נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שרטט בשבוע שעבר את התוכנית הגדולה שלו לרצועת עזה, שכללה את הפיכתה ל"ריביירה של המזרח התיכון". אך נכון להיום, נראה שדווקא אמירותיו שעזה "נראית כמו גיהינום. מדובר בעיי חורבות", מתארת בצורה מדויקת את מצב האזור. לפי תמונות לוויין שנותחו עבור N12, כ-65% מהמבנים ברצועת עזה נהרסו במהלך המלחמה, ומאות מיליוני טונות של פסולת בניין מפוזרים בה. מומחים ששוחחו איתנו הצביעו על הקשיים העצומים שבבניית עזה מחדש אחרי המלחמה, והעריכו שמדובר בהליך שיימשך, בתרחיש האופטימי, יותר מעשור, ויעלה עשרות אם לא מאות מיליארדי דולרים.
ממדי ההרס האדיר
כ-120 אלף מבנים נהרסו ברצועת עזה מאז תחילת המלחמה - כ-65% מכלל המבנים ברצועה, כך לפי ניתוח תמונות לוויין שביצע עדי בן נון ממרכז GIS באוניברסיטה העברית עבור N12. מבנה אחד יכול לכלול עשרות בתים, כך שמספר הבתים שנהרסו גבוה בהרבה.
ההרס ניכר בכל חלקי הרצועה, אך ממדיו אדירים במיוחד בעיר עזה, בצפון הרצועה ובח'אן יונס. בצפון הרצועה נהרסו כ-84% מהמבנים (25,927 מבנים הרוסים), בעיר עזה כ-72% מהמבנים (35,722 מבנים הרוסים), במחנות המרכז כ-33% מהמבנים (10,375), בח'אן יונס כ-73% מהמבנים (32,908) וברפיח כ-52% מהמבנים (15,434 מבנים הרוסים).
3 אזורים נוספים בלטו בהרס המוחלט שבהם. בג'באליה נהרסו כ-19 אלף מבנים, שהם כ-100% מהמבנים בעיר - רובם במהלך החודשים האחרונים של הלחימה העצימה ברצועה. מניתוח תמונות הלוויין עולה גם שאזור החיץ בין ישראל לעזה הושלם, ובכך צה"ל השיג את אחד מהיעדים שהציב לעצמו בתחילת המלחמה. 4,000 מבנים שנבנו בשטח עזה בטווח של קילומטר עם הגבול עם ישראל נהרסו, שהם כ-100% מהמבנים בטווח הזה. גם בקילומטרים שסמוכים לציר נצרים, שחוצץ בין דרום וצפון הרצועה, הושמדו כ-100% מהמבנים.
ההרס העצום הוביל לכך שהרצועה מכילה כיום לפחות 30 מיליון מטר מעוקב של פסולת בניין, כך מעריך בן נון. בעולם העריכו את משקל הפסולת בכ-50 מיליון טונות. "בחישוב שמרני ניתן יהיה למלא 30 פעם את אצטדיון טדי בפסולת בניין עד לגובה המקסימלי שלו", מסביר בן נון. "זה הרס חסר תקדים בהיסטוריה האורבנית המודרנית. מעולם לא נתקלנו במשהו בסדר הגודל הזה, ובמורכבות הזו", אומר מארק ג'רזומבק, פרופסור להיסטוריה ותיאוריה של אדריכלות ב-MIT.
כמה זמן יידרש לבנות את עזה מחדש - וכמה זה יעלה?
לאחר ביקורו ברצועת עזה, השליח המיוחד של טראמפ למזרח התיכון סטיב וויטקוף אמר ש"כמעט כלום לא נותר" מרצועת עזה, וש"מדהים כמה נזק התרחש". להערכתו, ייקח בין 10 ל-15 שנה לבנות מחדש את הרצועה, ואל הערכתו מצטרפים גם אל"ם במיל' גרישה יקובוביץ', עמית מחקר במכון מרים ולשעבר ראש המחלקה האזרחית במתפ"ש, ופרופסור ג'רזומבק.
"זה יכול לקחת 15 שנים במקרה הטוב, וזה יכול לקחת הרבה יותר. הבעיה של פליטות פנימית בתוך עזה עומדת להיות מרכזית במשך לפחות דור אחד, מבחינת מגורים ומבחינה כלכלית", מסביר ג'רזומבק, ויקובוביץ' מוסיף: "אם אתה מפנה את כל העזתים ומביא קבלנים אמריקנים אפשר לסיים את הבנייה מחדש גם ב-8-7 שנים. אבל בהנחה שזה לא יתרחש אבל שאר התנאים יהיו אופטימליים, השיקום יימשך כ-15 שנה. אך מההיכרות שלי עם עזה הסיכוי שכל התנאים האופטימליים יתממשו הוא אפסי".
