"הייתי שומע הרבה בדיחות על זה שאני יהודי כשגדלתי", מספר דני וולף, שחקן מכללת מישיגן ונבחרת ישראל בראיון מיוחד ל"דטרויט פרי פרס". "היו אומרים שבגלל שאני יהודי לא צריך לצפות ממני לכלום. אבל השתמשתי בזה ככלי לצמיחה. זה נתן לי מוטיבציה".
וולף לא סתם מעניין את התקשורת ואת חובבי הכדורסל בארץ ובארה"ב. כמעט משום מקום, הוא מועמד להיבחר באחד מ-15 המקומות הראשונים בדראפט 2025 של ה-NBA, כשהוא מוביל את המכללה שלו למאזן 9:22 מרשים. בראיון הוא דיבר לא מעט על האנטישמיות שספג, מתקפת 7 באוקטובר וגם על חגיגת בר המצווה שהוא ואחיו עשו במקום הכי קדוש לעם היהודי - הכותל המערבי.
"האנטישמיות כל הזמן סביבי, אבל למדתי להתעלם. אני מנסה להיות האדם הגדול יותר. שום דבר שאגיד לא יהיה טוב עבורי - זה לא ישפיע, ואולי רק יגרום ליותר נזק. גם בלי האנטישמיות, יש כל כך הרבה שנאה בעולם. אני משתדל להשתמש בזה כמוטיבציה ולהוכיח לאנשים שהם טועים", סיפר וולף.
על הילדות כיהודי בארה"ב סיפר: "למדתי עד כיתה ה' בבית ספר יהודי 'שלמה שכטר', שבו שיעורי עברית ותנ"ך היו חלק מתוכנית הלימודים. אני שומר כשרות בבית ובדרכים. אני ושני האחים שלי קיימנו את בר המצווה בישראל, בכותל ההיסטורי, בטקס שראשיתו לפני למעלה מ-2,000 שנה".
"הדבר הכי יפה ביהדות", הוא אומר, "הוא הדרך שבה היא מחברת אותי עם המשפחה שלי. זה מתעלה על דברים אחרים ומפגיש אותנו יחד".
אחרי מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, האנטישמיות בארצות הברית שברה שיאים. וולף, ששיחק באותה תקופה במכללת ייל, סיפר שהאנטישמיות "הייתה נוכחת בקמפוס, אפילו במשחקים". זה התפוצץ במשחק נגד דארטמות', שם "למעלה מ-80 אוהדים הגיעו מחופשים, ואז, כשהתחיל המשחק, הם שלפו דגלי פלסטין והתחילו לצעוק".