונה היתה ב-1998 בניצחון 0:4 על טורקיה. אדורם קייסי כבש 4 שערים בנבחרת ישראל ב-54 הופעות וייזכר כאחד המגנים השמאליים הטובים שלבשו את מדיה.
"קודם כל, זה פרויקט מבורך של ההתאחדות לכדורגל", אומר דוידוביץ`, "מגיל 14 ובמשך 26 שנים הייתי שייך לנבחרות וייצגתי אותם בצורה כזו או אחרת, כך שבכל רגע זה מרגיש לי טבעי ומרגש להצטרף למסע איתם ולהרגיש שייך לפרויקט הזה, שמציע המון דרכים להמשיך ולשרת את הנבחרות והכדורגל, גם בלי לרשום דקות משחק". קייסי ממשיך באותו קו: "הנבחרת מאז ומעולם היתה מעל הכל. לא משנה באיזה מצב הייתי במהלך הקריירה, ברגע שנקראתי לייצג את נבחרת ישראל היה ברור שזה מעל הכל. זאת התרגשות וזכות גדולה להיות במסגרת הזאת תמיד".
לא פשוט לצאת מהארץ ב-7.10
דוידוביץ`: "7 באוקטובר יהיה לעד תאריך קשה למדינה ולכל אחד מאיתנו. הוא טלטל את חיינו. בוקר ה-7.10 תפס אותי בבית, ישן, כשבאותו יום היינו אמורים להתכונן למשחק ליגה".
קייסי: "ה-7.10 תפס אותי בבית עם המשפחה, בדיוק יום אחרי שחזרנו מטיול משפחתי ברמת הגולן, שזה עצוב לחשוב כמה רחוק זה נראה עכשיו. כמו כולם, הרגשתי שילוב של הלם, חרדה, עצב וזעזוע מהזוועות של היום הזה ולצד זה התרגשתי מההתגייסות של האנשים לעזור אחד לשני ולתרום בכל דרך אפשרית. זה באמת רגע לא פשוט לעזוב את הארץ. קשה לתפוס שעברה שנה מהרגע הנוראי הזה. לא ייאמן ששנה אחרי אנחנו עדיין במצב הזה. מאז ה-7.10 באמת שקשה ליהנות ולהתרגש ממשהו עד הסוף, כשהמחשבה על כל האנשים שחייהם השתנו ללא היכר לא מרפה, ובמיוחד על משפחות החטופות והחטופים. אני מקווה שבקרוב כל החטופים והחטופות יחזרו כולם הביתה ושיבואו ימים טובים יותר. שנוכל להתחבר לחוויות תרבות וספורט, לשמוח ולהתרגש בלב שלם".
הרגע הכי קשה שלך בנבחרת?
דוידוביץ`: "הרגע הספורטיבי הכי קשה בשבילי היה הפציעה במשחק נגד ספרד ברמת גן. אבל היה עוד רגע קשה שלא אשכח. כשהייתי בנבחרת האולימפית והתכוננו למשחק ידידות בארץ והתבשרנו על אסון המסוקים".
קייסי: "השוויון נגד אוסטריה בבעיטת עונשין ברמת גן".
מי המאמן שהכי השפיע עליך?
דוידוביץ`: "זכיתי להתאמן תחת כל המאמנים הגדולים ביותר. מכולם למדתי והתפתחתי".
קייסי: "בנבחרת נהניתי לעבוד עם נילסן ועם אברהם גרנט. היה לנו קמפיין מאוד משמעותי ואיכותי שלא צלח בסופו של דבר לטורניר גדול לצערי".
והשחקן הכי גדול ששיחקת איתו?
דוידוביץ`: "גם פה זכיתי לשחק עם השחקנים הגדולים ביותר, כל אחד בתפקידו. כאלה שירשמו בדפי ההיסטוריה של הכדורגל הישראלי".
קייסי: "למזלי זכיתי לשחק בדור של שחקנים גדולים באמת שהיו פה ואגדות שלא יהיו עוד. ברקוביץ`, רביבו, בניון, נמני, בנאדו, אבוקסיס, בנין, מזרחי. בכלל זכיתי לשחק עם שחקנים גדולים כמו עטר, חרזי וחזן. בהופעה הראשונה שלי שיחקתי עם אלי אוחנה ושלום תקווה וכל הדור הזה. בקיצור, זכיתי לשחק עם הגדולים ביותר".
מתי נגיע לטורניר גדול?
דוידוביץ`: "ככל שבגילאים הצעירים השחקנים יקבלו את התנאים הטובים ביותר לאימון, כך הסיכוי שלנו יגדל".
קייסי: "אנחנו נעלה! נראה שאנחנו בדרך הנכונה, עושים עבודה יסודית בהתאחדות מגיל צעיר, ויש לנו מספיק קבוצות עם מחלקות נוער שמשקיעות ומתוות דרך מקצועית ונכונה, שתוביל לכך שבסוף נקצור את הפירות בטורניר גדול. אני בטוח".
קייסי, למה אין מגנים שמאליים כמוך יותר?
