קצת אחרי היורו וההתלהבות טיפה ירדה, אז אני מוצא את עצמי תוהה מה עומד מאחורי קמפיין "תנו לילדים לשחק". ראשית, צריך לבדוק האם מדובר ב"ילדים" ולא בבני 18-19 שעומדים להפוך השנה לשחקני בוגרים, מקצוענים שחלקם הגדול יהפכו לכדורגלנים מקצוענים וחלקם אפילו לכוכבי ענק, אני עוקב לאחרונה אחרי כמה סוכנים מובילים שמייצגים שחקנים כבר מגיל צעיר מאוד, חלקם בני 15 שכבר מהגיל הזה חמושים בפמליה הכוללת סוכנים ועורכי דין וכמובן הורים תומכים.
זה לא דבר רע בעיני, להיפך, זו אבולוציה בלתי נמנעת ומעורבות בריאה של הורים, אבל בסופו של דבר זה עסק. ביזנס, בלשון העם וניכר שבצד של השחקנים זה מאוד ברור. ולכן אין מקום לרומנטיקה של "תנו לילדים לשחק" ודרישה ממועדונים מקצוענים להתמקד אך ורק בפיתוח האישי של השחקן.
ממה שאני קורא בתקשורת לאוסקר גלוך יש חוזה ברור ויפה במכבי ת"א, יש לו ביקוש וראוי שהמועדון שגידל אותו ומחזיק בזכויות ייהנה מתהליך מכירה ראוי. זה נראה שזה הולך לשם ומקצוענים מנהלים פה את העסק, מהצוות במכבי והצוות של השחקן, לכולם ברור שאין פה רומנטיקה שמובילה אף אחד מהצדדים, מכבי רוצה את הכי טוב עבורה וכך גם השחקן ופמלייתו.
איליי מדמון הפך לשם מוביל בקהל של באר שבע ואני קורא שיש אוהדים שכועסים שהקבוצה החתימה שחקן מעולה כמו שי אליאס על "המשבצת שלו". באר שבע היא עסק לכל דבר, יש לה שאיפות ויעדים, היא צריכה למכור מנויים וכרטיסים, להצליח באירופה ולהיות הישגית. נכון להיום, שי אליאס שחקן טוב יותר, מדמון צריך למצוא את הדרך הנכונה להתפתח בשנה הקרובה. קראתי שמדובר על השאלה בליגת העל לבית"ר ונשמע לי הגיוני, בסוף העונה ישחק במונדיאל ולאחריה תלוי בהתפתחות המקצועית ישחק באירופה או בבאר שבע או שימשיך בהשאלה. מדמון אינו ילד, הוא טאלנט על ואני מניח שגם פה, מלווה כראוי וכל זה מביא אותי לסיפור של אל ים קנצפולסקי.
אל ים כבש את הלבבות של אוהדי הפועל. הוא נראה כמו טאלנט וגדל בהפועל וכל אוהד אדום שאני מכיר שלם לגמרי עם הרעיון שאל ים יקבל דקות בולטות ומשמעותיות בהפועל של שנה הבאה. בניגוד למכבי ת"א ובאר שבע, הפועל ת"א מכוונת נמוך בהרבה, היא יכולה לתת לשחקן צעיר במה ודקות והיא עשתה ועושה את זה בשנים האחרונות.
למעשה אין מועדון בליגת העל שהיה מחוייב יותר לרעיון פיתוח השחקנים הצעירים שחלקם הפכו וחלקם יהפכו לכוכבים ושחקנים בולטים. מרז שלמה דרך ליידנר ודוידה, שחקנים צעירים בהפועל קיבלו את כל הבמה והתפתחו. זה עלה גם במחיר מקצועי, כי שחקן בן 18-19-20 אינו שחקן בשל ומוכן והפועל שילמה את המחיר המקצועי בשמחה כי יש מודל כלכלי נכון מאחורי זה.
אל ים יכול לקבל את כל זה בהפועל. הקהל "משוגע" עליו ויקבל בהבנה גם טעויות והפסדים כי אל ים הוא "משלנו". הפועל יודעת כאמור לתת דקות אמיתיות והיציאה של אליאס ואייזן (מה קורה שם?) מפנה לו מקום אמיתי. נראה שהדבר הכי נכון עבורו הוא לחתום על חוזה של כשלוש שנים, לשחק העונה דקות בוגרים, לצאת למונדיאל ומשם נראה, אולי כבר בשנה הבאה יקבל הצעה מפתה יותר ואולי יצטרך עוד שנה. זה הסכם שראוי לעשות אותו, אבל בסופו של דבר גם המועדון חייב להרוויח מזה, גם למועדון יש שיקולים והציפייה של אל ים שנראה שבא עם פמליה מכובדת מאוד, לא יכולה להיות לסעיף שחרור מינימלי, אחרת אין פה היגיון.
קמפיין "תנו לילדים" ומסע צלב לטובת הצעירים הוא מיותר. הפועל אינה מחויבת רק להתפתחות של שחקן אחד, אלא לעצמה, למועדון, לאוהדים ולשורה של שחקנים צעירים אחרים. אם אל ים יחליט (זו זכותו המלאה) שהוא רוצה לשחק במקום אחר, יקבלו את המקום שלו.
הרעיון של 'תנו לילדים' מיותר. הילדים כבר אינם ילדים והם צריכים לבחור: הנה יש מועדון שרוצה לתת לילד לשחק, אבל הילד צריך להחליט אם הוא כבר שחקן בוגר שמבין את הסיטואציה ורוצה לשחק ולפרוח ולתת למועדון גם ליהנות מזה.
יותר מאשמח לראות את אל ים מוביל את הקישור של הפועל בשנה הבאה בדרך למונדיאל, יותר מאשמח לראות אותו יוצא מהפועל לקבוצה גדולה בהרבה בדרך לקריירת בוגרים משמעותית, אבל אני בטוח שיש בסביבתו מי שיכול להסביר לו את הסיטואציה המלאה.
בכל מקרה כאוהד אקבל הכל, אם יבחר לצאת לאירופה או ל-MLS. אחבק מרחוק ואאחל בהצלחה. אם יבחר לחתום בקבוצה אחרת בישראל, אחבק פחות חזק, אקבל ואקווה שהפועל תקבל משהו מדמי השבחה. אם יבחר לשחק בהפועל, אחבק חזק מאוד ואתמוך, אבל אם יציג מצג שבו הוא מצפה שהפועל תיתן במה מצד אחד ותישאר בלי דידיבנד משמעותי בסוף תקופת ההתפתחות שלו, זה פחות נראה לי.
הכותב הינו חבר בפודקאסט "צבע אדום", פודקאסט אוהדי הפועל ת"א
