עם זאת, פחות משנה לאחר זכייתו של בוש, בשעה 8:46 בבוקרו של ה-11 בספטמבר 2001, מטוס אמריקן איירליינס התרסק לתוך מגדל מס' 1 של מרכז הסחר העולמי ומציאות החיים האמריקאית השתנתה מהקצה אל הקצה. הנשיא שהבטיח להיות מי שידאג לפתרון הבעיות הפנימיות בארצות הברית שינה כיוון ויצא כמו שריף בעיירה טקסנית למשימה נגד ציר הרשע בצהרי היום.
בשנים הראשונות שאחרי טראומת התאומים שפגעה לאמריקאים בבטן הרכה ולפני שהכוחות האמריקאים שקעו עד מעל לראש בחולות הטובעניים של מלחמת האזרחים בעיראק ובאפגניסטן, פעולותיו של השריף בוש זכו לפופולריות עצומה בקרב האמריקאים שהביאה לפריחת גל פטריוטיזם שדעך שנים רבות קודם, בעקבות השבר שהותירה מלחמת וייטנאם.
וכך, לבד מדגלים בכל פינה, אמנים פטריוטים ותקשורת מגויסת וכיאה לאומה שחיה על גלגלים, ביטויי האהבה לאמריקה החזקה הגיעו גם אל הכבישים ולאחר שנים של התחזקות מותגים יפנים על חשבון תוצרת אמריקאית נרשמה עליה בביקושים למכוניות שנולדו בארץ הדוד סם.
לשייט בסטריפ בלאס וגאס ולהרגיש פטריוט אמריקאי ברחובות בגדד
ההאמר H1 היתה מכונת עבירות מדהימה שלקחה את הרכב הקל הצבאי שעד אז היה מבוסס על תצורות שונות של ג'יפ או לנד רובר כמה צעדים גדולים קדימה. הכלי הציג חסינות ויכולות גבוהות ביותר בשטח והפך לאחד האייקונים הבולטים ביותר של אותה המלחמה.
לאחר סיומו של מבצע "סופה במדבר" החלו כמויות קטנות להמכר גם לשוק האזרחי. בין יתר הרוכשים היה גם ארנולד שוורצנגר שהצטייד במהרה בהאמר שהתאים לתדמית האסטה לה ויסטה בייבי שלו בתקופה לפני שהפך למושל חובב סביבה. אך ה-H1 על רוחבו העצום, חלל הפנים המשונה שלו והשימושיות היומיומית המוגבלת שהציג לא היה כל כך מתאים לשימוש אזרחי,
מה שהביא את ראשי ג'נרל מוטורס ליזום את פרויקט ה- H2תוך שימוש בתדמית של האמר ושיוכו כאייקון פטריוטי שיהווה בסיס לרכב שיהיה מותאם יותר לסיבוב בסטריפ של לאס וגאס מאשר לכיבוש מדבריות.
בג'נרל מוטורס לא יכלו לחשוב על תזמון השקה מוצלח יותר מאשר בעידן הפטריוטי של אחרי מתקפת ה-11 בספטמבר. ה-H2, עם קווים רבועים ואלמנטים שיצרו חיבור ישיר ל-H1, בשילוב פגושים אימתניים, מימדים ענקיים - גדולים יותר מכמעט מכל רכב אחר בסביבה ומנועים עתירי נפח שידר כוחניות ומראה כללי של "אל תתעסקו איתי" שכל כך התאים למסר שהאמריקאים רצו לשדר באותה תקופה.
בהמה אמריקאית לא מרשימה במיוחד השוקלת כ-4 טון
התשוקה להאמר הענק הייתה כל כך חזקה עד כדי כך שלמרות שבארצות הברית בדרך כלל נהוג לקנות רכב ולקבלו מיד מהמלאי בשביל האמר הלקוחות הסכימו להמתין חודשים ארוכים והיו כאלה שגם הסכימו לשלם הרבה מעל למחיר הרשמי כדי לקבל אותו כאן ועכשיו.
מעבר לגל הפטריוטיזם, ה"טנק" של האמר זכה להצלחה משום שהוא תאם ל-DNA האמריקאי הבסיסי של "כמה שיותר גדול, יותר טוב".
למרות שמחיר הבסיס של ההאמר היה כ-55 אלף דולרים – לא מעט בכלל במונחים אמריקאים, בשנת 2002 נמכרו כ-20 אלף יחידות של ה-H2 באמריקה, בשנת 2003 כבר כ-35 אלף יחידות וגם ב-2004-5 עם נתונים של מעל 30 אלף יחידות בכל שנה המכירות היו מרשימות ביותר.
ההאמר הפך לאייקון שסימל את אופנת רכבי השטח המגודלים ובתחילת הדרך הדבר שיחק, ללא כל ספק, לטובתו.
אך להאמר היו גם לא מעט חסרונות ובראשם כמויות אדירות של דלק שנדרשו כדי להזיז את התפלץ הזה ששוקל קרוב ל-4 טון. אמנם הדלק בארצות הברית זול באופן משמעותי מאשר בישראל אבל עם צריכת דלק שעמדה לא פעם על בין 3-4 קילומטרים לליטר אפילו במחירי הדלק האמריקאים היה מדובר בהוצאה כבדה. יתרה מזאת, המלחמה המתמשכת בעיראק הביאה לעלייה במחירי הדלק בעולם ובמהלך העשור הזה, בארה"ב, מחירי הדלק יותר מהוכפלו.
בנוסף, בשנים האחרונות המודעות לשמירה על הסביבה ולזיהום האוויר שפולטות המכוניות הפכה את השימוש ברכב גדול ומזהם לאקט קצת לא נעים כלפי הסביבה במיוחד לכל מיני סלבס שבתחילה מאוד התלהבו מההאמר אך מכיוון שהתדמית מאוד חשובה להם נאלצו למכור אותו ולעיתים אף לרכוש במקום טיוטה פריוס היברידית.
האייקון הפטריוטי הופך לסמל לחזירות סביבתית
במחצית הראשונה של שנת 2009 הגישה ענקית הרכב ג'נרל מוטורס בקשה להגנה מפני נושים במסגרת הליך של פשיטת רגל. ממשל אובמה הטרי לא יכול היה לתת לחברה הענקית שמפרנסת מאות אלפי עובדים באופן ישר ועקיף לקרוס ונתן לה מענקים רבים אך דרש מהנהלת החברה גם לפתוח בצעדי התייעלות. כחלק מאותם צעדים החליטו בחברה להיפרד ממותגים לא רווחים כמו סאטורן, פונטיאק וגם האמר.
בתחילה נראה היה שהמותג הכי אמריקאי שיש יזכה לחיים נוספים בסין אך ברגע האחרון העסקה בוטלה והיצרן שהעניק לאמריקאים את הרכב הכי פטריוטי שיש סיים את דרכו בקול ענות חלושה.
>> יותר גדול וקיצוני מהאמר- סשה ברון כהן וה DARTZ הרוסי
