לפנתיאון. אין מילה אחרת שיכולה לתאר את המשחק הענק אמש (שני) בין שתי הגדולות של הכדורגל הישראלי. מזכיר לא מעט את ה-3:4 מלפני שנתיים - ובכלל השתיים האלה יודעות לייצר משחק ענק, מתח ועניין שיתר קבוצות הליגה מקבלות בעונה שלמה.
זה היה משחק שלא היה מבייש שום ליגה באירופה. האטמוספרה באיצטדיון מלא עושה את זה וברגעים לא מעטים גם היכולת. בשורה התחתונה, הקבוצה הטובה בהרבה ניצחה למרות שהייתה בפיגור 2:0 במחצית. עד כמה הניצחון הזה הוא ענק? מכבי חיפה הגיעה למשחק הזה אחרי שלא ניצחה את מכבי ת"א חמש שנים וחצי ועם מאזן מטורף שלא מתאים לקבוצה גדולה של 33:1. הם עלו ה"גורילה" הזו על הגב שלהם, כדברי המאמן ברק בכר, וכבר אחרי פחות מדקה ספגו שער מעצמי של חזיזה. אחרי עוד 13 דקות, כבר 0:2 למכבי ת"א. במצב הזה, לא היה אוהד מכבי חיפה אחד בכל הארץ שלא עבר לו בראש שוב התסריט: "עוד הפעם אנחנו עושים נגד מכבי ת"א במכנסיים, אם לא היום אז מתי?".
ומכאן הניצחון הענק, מפיגור שכזה ועם כל הלחץ המטורף לנצח. זאת קבוצה חזקה ביותר בכל הפרמטרים. נכון, במחצית הראשונה מכבי ת"א עמדה מצוין (בעיקר הגנתית), ועם שוער נהדר יצאה למתפרצות עם חוזז וגררו - וזה הצליח לה. בסיום המחצית הראשונה, המאמן, מלדן קרסטאיץ', קיבל ציון גבוה על ההכנה למשחק. אבל זהו, רק על המחצית הראשונה. קרסטאיץ במחצית השניה אפילו לא האמין עד כמה מכבי חיפה דורסנית, כל השחקנים הלכו אחורה בחשש גדול וזאת הטעות הכי גדולה שיכולים לעשות מאמן ושחקניו - לחזור אחורה לרחבה נגד מכבי חיפה.
במצב הזה, השער כל הזמן באוויר. ברק בכר, לעומתו, למרות שהיה בהלם ובחשש גדול מהפסד, עשה שינוי אדיר. גודסווי דוניו בפנים, עלי מוחמד בחוץ. בכר לא היה צריך לחשוש כי מכבי ת"א לא סיכנה בכלל את מכבי חיפה. לקחת סיכון כזה מחושב, הביא לו בסופו של דבר את הניצחון. לעומת בכר, קרסטאיץ' הכניס את סטיפה פריצה, שחקן שאמור היה להיות מטרד להגנת מכבי חיפה, לשמור על הכדור עם גופו החסון ולתת לשחקני מכבי ת"א קצת אוויר לנשום. ומה התוצאה? פריצה מאבד שני כדורים ודוניו מבשל, כובש ומשווה ל-2:2. אפשר להגיד שזה מזל נהדר לבכר ומזל גרוע לקרסטאיץ', אולם מי שמכיר את החילופים של ברק בכר יודע שאין כאן מזל, זה בינגו אדיר שהפך את התוצאה. אם במחצית הראשונה קרסטאיץ' קיבל ציון 10 וברק בכר ציון 3, אז במחצית השניה ברק בכר קיבל ציון 10 וקרסטאיץ' אפילו לא הגיע לציון 3.
