דניז בת ה-65 נכנסה לחובות גדולים, ובייאושה השאירה פרטים אצל חברה שהתחייבה לסייע לה למצוא הלוואה לסגור את החובות הקיימים. אותה חברה ביקשה צילום תעודת זהות וחתימה על מסמך קצר בין 3 שורות שבו כתוב שהיא מאשרת לחברה לבדוק את זכאותה להלוואות. אך כאן העלילה מתחילה להסתבך - לטענת דניז, החברה העתיקה את חתימתה אל חוזה אחר לגמרי, ניסתה לשכנע אותה למשוך את כספי הפנסיה שלה בטענה שהם "כספים אבודים" שאותרו עבורה, ודרשה ממנה 70 אלף שקל בעבור השירות. כשלא הסכימה - פנתה החברה להוצאה לפועל במטרה לממש את החוזה עליו נמצאת חתימתה של דניז.
"איך אפשר לעשוק אותי ככה? "מבקשים ממני 70 אלף שקל - על מה?! איך אפשר לישון בלילה ככה? אני בסך הכול רוצה לחיות בשקט בחיים שנותרו לי", דניז מספרת ל-N12 בדמעות. עורך הדין מאור קאסוטו, שמייצג את דניז לצד לקוחות נוספים שסבלו מהונאות פיננסיות, מוסיף: "זה כל הזמן קורה, ובשבועות האחרונים התופעה הזו מתחזקת. חד משמעית הרגשתי עלייה בתופעה הזו בשנה האחרונה, ועוד יותר ב-3 שבועות האחרונים".
דניז לא לבד. בחסות המלחמה התופעה צברה תאוצה, וב-2024 נרשם זינוק של כ-60% במספר התלונות על הונאות פיננסיות לעומת 2023, כך לפי נתוני המועצה להגנת הצרכן שמפורסמים לראשונה ב-N12. במועצה התקבלו השנה מאות פניות, בעיקר של אוכלוסיות מוחלשות שמועדות יותר להיות קורבן להונאה. גם לפי נתוני המשטרה שהגיעו לידי N12 נרשם זינוק חד זינוק במספר התיקים שנפתחו בחשד להונאת קשישים - בשנת 2023 נפתחו 2,082 תיקים, וב-2024 נפתחו 2,639 תיקים - עלייה של 27%.
"הקשב של הרשויות הופנה למקומת אחרים, אנשים נכנסו ללחץ וחיפשו מקורות כלכליים לחסות את ההוצאות שלהם - וכל הרמאים התפנו לעסוק בזה", מספר ל-N12 תנ"צ (בדימוס) קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן, ומוסיף: "בכל מקום שיש ואקום עברייני ההונאה נכנסים אליו. מבחינתנו כרשות הפגיעה באוכלוסיות המוחלשות היא בראש סדר העדיפויות, כי אין עוד גורם שישמור עליהם. אסור שזה ייפול בין הכיסאות".
זריהן מסביר שהעבריינים נוטים להתמקד באוכלוסיות מוחלשות: "הם איתרו אוכלוסיות מוחלשות - בעיקר קשישים ואנשים עם קשיי שפה, ומכרו להם מצגי שווא. הכול נעשה במכר מרחוק, בטלפון, ואנשים לא מבינים שעוקצים אותם ושהם משלמים על כלום".
במשטרה תולים את העלייה במספר התיקים שנפתחו במודעות גבוהה יותר בקרב הציבור להונאה שמובילה ליותר תלונות, לצד מצוקה כלכלית בעקבות מלחמת חרבות ברזל. גורם במשטרה מספר שמחוללי פשיעה המרכזיים בתחום ההונאות יושבים בחו"ל, בעיקר באוקראינה, מה שמקשה מאוד על האכיפה, במיוחד בצל המלחמה במדינה.
