אחרי לילה של יכולת מאכזבת, נבחרת אנגליה נושמת לרווחה: הערב (ראשון), שלושת האריות ניצחו 0:1 את סרביה במשחק הפתיחה של יורו 2024 (מבחינתם). רגע אחד מצוין של ג`וד בלינגהאם הספיק כדי לקחת שלוש נקודות מול הסרבים, אבל כל מי שראה יודע - זה בוודאי לא יספיק מול האתגרים הבאים שעומדים בפתח לנבחרת של גארת` סאות`גייט.
הניקוד מתעדכן בזמו אמת: לחצו למעקב אחרי הטבלה בחמש חבר`ה
מה המצב בטבלה? בדקו את תמונת המצב ב"יורו פנטזי"
כמעט כמו בכל טורניר בשישים השנים האחרונות, גם הפעם - נבחרת אנגליה עלתה לטורניר גדול עם שק של ציפיות על הכתפיים. דור השחקנים המוכשר היה אמור סוף סוף להגיע לפרקו - עם שחקנים נפלאים, דוגמת ג`וד בלינגהאם, פיל פודן, בוקאיו סאקה והארי קיין. שחקנים מלהיבים, שמספקים כדורגל יוצא דופן במשך כל העונה. אבל כשזה הגיע לנבחרת - כל כך מעט התממש.
בדקה ה-13, אחרי השער שכבש ג`וד בלינגהאם, היה נדמה שאנגליה משתחררת והולכת לערב של כדורגל נפלא - כזה שמתאים לסגל שלה. אבל מהר מאוד, גם המשחק הסרבי הנוקשה וגם היעדר המעוף בהנהגה של הנבחרת האנגלית - הפכו את הנגיחה ההיא של בלינגהאם לאחת ההזדמנויות היחידות שלה לאורך כל המשחק. למעט הנגיחה של הארי קיין, שנגמרה בהצלה גדולה של ראיקוביץ` (ועוד נגיע אליו) - קרה בצד האנגלי מעט מדי, בוודאי ביחס לציפיות.
וגארת` סאות`גייט יודע, בעומק ליבו - גם אם הוא לא יגיד את זה, שככה לא משחקת נבחרת פייבוריטית לזכייה. עם הכלים שיש לו בידיים, האנגלים היו חייבים לשחק כדורגל הרבה יותר טוב - ולא להתפלל להצלות של ג`ורדן פיקפורד ולהרחקות כדור של ג`ארוד בוואן בשניות הסיום. היא לוקחת את שלוש הנקודות, ואת בלינגהאם - אבל לא יותר מזה.
ובאמת, בלינגהאם הוא נקודת האור הבולטת מהמשחק הזה. כי בזמן שהשחקנים האחרים היו לא מדויקים, הקשר של ריאל מדריד הרגיש לפרקים כמו גוליבר בליליפוט. כל פעולה במקום, כל מסירה מגיעה ליעדה וכל נגיחה הלכה ישר לרשת. הסופרסטאר האנגלי (וכן, כבר אפשר לקרוא לו ככה) הוא הדבר היחיד באנגליה שמזכיר את מה שהיא אמורה להיות. וכמה חבל שהוא לבד בעסק הזה.
השילוב של גאווה ואכזבה בוודאי ילווה את הסרבים החוצה מהדשא של גלזנקירשן. גם להם יש לא מעט פוטנציאל התקפי, אבל מעט ממנו יצא לאור. ביום חמישי היא תעלה למפגש עם נבחרת סלובניה, שהפתיעה לטובה היום מול דנמרק - ותקווה אולי גם להיות אפקטיבית בהתקפה, בדרך לנקודות ראשונות העונה.
אנגליה, מנגד, יודעת שהיא חייבת להשתפר. לא רק כי בשבוע הבא מצפה לה דנמרק, נבחרת שמסוגלת להפתיע יותר ותשחק הרבה פחות הגנתי, אלא בעיקר בגלל הדרך שהיא רואה את עצמה. הנבחרת האנגלית הגיעה לטורניר הזה במטרה סוף סוף להביא את היורו - בפעם הראשונה אי פעם בתולדותיה. נכון לעכשיו, מה נאמר? זה לא זה.
ובסוף, בסיומו של המשחק המאכזב ביותר שראינו עד כה - רק איש אחד עמד בציפיות. ילד בן 20, שהפך למושא הציפיות של אומה שלמה, שעל גבו הצנום סוחב את הדמעות ואת הייאוש מ-58 שנה של כשלונות. הפעם הוא הצליח לסחוב אותה לשלוש נקודות. במשחק הבא, על משקל הביטלס, הוא יצטרך הרבה יותר עזרה מחבריו.