"קשה לשים את האצבע על נקודה מסוימת. אבל אני יכול לומר שממה שראיתי בשנים האחרונות, אני שמח לראות שרוי רביבו מתפתח להיות אחד ומיוחד בתפקיד הזה מבחינת הכישרון האישיות וגנים שהתברך מאבא חיים".
הזיכרון הכי גדול שלך בנבחרת?
דוידוביץ`: "במשחק נגד ספרד ברמת גן, בעיטה מהאוויר של לואיס אנריקה (אם אני לא טועה) שהלכה לפינה ובקצות האצבעות הצלתי".
קייסי: "בקריירה, באופן כללי, אין ספק ששער מול שטורם גראץ שמעלה קבוצה ישראלית לליגת האלופות בפעם הראשונה זה באמת אחד ומיוחד, ופוגש אותי כמעט כל יום מחדש עם אנשים שאני פוגש בדרך ומזכירים לי את אותו רגע ואיך ואיפה זה פגש אותם. בנבחרת היה את הגול נגד שווייץ שהיה מרגש. להשוות בבאזל ולצאת משם עם נקודה מכובדת מול נבחרת חזקה".
תוצאה נגד צרפת?
דוידוביץ`: "אני תמיד חושב חיובי וחושב שבעזרת משחק הגנה טוב אפשר להוציא תוצאה טובה. זה מזכיר לי שיצאנו עם אברם גרנט למשחק בפריז, אף אחד לא האמין בנו והוצאנו 0:0".
קייסי: "בהימורים אני חלש. יחסי הכוחות ידועים מראש, אבל אפשר לעשות תוצאה יפה עם אמונה, ריכוז ואומץ בזמן ובמקומות הנכונים".
דוידוביץ`: "זכיתי להתאמן תחת כל המאמנים הגדולים ביותר. מכולם למדתי והתפתחתי".
קייסי: "בנבחרת נהניתי לעבוד עם נילסן ועם אברהם גרנט. היה לנו קמפיין מאוד משמעותי ואיכותי שלא צלח בסופו של דבר לטורניר גדול לצערי".
והשחקן הכי גדול ששיחקת איתו?
דוידוביץ`: "גם פה זכיתי לשחק עם השחקנים הגדולים ביותר, כל אחד בתפקידו. כאלה שירשמו בדפי ההיסטוריה של הכדורגל הישראלי".
קייסי: "למזלי זכיתי לשחק בדור של שחקנים גדולים באמת שהיו פה ואגדות שלא יהיו עוד. ברקוביץ`, רביבו, בניון, נמני, בנאדו, אבוקסיס, בנין, מזרחי. בכלל זכיתי לשחק עם שחקנים גדולים כמו עטר, חרזי וחזן. בהופעה הראשונה שלי שיחקתי עם אלי אוחנה ושלום תקווה וכל הדור הזה. בקיצור, זכיתי לשחק עם הגדולים ביותר".
מתי נגיע לטורניר גדול?
דוידוביץ`: "ככל שבגילאים הצעירים השחקנים יקבלו את התנאים הטובים ביותר לאימון, כך הסיכוי שלנו יגדל".
קייסי: "אנחנו נעלה! נראה שאנחנו בדרך הנכונה, עושים עבודה יסודית בהתאחדות מגיל צעיר, ויש לנו מספיק קבוצות עם מחלקות נוער שמשקיעות ומתוות דרך מקצועית ונכונה, שתוביל לכך שבסוף נקצור את הפירות בטורניר גדול. אני בטוח".
קייסי, למה אין מגנים שמאליים כמוך יותר?
"קשה לשים את האצבע על נקודה מסוימת. אבל אני יכול לומר שממה שראיתי בשנים האחרונות, אני שמח לראות שרוי רביבו מתפתח להיות אחד ומיוחד בתפקיד הזה מבחינת הכישרון האישיות וגנים שהתברך מאבא חיים".
הזיכרון הכי גדול שלך בנבחרת?
דוידוביץ`: "במשחק נגד ספרד ברמת גן, בעיטה מהאוויר של לואיס אנריקה (אם אני לא טועה) שהלכה לפינה ובקצות האצבעות הצלתי".
קייסי: "בקריירה, באופן כללי, אין ספק ששער מול שטורם גראץ שמעלה קבוצה ישראלית לליגת האלופות בפעם הראשונה זה באמת אחד ומיוחד, ופוגש אותי כמעט כל יום מחדש עם אנשים שאני פוגש בדרך ומזכירים לי את אותו רגע ואיך ואיפה זה פגש אותם. בנבחרת היה את הגול נגד שווייץ שהיה מרגש. להשוות בבאזל ולצאת משם עם נקודה מכובדת מול נבחרת חזקה".
תוצאה נגד צרפת?
דוידוביץ`: "אני תמיד חושב חיובי וחושב שבעזרת משחק הגנה טוב אפשר להוציא תוצאה טובה. זה מזכיר לי שיצאנו עם אברם גרנט למשחק בפריז, אף אחד לא האמין בנו והוצאנו 0:0".
קייסי: "בהימורים אני חלש. יחסי הכוחות ידועים מראש, אבל אפשר לעשות תוצאה יפה עם אמונה, ריכוז ואומץ בזמן ובמקומות הנכונים".