ברשות מזהירים שלנוכח אופי העבירות והאולכוסיות שנופלות קורבן אליהן, המצב בפועל אף חמור יותר משעולה ממספר התלונות: "אחת הבעיות זה שבהרבה מאוד מקרים לא יודעים שעקצו אותם. אלו עבירות לא מדווחות", אומר זריהן. הוא מספר שפעמים רבות חקירה של הרשות מתחילה בתלונה "תמימה" לכאורה על מדיניות החזרה או נושא אחר, ורק בעקבות חקירה מעמיקה ניתן לזהות שבוצעה הונאה פיננסית. "אסור שזה ימשיך לקרות. חייבים להפסיק את התופעה הזו", אומרת דניז.
דפוס הפעולה נחשף: "מציגים מצג שווא ונעלמים"
לפי נתוני הרשות, ההונאה הנפוצה ביותר היא הונאת ה"כספים האבודים", ונרשמה עלייה של יותר מ-100% במספר התלונות לגביה. במסגרת ההונאה פונים העבריינים אל לקוחות ומבטיחים להם לאתר עבורם כספים אבודים שהם זכאים להם - אך בפועל לא נעשה כלום בעבור התשלום, ולעיתים העוקצים אף עושים שימוש בכספי הפנסיה של הקורבנות ומציגים אותם ככספים אבודים.
זריהן מסביר את דפוס הפעולה האופייני בהונאות פיננסיות: "בא מישהו ומציג מצג שווא לקורבן פוטנציאלי, מוכר לו את הסיפור ומפתה אותו לבצע פעולות שבסופם הקורבן משלם כסף לאותו עוקץ. בעבור הכסף ניתנת תמורה מועטה מאוד או כלום מוחלט - והעוקץ נעלם. העבריינים יוצרים מצג שווא שבו אתה מקבל הטבה כלשהי על הכסף שאתה משלם".
עו"ד קאסוטו, שטיפל במספר תלונות על הונאות פיננסיות בחודשים האחרונים ומנסה להיאבק בתופעה, מסביר את המנגנון שעומד מאחורי הונאת הכספים האבודים: "אנשים מחפשים מקורות מימון, ופונים אליהם נציגים ומבטיחים להם הרים וגבעות. ואז אותם נציגים, בעבור תשלום, משתמשים במאגרי מידע שזמינים לכולם, כמו 'הר הכסף' ו'הר הביטוח', ותוך שניות רואים איזה כספים אבודים יש לבן אדם".
"אם הם רואים שלבן אדם אין כספים אבודים. הם לוקחים את החתימה שלו ומדביקים אותה על חוזה ארוך שכתוב בו שכל כסף שנמצא שכ-20%-30% ילכו אליהם כעמלה. הם קוראים לקרנות פנסיה 'כסף אבוד' שנמצא, והם רוצים 20% מהפנסיה במידה ותמשוך אותו לפני הזמן במידה ותמשוך אותו, ואם לא תמשוך אותו תצטרך לשלם להם 2,500 שקל על הבדיקה הזאת. יש אנשים שמבינים שזה הונאה ומתעלמים מזה, ואז הם מגישים את זה להוצאה לפועל ותובעים את ביצוע החוזה", הוא מוסיף.
הניסיון להיאבק בתופעה
זריהן מבהיר שטיפול בתלונות על הונאות פיננסיות נמצאת ב"עדיפות עליונה", עבור הרשות, ושהיא משקיעה בהם משאבים רבים בשיתוף פעולה עם המשטרה. מאמץ משמעותי נוסף להיאבק בתופעה הוא של עמותת 121, שהשיקה קמפיין ביחד עם משרד הרווחה והביטחון החברתי שמטרתו להעלות את המודעות לניסיונות הונאה ועוקץ פיננסי נגד אזרחים ותיקים. הקמפיין כלל בין היתר סרטון שהוקרן במקומות בהם אזרחים ותיקים נוהגים לבלות וכולל עצות פרקטיות לאזרחים הוותיקים ולקרוביהם כיצד להתגונן ולהימנע מחשיפה לעוקץ.
