sportFive1372704 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5

במדינה שבה חיים בסך הכל 300 אלף תושבים קשה לייצר המשכיות. דור הזהב של נבחרת איסלנד, שהעפיל לרבע גמר יורו 2016 ושנתיים אחרי זה עשה היסטוריה והגיע למונדיאל ברוסיה, נופח את נשימותיו האחרונות. הנבחרת, שתפגוש את ישראל בקרב על הכרטיס לגמר פלייאוף יורו 2024, השתנתה כמעט לחלוטין מאז ימי הזוהר ומנסה לפלס את דרכה חזרה לתודעה העולמית ללא הצלחה יתרה, משלל סיבות מקצועיות ולא מקצועיות.

אם יש שחקן אחד שיכול להפיח בה אופטימיות הוא אלברט גודמונדסון. החלוץ של גנואה נמצא בפיק של הקריירה שלו ובשנתיים האחרונות קורע רשתות באיטליה. לאחר שכבש 11 שערים בסריה B והעלה את גנואה ליגה, החלוץ האיסלנדי מצליח גם ברמות הגבוהות. הוא כבש 10 שערים ובישל עוד 3 ב-27 משחקים העונה בסריה A. לאחרונה הפך לשחקן גנואה הראשון מאז דייגו מיליטו האגדי שכובש מספר דו ספרתי של שערים בשנתיים עוקבות.

בעקבות השערים הרבים, הוזכר שמו של גודמונדסון כמועמד להצטרף לאחת הקבוצות הגדולות באיטליה. מרומא, דרך יובנטוס ולאחרונה גם אינטר. על פי הפרסומים אלופת איטליה שבדרך שוקלת ברצינות לצרף אותו בעונה הבאה מגנואה (אם כי בהשאלה), שהציגה תג מחיר גבוה של 30 מיליון יורו בעבורו. אם אכן ימצא רוכש לכוכב האיסלנדי, הרי שהוא יהפוך לשחקן האיסלנדי השני היקר בהיסטוריה אחרי המעבר המפורסם של גילפי סיגורדסון מסוואנזי לאברטון תמורת כמעט 50 מיליון יורו.

גודמונדסון הוא שחקן שאין לו תפקיד קבוע. בעיקרון הוא יכול לשחק בשני האגפים או מתחת לחלוץ, שזו למעשה העמדה שהקפיצה לו את הקריירה בגנואה, כשהוא בן 26 היום. מדובר בשחקן עם שליטה טובה בכדור בשתי רגליים ובעל זריזות בלתי רגילה, בנוסף לחוש מיוחד לשערים. הוא מצטרף נהדר מקו שני ויכול לסכן את השער כמעט מכל עמדה. "אלברט הוא מסוג השחקנים שצריכים חופש ולא יותר מדי הוראות טקטיות מצד המאמן. תן לו את החופש והוא כבר יפרח", סיפר לי סיפר לי עיתונאי MBL האיסלנדי, יוהאן אינגי האפתורסון.

הפרק הכי מרתק בביוגרפיה שלו קשור בכלל למשפחה. אביו של גודמונדסון, גודמונדור בנדיקטסון היה שחקן בליגה האיסלנדית והיום מפרשן בטלוויזיה במדינה הנורדית. הסבא אינגי ביורן אלברטסון החזיק בשיא השערים בליגה הבכירה של איסלנד ותאמינו או לא, אפילו הסבא רבא שלו, הנושא את אותו שם כמו הנין, שיחק כדורגל. הוא היה לאיסלנדי הראשון אי פעם ששיחק מחוץ לגבולות המדינה, במילאן ובארסנל בשנות ה-40. לא פחות.

גודמונדסון נחשב בגיל צעיר מאוד לפוטנציאל, עוד כשעשה את צעדיו הראשונים במילואים של פ.ס.וו בגיל 18. הוא לא הצליח להטביע חותם במעבר לבוגרים ולאחר מכן בילה שלוש שנים וחצי באלקמאר, שגם שם לא בדיוק שמר על יציבות והקבוצה ההולנדית למעשה ויתרה עליו ומכרה אותו ב-1.2 מיליון יורו בלבד לגנואה בינואר 2022. המהלך הזה מסתבר הקפיץ לו שוב את הקריירה וכעת בנבחרת הלאומית תולים בו תקוות.