לפי הערכת האו"ם, לנוכח היקפי ההרס שיקום הרצועה יעלה כ-50 מיליארד דולר, ויקובוביץ' מעריך שמדובר בהערכה סבירה, וייתכן שאף נמוכה. ג'רזומבק טוען שמדובר בהערכה נמוכה, בעיקר לנוכח תקדימי העבר: "אני מעריך שהשיקום יעלה מאות מיליארדי דולרים. שיקום עיראק לאחר הפלישה האמריקנית עלה כ-50 מיליארד, ומה שאנחנו רואים בעזה גדול מההרס בעיראק במידה ניכרת, אז אנחנו מדברים על שיקום יקר יותר".
האתגר הגדול - פינוי ההריסות
לפי המומחים ששוחחו עם N12, אחד האתגרים הגדולים ביותר בשיקום הרצועה, אם לא הגדול שבהם, הוא פינוי כ-50 מיליון טונות של פסולת בניין, כ-30 מיליון מטר מעוקב של הריסות בטון. המשימה הופכת מסובכת אף יותר שכן חלק מההריסות מכילות חומרי נפץ, חומרים רעילים וגופות.
"ייקח שנים רק לפנות את פסולת הבניין בעזה. זה מצריך מגרסות ענק, לצד טרקטורים ומשאיות. יש גם שאלה גדולה מה עושים עם הפסולת, וצריך להבין כמה מתוך זה אפשר למחזר", מסביר יקובוביץ'. ג'רזומבק מוסיף: "פינוי הפסולת הוא הצעד המורכב ביותר. עוד אין תוכנית לגבי מה לעשות עם החומרים, וחייבים להתחיל לפנות את הפסולת כמה שיותר מהר, אבל זה אומר שצריך להעביר אותה למקום אחר בעזה - המשמעות של זה היא שיהיו הרים של בטון במקומות שונים ברצועה, ואז הערמות האלו יצטרכו בעצמן להיות מפונות".
הוא מוסיף שבניגוד למקרים של הרס מסיבי בעבר, העובדה כי רבים מהמבנים בעזה עשויים מבטון מקשה מאוד על תהליך פינוי הפסולת: "עזה מצריכה פינוי בסדר גודל שונה לגמרי, יש שם פסולת מבטון, וזה לא משהו שהמקומיים יכולים פשוט לפנות בעגלות. צריך מכונות מיוחדות".
יקובוביץ' מסביר על הצעדים שיידרשו לאחר פינוי מיליוני הטונות של הפסולת: "כ-70% מהבתים ברצועת עזה לא ראויים למגורים. אתה צריך לתת מענה ליחידות דיור, למבני ציבור, לרכיבי תשתית שמשרתים את האוכלוסייה. צריך לחשוב על מקומות לקבור את כל עשרות אלפי ההרוגים, אם אכן אלו המספרים. זה דורש הרבה קרקע. צריך גם לבנות מחדש בתי ספר, מסגדים, בתי חולים ומרפאות".
שני המומחים מסכימים שהפלסטינים לא יוכלו לשקם את עזה לבדם. כדי לטפל בשורת האתגרים העומדים בפני הניסיון לשקם את עזה, יזדקקו העזתים לכוח עבודה, מכשור, מימון ומומחים זרים.
עוד לפני המלחמה עזה הייתה בעיצומו של הליך שיקום, שלפי יקובוביץ' נמשך באופן לא רציף מאז "עופרת יצוקה" ב-2008. הוא מסביר שעזה סובלת מ-4 בעיות יסוד, שללא קשר למלחמה מצריכות טיפול מעמיק כדי שתוכל להפוך ל"ריביירה של המזרח התיכון", או אפילו סתם למקום בעל רמת חיים סבירה:
- חשמל - לפני המלחמה ישראל סיפקה כמות קבועה של חשמל לעזה, לצד מצרים שסיפקה אחוזים בודדים מצריכת החשמל. בעזה יש תחנת כוח אך המכל שלה נפגע ב"צוק איתן", ולכן לתושבי רצועת עזה אין חשמל רציף וגם "בימים הטובים" לפני המלחמה נהנו העזתים מ-14-12 שעות חשמל ביממה.
- מים - את רוב המים העזתים שואבים מהאקוויפר, אך בשל שאיבת יתר עבר האקוויפר הליך של הרס כמעט בלתי הפיך.
ביוב - נדרש שיקום של מערכת הביוב העזתית, שזורם לים התיכון וגורם לזיהום.
פסולת - העזתים פינו את הזבל סמוך לגדר המערכת, וכך נוצרו הררי זבל שיוצרים זיהומים, ולשם טיפול בו צריך מתקנים של טיפול בפסולת.
"אי אפשר להשוות את ההרס בעזה למקומות אחרים. אנחנו מכירים היסטוריה ארוכה של ערים הרוסות, אך זה מצב נורא ומיוחד", מסכם ג'רזומבק.
