מנור סולומון נמצא על סף המעבר הגדול ביותר בקריירה שלו. אחרי שלוש שנים וחצי בשחטאר דונייצק, הקיצוני צפוי לחתום בקרוב בפולהאם ולנסות להשיג דריסת רגל בליגה הטובה בעולם. רגע לפני, הוא ישב לראיון עם גור שלף במסגרת משדר העצמאות של ערוץ הספורט, "לתפארת מדינת ישראל", וסיפר על הקשיים בזמן המלחמה, הרצון לשחק באנגליה והחלום הגדול ביותר.
מנור, איך ההרגשה לחזור לארץ?
"כיף. כמובן שהייתי רוצה לשחק במשחקים רשמיים עם הקבוצה שלי, אבל בגלל הסיטואציה באוקראינה אני כאן בארץ ותמיד טוב להיות בארץ, במיוחד בקיץ. הימים הכי קשים להיות בחו"ל זה ביום העצמאות וביום הזיכרון ואני שמח שאני פה עכשיו".
יש עוד דברים שהתגעגעת אליהם בארץ?
"ברור. אם זה להיות עם המשפחה, עם החברים. ימי שישי, חגים. זו תקופה שאני לא חושב שתחזור בשנים הקרובות ואני מנצל אותה".
מעבר משחטאר לאנגליה, ללונדון, זה כבר משהו אחר
"אני לא יכול להגיד שהכל סגור ושכבר עזבתי את שחטאר וחתמתי באנגליה. זה עוד לא שם, אבל הסיכויים שאשחק באנגליה מאוד גבוהים. זה היה החלום שלי מילדות. זו הליגה הכי טובה בעולם. מקווה ששנה הבאה אני אהיה שם".
היו לך ציפיות למשהו יותר גדול מפולהאם?
"בשנה שעברה הוזכרו קבוצות מאוד גדולות שהייתי יכול לעבור אליהן. היינו במו"מ עם כמה קבוצות, דבר שבסופו של דבר לא צלח. עדיין יש כמה אופציות של קבוצות גדולות בליגות אחרות, אבל תמיד המטרה שלי היתה הליגה האנגלית. כל הכדורגל מתנקז לשם. אחרי שאתה משחק באירופה כמה שנים, אתה מבין שכולם רוצים להגיע לשם. גם שחקנים שמשחקים בליגות הגדולות בגרמניה, בספרד, באיטליה, בסופו של דבר רוצים להגיע לליגה האנגלית, גם אם לא לקבוצות הכי גדולות. שם הבמה המרכזית".
מה מתאים במשחק שלך לליגה האנגלית?
"יכול להיות שאנשים יגידו שאני יותר מתאים לליגה הספרדית כי היא אולי מתאימה לי מבחינת הסגנון. שחקנים יותר קטנים, אולי יותר טכניים שזה סגנון המשחק שלי. באנגליה זה המשחק הכי מהיר, הכי פיזי, עם הקהל הכי טוב והאווירה הכי טובה. בכל קבוצה יש כמה שחקנים קטנים, יותר דריבליסטים שאוהבים את הכדור. מקווה שלשם אני אתאים".
איך הרגשת בהתחלה באוקראינה, אחרי שחתמת ב-2019?
"זה מאוד קשה לעזוב את הבית, בכל גיל, במיוחד כשאתה בן 19, אבל הייתי שלם עם זה. ההתאקלמות לא היתה הכי קלה, קיבלו אותי יפה, אבל השפה, מקום חדש, מזג אוויר שונה".
ההצלחה שלך שם הפתיעה אותך?
"לא. ידעתי שיקח לי זמן להתאקלם וזה היה ככה. אם יש לי את הפוטנציאל וחשבתי שיש לי, אז בסופו של דבר אני אצליח. עד עכשיו אני מעכל שהבקעתי מול ריאל וסיטי. אני שמח על ההתקדמות שעשיתי בשחטאר".