למרות ההצלחה באיטליה, בנבחרת המצב לא בדיוק אופטימלי. גודמונדסון אומנם הבקיע 6 שערים ב-35 משחקים בינלאומיים, אך הקריירה שלו נקטעה והוא לא שיחק במדי הנבחרת הקטנטנה מאז יוני 2022. הכוכב החדש מאיטליה עלה לכותרות בהיבט השלילי כאשר הושעה באוגוסט 2023 מהנבחרת בעקבות תלונה שהוגשה נגדו על תקיפה מינית. גודמונדסון, נשוי ואב לשניים, הכחיש כל קשר לטענה של אותה מתלוננת אך כל זמן שהחקירה התנהלה, הוא לא קיבל זימונים לנבחרת.

הפרשה הזו מצטרפת לשורה של מקרים שאין להם קשר ישיר, אך הטילו צל כבד על הנבחרת האיסלנדית בשנים האחרונות. קולביין סיגתורסון הודח מהנבחרת לאחר חשדות לתקיפה מינית במועדון לילה של אישה, לה שילם דמי השתקה וגמר את הקריירה. ארון גונארסון הקפטן האגדי לא חזר ללבוש את המדים הלאומיים בעקבות תלונה מ-2010 על תקיפה מינית, אותה הכחיש והקריירה של גילפי סיגורדסון פשוט התאיידה לאחר שנחקר בחשד לפדופיליה. אף אחד מהשחקנים הללו לא חזר לעצמו לאחר אותם מקרים מצערים, ובאותה נשימה צריך לומר, כי התיקים של השלושה נסגרו ללא אשמה.

לאחרונה גם התיק של גודמונדסון נסגר והוא זומן לנבחרת לקראת המשחקים מול ישראל, ולמרות שהמתלוננות הגישה ערעור, ההתאחדות האיסלנדית התגמשה ואפשרה לו לקחת חלק בהזדמנות האחרונה לעליה ליורו. בהתחשב בהיסטוריה העגומה של ההתאחדות האיסלנדית, שהיו"ר הקודם שלה נאלץ להתפטר בעקבות האשמות של טיוח בפרשת סיגתורסון, מדובר בצעד לא פשוט שמדגים כנראה בצורה הטובה ביותר עד כמה המאמן אגה האריידה בונה על הכוכב של גנואה לקראת המשחק הגורלי מול ישראל.

הפרשיות שפרצו מספטמבר 2021 פגעו באופן קשה בנבחרת, גם על הדשא. איסלנד סיימה קמפיין מוקדמות מונדיאל 2022 במקום החמישי בלבד ושנתיים לאחר מכן סיימה רביעית במוקדמות היורו. מאז פתיחת ליגת האומות היא רשמה 4 תוצאות תיקו (פעמיים מול ישראל) ו-10 הפסדים וחזרה לדשדש כמו בימים של טרום דור הזהב. "ההאשמות המיניות בשילוב התוצאות הרעות גרמו לאנשים להפסיק להאמין. בין 2015 ל-2019 האצטדיון הלאומי ברקייאביק היה סולד אאוט תוך מספר דקות, אבל עכשיו אפשר למצוא 3,000-4,000 מקומות פנויים", סיפר לי אינגי האפתורסון.

גם בנבחרת הנוכחית הלא מבריקה, אפשר עדיין למצוא פה ושם כישרונות צעירים מבטיחים. קריסטיאן נוקבי הלינסון שמשחק באופן קבוע באייאקס או האקון ארנר הארלדסון, שהחל לפרוח במדי ליל לאחר קשיי הסתגלות, הם בני 20 בסך הכל. וכן אורי אוסקארסון, חלוצה בן ה-19 של קופנהאגן, שאפילו בישל מול מנצ`סטר סיטי בשמינית גמר ליגת האלופות. בכל מקרה, אלה עדיין שמות בוסריים ואולי סיבה לאופטימיות בעתיד, אבל כרגע באיסלנד מבינים בדיוק כמו ישראל שההעפלה ליורו 2024 עוברת דרך שני משחקים בלבד והכל עדיין אפשרי.