"משטרת ישראל חייבת לתעדף את הטיפול בעבירות השחיתות השלטונית, ולפעול בצורה נחושה על מנת לבער את נגע השחיתות השלטונית. הכול שאלה של החלטה". את דברי הביקורת האלו אמר פרקליט המדינה עמית איסמן בשבוע שעבר, והנתונים מציירים את הרקע העגום של דבריו: ב-2024 נפתחו 29 תיקי חקירה שבהם יש חשד לביצוע עבירת שוחד, הכי מעט ב-6 השנים האחרונות, ובעשור וחצי האחרונים נרשמה ירידה עקבית וחדה במספר התיקים שנפתחו.
"המגמה הברורה היא מגמה שלילית בחקירות שחיתות שלטונית לאורך השנים", מספר ל-N12 ערן קמין, תת-ניצב בדימוס ולשעבר ראש חטיבת החקירות במשטרה. "כשהמשטרה לא חוקרת ולא חושפת ולא מגלה נחישות להילחם בתופעה - אז מתלוננים לא מגיעים ומקורות לא מוסרים מידע".
לפי ניתוח N12 לנתוני המשטרה הרשמיים שפורסמו במאגרי המידע הממשלתיים ב-2024 נפתחו 29 תיקי חקירה בגין עבירות מסוג "שוחד" - פחות מבכל שנה אחרת ב-6 השנים האחרונות ונמוך ב-58% מממוצע 5 השנים שלפני כן. "עבירת שוחד היא עבירת חשיפה, ככל שאתה חושף יש יותר תיקים, וככל שאתה לא חושף יש פחות תיקים", מסבירה עורכת הדין זיוה אגמי כהן, תת-ניצב בדימוס וראש היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) לשעבר.
נתוני המשטרה שהושגו באמצעות בקשת חופש מידע ושאותם ניתח תנ"צ קמין במסגרת התזה שלו, מצביעים על כך שמדובר במגמה רחבה ומקיפה יותר. לפי הנתונים, חלה צניחה של 74% במספר תיקי השוחד שנפתחו ב-2022 לעומת 2008. בתיקי הפרת אמונים נרשמה מגמה דומה, ומספר התיקים שנפתחו בחשד לעבירה זו ירד ב-78% באותן השנים. שוחד והפרת אמונים הם שתי עבירות מרכזיות בטיפול בשחיתות שלטונית, והירידה העקבית במספר תיקי החקירה בעבירות אלו עשויה להצביע על מגמה מדאיגה.
אף שהמקור של הנתונים שנותחו על ידי N12 והנתונים שנותחו על ידי ערן קמין הוא במשטרה, יש שוני קל ביניהם. קמין מעריך שהסיבה לכך היא שינוי בסיווג התיקים על ידי המשטרה, או שיטות ספירה אחרות שעשויות להוביל לשינוי קל בתוצאות. "אפשר לעשות מניפולציות על הנתונים, אבל דבר אחד אינו במחלוקת - יש ירידה במספר החקירות", הבהיר קמין. יש להדגיש גם כי יש עבירות נוספות הקשורות לשחיתות ציבורית, אך עבירות שוחד והפרת אמונים נחשבות למרכזיות ביותר במאבק בשחיתות, ונתוני פתיחת התיקים עבור יתר העבירת אינם זמינים.
אגמי כהן מסבירה את הסיבות האפשריות מאחורי הירידה במספר התיקים: "ייתכן שסדר העדיפויות של המשטרה השתנה, ולכן יש ירידה משמעותית בטיפול בעבירות שחיתות. השנה ספציפית אני מעריכה שגם המלחמה תרמה לכך, שכן שוטרים רבים היו במילואים או הוסבו לעסוק בדברים אחרים. בנוסף, יאח"ה הוחלשה והמבנה שלה שונה".
לצד זאת, אגמי כהן מציינת סיבה נוספת, סיבה פוליטית. היא טוענת שגופי האכיפה הוחלשו בכוונת מכוון, בעיקר מאז שהוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה נתניהו. גם קמין אומר דברים דומים: "בעקבות חקירות כנגד בכירים השלטון מבין שהוא חייב לפגוע במנגנון שחוקר אותו, ולכן הוא פוגע בלגיטימציה שלו, הופך את החוקרים לשקי חבטות ומאיים על תובעים ועל שופטים".
שני הבכירים לשעבר במשטרה מסכימים על כך שלהזנחת חקירת תיקי שחיתות עשויה להיות השפעה שלילית ניכרת על החברה הישראלית: "שחיתות היא רעה חולה שפוגעת במשק, באמון הציבור, בדמוקרטיה ויוצרת פשיעה נוספת. כשאין חשיפה איכותית והרתעה של עברייני שחיתות אנו נגיע מהר מאד למצב שבו כל אחד יעשה דין לעצמו", אומר קמין.
אגמי כהן מסבירה גם שעבירות שחיתות פוגעות בישראל מבחינה כלכלית, ומסכמת: "חייבים לטפל בשחיתות, כי היא לא תעבור לבד, אלא תכפיל את עצמה. עבירות שחיתות הן חשובות מאוד, ואסור להתעלם מהן. זה צריך להיות מתועדף כל הזמן, ואסור שזה יירד מסדר היום".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "חקירות שחיתות ציבורית וטוהר מידות מעולם לא ירדו מסדר היום של משטרת ישראל ויעידו על כך פרשיות רבות אשר טופלו ומטופלות בנחישות וביסודיות, חלקן הפכו לגלויות ובסיום החקירה הועברו לעיון והחלטת הפרקליטות. גם בשעה זו, לצד הלחימה בפשיעה ובפשיעה החמורה, והטיפול בחקירה הלאומית של אירועי הטבח 7.10, מנוהלות במשטרה עשרות בדיקות וחקירות סמויות וגלויות שעניינן חשד לשחיתות ציבורית ושלטונית, אשר מטבע הדברים, מתנהלות מחוץ לאור הזרקורים".