את סיום המשחק, החל מהדקה ה-77, לא אוכל לשכוח. ראיתי קבוצות חזקות ומצוינות בהתקפה במהלך השנים, אבל מכבי חיפה ברבע השעה האחרונה היא אחת הדורסניות שראיתי. היא הייתה מפחידה, שחקני מכבי ת"א פשוט רעדו ואיבדו את זה לגמרי. הם לא ידעו מאיפה תנחת עליהם הצרה, וההסתגרות ברחבת ה-16 לצד איבוד האוויר בדקות הסיום היו בעוכריהם. ניצחון סופר צודק למכבי חיפה, למרות הפיגור המוקדם.
ונכון שכל הקרדיט מגיע לירוקים, אבל מנגד הייתה עוד קבוצה. ולא סתם קבוצה. מכבי ת"א משלמת היום ביוקר על בניית הקבוצה השערורייתית שהגיעה באיחור רב. שלושת השחקנים שהובאו לקבוצה מאוחר ונתנו תקוות שהם הבינגו שישפר את המצב, במשחק הכי גדול של העונה, פתחו על הספסל. גם פריצה שאשם בשני גולים, גם קניקובסקי שלא הורגש מהרגע שנכנס, וגם ברנדלי קוואס שכלל לא שותף. מכבי ת"א, המועדון הגדול והמפואר עם הכי הרבה תארים, אומר לליגת העל שלנו "ביי ביי" בתחילת ינואר. אין מחדל גדול מזה.
לא אכתוב את המילים הבאות בשמחה. נכון שפטריק ואן לוון נכשל, לא שלט ופוטר בצדק - אבל עם זאת תפקיד המנהל המקצועי גדול מאוד על ברק יצחקי. שמעתי שיצחקי אומר שהוא עובד 24/7 בשביל מכבי ת"א, ואף אחד לא אומר שלא או ייקח את המסירות שלו למועדון, אבל התפקיד גדול עליו מאוד. אני לא חושב שמכבי ת"א תוכל להצליח מקצועית עם ברק יצחקי והוא חייב להיות מוחלף במישהו תואם ג'ורדי קרויף, אחרת גם בעונה הבאה (ואולי גם בעונות שאחרי) מכבי ת"א תהיה בבעיה מקצועית קשה.
כל מה שנותר למכבי ת"א לעשות עכשיו הוא כבר לתכנן את העונה הבאה. לשחרר שחקנים רבים מהסגל, עכשיו או בסיום העונה, כי אין לה ברירה. שחקנים רבים בקבוצה כבר לא יכולים לעזור לה להשתקם. בתחילת ינואר, להיות במרחק 13 נקודות ממכבי חיפה ו- 15 נקודות מהפועל ב"ש, אין כישלון כזה.
ועכשיו נדבר פרטנית. במשחק מהסוג הזה, אפשר לדבר על כל שחקן ושחקן ששיחק. אני אגע בשמות הבולטים ביותר. תחילה, בשני המצטיינים לדעתי - מוחמד אבו פאני ודניאל פרץ. למכבי חיפה יש קישור מצוין ולמרות שחלק ממנו נעדר בגלל פציעות, זה לא הורגש כי יש מנוע כמו מוחמד אבו פאני. על כל פינה במגרש, למעלה מסוכן, למטה מחלץ, משחק בטירוף ואין קשר ישראלי היום ברמה שלו. חייב להיות באנקר בנבחרת ישראל. גם דניאל פרץ חייב להיות באנקר בנבחרת ישראל. צעיר, מוכשר מאוד, יציב, אמיץ, כל מה שצריכה היום נבחרת ישראל.
שחקן נוסף שראוי למחמאות הוא עדן שמיר, שבשבוע שעבר היה מצוין נגד מכבי פ"ת. ונכון שההבדל בין מכבי חיפה למכבי פ"ת הוא עצום, אבל במחצית הראשונה הוא הוכיח שהוא שייך לרמות הגבוהות. מה גם שקרסטאיץ' רואה אותו באימונים ונתן לו לפתוח בהרכב הראשון לפני גולסה וקניקובסקי. שמיר במחצית הראשונה היה מצוין, כבש שער נהדר וגם הוא נראה בכל פינה במגרש. הבעיה שלו הייתה במחצית השניה, שבה נחלש מאוד. ועם כל הכבוד לשער הנהדר שכבש, שער הניצחון של מכבי חיפה עליו. הוא נשכב ברחבה כאילו היה פצוע ואיפשר לכדור העומק שממנו בא שער הניצחון להגיע לדוד. זה רק עליו, הוא התנהג כמו השחקן הישראלי ואולי חשב שזה יעזור לו.
