זיכרון כואב. לפני 20 שנה (או ב-13.2.2002 אם אתם רוצים לדייק) נבחרת ישראל ספגה את אחת מהתבוסות הגדולות שלה בהיסטוריה - 7:1 מול נבחרת גרמניה. היא עוד הובילה 0:1 משער של עידן טל במחצית בקייזרסלאוטרן, אבל התפרקה באופן לחלוטין לאחר מכן וספגה כל 6 דקות וחצי בממוצע. מאוחר יותר התבטא יו"ר ההתאחדות לשעבר גברי לוי ואמר כי המאמן ריצ'רד מולר נילסן איבד את תפקידו בעקבות אותו הפסד.
מאז הספיקו הכחולים-לבנים להפסיד שוב על אדמת גרמניה, הפעם רק 2:0 לחבורה של יוגי לב, אבל אותה תבוסה מ-2002 עדיין חרוטה בזיכרון. בשבת שוב תתמודד הנבחרת בחוץ מול גרמניה, עם מאמן זמני וסגל חסר, בתקווה שהתסריט לא יחזור על עצמו.
"הימים שלפני המשחק לא היו פשוטים וההכנה לא היתה אידיאלית", נזכר אסי דומב באותו 7:1 מפורסם, "כל אימון היו מעלים מסוק לאוויר שהיה מלווה אותנו למגרש, האבטחה היתה הזויה. יצאנו מהמלון בשלושה אוטובוסים כדי שלא ידעו באיזה אוטובוס אנחנו נוסעים".
הבלם והקפטן לשעבר טל בן חיים ערך אז את ההופעה הראשונה שלו במדים הלאומיים של הנבחרת הבוגרת. יום לפני המשחק הוחלט שיפתח דווקא כקשר אחורי. "נילסן לקח אותי לשיחה ואמר לי 'ראיתי אותך בנוער נגד בני יהודה ועל אף שהפסדתם בפנדלים, שיחקת קשר אחורי והיית מספר 1 על הדשא'. אני מאמין בך בתפקיד הזה", מספר בן חיים.
שחקנים מאותה נבחרת מספרים על התלהבות שיא במחצית והרגשה שהניצחון בכיס. המחצית השניה כבר החזירה אותם למציאות. קלוזה (שלושער), המאן, בירהוף, אוסמואה וריקן כבשו בדרך לתבוסה שלא תישכח לעולם.
"20 שנה עברו ואני זוכר את המשחק הזה לפרטי פרטים", אומר אילן בכר, "במחצית הראשונה עמדנו מצוין, ניטרלנו כמה שיכולנו. ניצלתי את המהירות שלי אחרי שבניון נתן לי פס מדהים ובישלתי לעידן טל. ההרגשה היתה עילאית והזכירה לי ההצלחה עם הפועל ת"א באירופה. בחצי השני ספגנו שער מהיר והתפרקנו, אין מילה אחרת. כל הקריירה, גם בילדים, לא קיבלתי שבעה שערים. רציתי לקבור את הראש באדמה".
אוואט היה היחיד ש"הרוויח" מהמשחק הזה. למרות שספג שביעייה, אם לא הוא, הנבחרת היתה יורדת עם מספר דו ספרתי של שערים. ראמון פלאנס, פעם בברצלונה ובאותה תקופה האיש הכי חזק בסנטאנדר התרשם. "הוא אמר לי 'ראיתי מה שהייתי צריך לראות ואם לא אתה, הנבחרת שלכם היתה מפסידה 14:1'", נזכר אוואט.
אוואט גם זוכר מה היה במחצית של אותו משחק. "היו שחקנים שרצו לברוח מהמשחק הזה והספיק להם לשחק מחצית כי כמה ימים לאחר מכן היה משחק חשוב בליגה. מאוד כעסתי על זה. אני זוכר את הפרצופים במחצית לנילסן ושחקן או שניים שביקשו להתחלף בגלל שיש להם משחק חשוב בליגה. במחצית השניה לא עברנו את החצי, שחקנים לא נתנו כבוד לנילסן שהגיע אלינו אז כאלוף אירופה. אם הייתי יוצא במחצית היה לי ציון עשר. אני, כשבאתי לנבחרת, תמיד רציתי לשחק בכל מצב. בלי קשר, שמו אותנו במקום נידח עם אבטחה שאי אפשר לצאת אפילו מהקומה. כל האווירה היתה לא משהו מלכתחילה".
שי הולצמן, שהוחלף במחצית ע"י פיני בלילי כשלוח התוצאות עוד הראה על יתרון לישראל מוסיף: "אני זוכר שהתקלחתי ועליתי ליציע וזו היתה פשוט כתישה. גם אני הרגשתי לא נעים. כל פעם שהם רצו הם כבשו". יוסי רוזן, שנכנס כמחליף, הוסיף: "הרגשנו מושפלים". אפילו עידן טל שכבש את השער היחיד במשחק התבאס בסיום: "השער שכבשתי היה מהשמיים כי הכדור קפץ לי לא טוב בכלל והופתעתי שנכנס. כל המשחק הזה היה הזוי וסימל את הכדורגל הישראלי עד היום. הובלנו 1:0 נגד נבחרת אדירה ובמקום להמשיך לשחק, הלכנו אחורה. הרגשנו נוח מדי ומול נבחרת כזו אסור להרגיש נוח מדי. הבקעתי, אבל ההרגשה היתה זוועתית. לשער שלי אין שום ערך. כאב לי על נילסן כי לא היה מגיע לו לסיים ככה".
מאמן הנבחרת הנוכחי אלון חרזי זוכר את המשחק הזה היטב. עכשיו הוא חוזר לגרמניה אחרי שרשם 7 דקות אז ב-2002, כשהתוצאה כבר היתה 1:7. כולנו תקווה שהוא לא יזכה לראות שחזור, הפעם מאחורי הקווים.