במשטרה מדגישים שעיקר המאמץ בתחום הוא מניעתי, שכן ברגע שההונאה כבר בוצעה קשה מאוד להחזיר את הכסף. המשטרה משתפת פעולה עם גופים חוץ משטרתיים כדי לעלות את המודעות ולנסות ולמנוע את המקרים הבאים, ובמקביל משיקה תוכניות הסברה במטרה לצמצם את התופעה.
"אנחנו עדים לעלייה מדאיגה בתופעת העושק הפיננסי, שפוגעת במיוחד באוכלוסייה הפגיעה ביותר - האזרחים הוותיקים. לצערנו, הנתונים מגלים שבתקופת המלחמה היו אנשים שניצלו את בדידותם ואת מצוקתם של האזרחים הוותיקים כדי לגנוב מהם כסף. מעשים אלו לא רק פוגעים בכיסם של הקשישים, אלא גם פוגעים בבריאותם הנפשית והפיזית", מסר יקותיאל משי, מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל בעמותת 121.
משי הוסיף וטען שעל גופים שונים בחברה לפעול על מנת להיאבק בתופעה: "אנחנו מקווים שגם המשרד לשוויון חברתי ירים את הכפפה ויוביל קמפיין להעלאת המודעות לנושא, וקוראים לעוד משרדים וגופים ציבוריים לפעול בעניין. עד כה, החקיקה לבדה לא הצליחה לצמצם את התופעה. לכן, יש חשיבות רבה לכך שמשרדי הממשלה וגופים ציבוריים כמו בנקים, קופות חולים, ביטוח לאומי ובתי חולים יובילו יוזמות הסברה להעלאת המודעות הציבורית לנושא. הממשלה חייבת לפעול באופן מתמשך ושיטתי למיגור התופעה באמצעות שילוב של קמפיינים ציבוריים והסברה לצד חקיקה מחמירה, שתכלול עונשי מאסר בפועל. צעדים אלו יחד יכולים לסייע במאבק בתופעה החמורה הזו ולהגן על אזרחי ישראל הוותיקים".
העצות של המשטרה והרשות להגנת הצרכן - כיצד להימנע מהתופעה:
- בדקו אם ניתן לבצע את הפעולה המוצעת ללא עלות כספית וללא מתווך
- בצעו בדיקה באינטרנט על החברה שמציעה לכם שירות, התייעצו עם חברים ובקשו פרטים מלאים על החברה
- לפני השארת פרטים באתר כלשהו, קראו את כל הכתוב ובדקו שהשארת הפרטים הינה לצורך תקשורת עם החברה בלבד ולא הסכמה להתקשרות בעסקה איתה
- השימוש בסמלים של המדינה או גופים ממשלתיים מטעה, זכרו - לרוב המדינה לא פונה לאזרח באופן פרטני בטלפון
- נסו להשיג את שירות הלקוחות של החברה לפני ביצוע העסקה
- בקשו אסמכתאות להבטחות שהוצגו לכם
- הימנעו מביצוע פעולות שמבוקשות על ידי גורם זר בשיחת טלפון שלא אתה יזמת
- הבנק לעולם לא יבקש ממך את הססמאות והקודים שלך, והוא יודע את הפרטים שלכם לבד
- לא לתת סיסמאות או לבצע העברות כספים לחשבונות זרים
- לא ללחוץ על קישורים שנשלחים אליך למכשיר הנייד ממספרים לא מזוהים, ולהיכנס לחשבונות רק דרך אפליקציות רשמיות שהורדתם
- אם אומרים לכם לא לשתף אף גורם מהמשפחה או מהבנק על השיחה ביניכם - זה עוקץ. נסו לשתף אדם קרוב נוסף לפני ביצוע פעולות חשודות
עצות נוספות באתר הרשות להגנת הצרכן