בניגוד אליו, אדוארדו גררו הוא שחקן שלא יודע לאן לרוץ, כל הזמן עצבני, ולא הוא צריך למלא את תפקיד החלוץ הזר של מכבי ת"א. פרט לכמה משחקים לא רעים בסיום העונה שעברה, הוא לא שחקן ברמה גבוהה, אולי בקבוצה אחרת יצליח. והכי חמור, הוא הניף אצבע משולשת לאוהדי מכבי חיפה ועל כך היה חייב להיות מורחק.
נחזור לצד הירוק. היו לנו מאמנים גדולים בישראל. שלמה שרף, גיורא שפיגל ואברם גרנט, ומעל כולם מבחינת כמות התארים נמצאים דוד שוויצר ז"ל ודרור קשטן יבד"ל. ברק בכר שם - ובגדול. שנים לא ראינו מאמן ברמה הזאת, יש לו כל מה שצריך מאמן גדול - ובמיוחד, הוא גם לא מערבב. הנבחרת לא תברח ברק, ואין לך סיכוי להוביל אותה לטורניר גדול. זמנך יגיע, שלא תעז להתפתות. כשתגיע לנבחרת, תבין איזה הבדל זה להצליח בקבוצה לעומת להיכשל בנבחרת. שלא תעז בשנים הקרובות.
ונסיים עם עומר אצילי. כבר פתטי יהיה לכתוב שהוא שחקן מצוין שמוביל את מכבי חיפה עם שערים ובישולים, את זה כולם יודעים. איתו, מכבי חיפה טובה יותר ממכבי ת"א כקבוצה. יש עדיין אוהדים שחושבים שאם אצילי היה במכבי ת"א, זה היה הפוך. מועדון גדול לא נמדד בכמה אליפויות ברצף, זה כבר קרה למכבי ת"א, מועדון גדול נמדד בהרבה הרבה שנים קדימה. מהלך של מיטש גולדהאר, ש"זרק" את אצילי, לעומת מכבי חיפה שקלטה אותו - מעיד הרבה על שני המועדונים. כאן אני נוטה בבירור לכיוון ההחלטה של גולדהאר, החלטה שתבוא לידי ביטוי לא רק בתארים, אלא כמועדון עם ערכים ומוסריות.
ואם מכבי חיפה חושבת שהכל בסדר, חשוב לה קודם כל התארים ואצילי לא עשה דבר לא כשר, אז למה היא מחביאה אותו? אם הכל בסדר, אז תנו לו סוף סוף להסביר את עצמו. גדולים בהרבה מאצילי הסתבכו בשערוריות - אריק קאנטונה, ניימאר, רונאלדו, בנזמה, קובי בראיינט עליו השלום ועוד לא מעט כוכבים. את כולם שמענו, היה חשוב להם למסור את גרסתם. השקט הזה, שמכבי חיפה משתפת איתו פעולה, רק מראה לדעתי שיש משהו להסתיר.
לסיום, אני לוקח סיכון גדול וכבר עכשיו כותב שמכבי חיפה תזכה באליפות. תמיד אני דוגל בכדורגל התקפי שמביא בסופו של דבר את התואר עם הכישרונות בחלק הקדמי. ליריבה היחידה של מכבי חיפה, הפועל ב"ש, יש משחק הגנה מצוין ושחקני הגנה מצוינים. אולי הכי טובים בליגה. אבל כשאני רואה את התוצרת שמניבה התקפת מכבי חיפה, הדורסנות שלה, אני חושב שזה בסופו של דבר יביא לה את התואר.