חווית לא מעט קשיים באוקראינה, גם עם הקורונה וגם עם המלחמה
"בקורונה לא היה כדורגל ולא הייתי יכול לחזור לארץ. לא ייאמן מה שעברתי שם. לא ראיתי את החברה, את המשפחה, את הארץ שבעה חודשים. לא ידעתי מתי אחזור לארץ. אחרי זה הגיע המלחמה. בדצמבר יצאנו לפגרת חורף ואחרי חודש שמענו שאולי תהיה מלחמה. לא לקחו את זה מספיק ברצינות, עובדה שהיינו שם בזמן שזה קרה ולא הוציאו אותנו לפני. המועדון דיבר איתנו ואמר שהכל יהיה בסדר, שמקסימום תהיה מלחמה במזרח. התעוררתי בחמש בבוקר מקולות של פיצוצים. בהתחלה לא האמנתי שאני שומע את זה. אתה רגיל מהארץ, אבל פה יש לך כיפת ברזל וממ"ד ואתה יודע מה לעשות. הייתי לבד בבית ולא הבנתי מה קורה. יום לפני היה לנו משחק אימון אחרון לפני הליגה. מטורף".
התקופה של המלחמה ושל הקורונה פגעו בך?
"אני חושב שכן. בקורונה הרבה שחקנים נפגעו וגם שוק ההעברות ירד. לקבוצות יש פחות כסף כדי לקנות שחקנים. ביקשו עליי סכומים מאוד גבוהים. במלחמה חצי שנה לא שיחקתי כדורגל עד יולי הקרוב זה יהיה יותר מחצי שנה. לקחת שחקן שלא שיחק הרבה זמן זה...".
מה אתה חושב על המינויים של אלון חזן ויוסי בניון לנבחרת?
"כשיוסי הגיע, מאוד שמחתי. אני מכיר אותו אישית ואנחנו חברים טובים. אין ראוי ממנו לתפקיד הזה אחרי מה שעבר. יש לו הרבה ידע להעניק. גם את המינוי של אלון מאוד אהבתי. הוא היה מאמן שלי עד גיל 19 ועוזר מאמן בבוגרת. זה אדם עם המון ידע ומאמן מעולה. אני בטוח שהוא יכול לקחת אותנו להישגים טובים ואני מקווה שזה יקרה".
האם בחלומות שלך נמצאת גם נבחרת ישראל?
"זה החלום הכי גדול הוא לעלות לטורניר גדול עם הנבחרת. זה חלום גדול של הרבה כדורגלנים ישראלים. אני מקווה שזה יקרה. זה קרה רק פעם אחת. מקווה שזה יחזור על עצמו".
מה זה עושה להיות בחדר הלבשה עם אחד כמו ערן זהבי?
"כיף להיות בחדר הלבשה עם שחקן כזה, עם פיגורה כזו. כנער גדלתי עליו. אחרי שאתה מכיר אותו אישית, אתה מבין איזה שחקן ואיזה מקצוען הוא. הרבה הולכים אחריו והוא יכול לקחת נבחרת על הגב. כיף שהוא איתנו בנבחרת ואני שיהיו לו עוד כמה שנים בנבחרת. אנחנו בקשר טוב, תמיד כשאני בנבחרת אני מתייעץ איתו על דברים".
איך מערכת היחסים בין השחקנים היהודים לשחקנים מהמגזר בנבחרת?
"מרגיש לי טבעי. אני לא מכיר משהו אחר. בכל הנבחרות שהייתי היו יהודים וערבים. כל השחקנים מהמגזר חברים טובים שלי. גם אם יש מתיחות, לא הרגשנו משהו שונה בנבחרת. תמיד היתה אווירה טובה. כמובן שיש דיונים ואנחנו מדברים בינינו".
איך אתה רואה את ההצלחה של ליאל עבדה?
"הצלחה מדהימה. מאוד שמחתי בשבילו שהוא הלך לסלטיק. חשבתי שזה המקום המתאים בשבילו ואנחנו רואים את זה העונה. בשביל שחקן בן 20 בעונה הראשונה לעשות עונה כזו זה מדהים. זו רק ההתחלה. אני מקווה שנראה אותו בבמות יותר גדולות מסלטיק".
