מלחמת "חרבות ברזל" נמשכת כבר כמעט שנה שלמה ומביאה עימה אתגרים רבים ביניהם: כלכליים, ביטחוניים ומדיניים. אך בצל החששות הרבים, יש לציבור גם מספר סיבות להתעודד. הדו״ח השנתי של איגוד הגז הטבעי ופירמת הייעוץ BDO מספק תמונת מצב חיובית על השיגי המדינה בהבטחת הביטחון האנרגטי.
למרות הפקת שיא בשנת 2023, היקף עתודות הגז הטבעי בישראל המשיך לעלות, ונמצא כרגע בשיא של כל הזמנים. המשמעות היא שישראל היא ספקית האנרגיה הגדולה במזרח הים התיכון, ושיאנית ה-OECD בשמירת גז טבעי לדורות הבאים. ובכך נהנית מביטחון אנרגטי - דבר חשוב בזמן מלחמה וגם בעתות שגרה, במיוחד כשהסתכלות על מדינות אחרות מראה שזה לא דבר מובן מאליו.
מחירים יציבים גם בזמן מלחמה
החל מהשבעה באוקטובר, ישראל הצליחה לשמור על יציבות במחירי האנרגיה. זאת בניגוד מוחלט למצב באירופה, שם נרשם זינוק חד במחירי האנרגיה עקב המלחמה באוקראינה - זינוק של עד 250%. ישראל הוכיחה ביטחון אנרגטי, יציבות במחירים ושמירה על רציפות באספקה, בעיקר הודות לפיתוח נרחב של תשתיות ההפקה והקמת מערכות ייצוא גז טבעי שהפכו אותה לספקית האנרגיה החשובה במזרח הים התיכון.
אמיר פוסטר, מנכ״ל איגוד הגז הטבעי, זוקף את המצב לזכותם של היקפי הגז הטבעי העצומים שהתגלו בישראל, יחד עם תנופת הפיתוח ובניית תשתיות המאפשרות הזרמת גז טבעי במערכות הפקה נפרדות משלושה שדות שונים: ״לראשונה בתולדותיה, ישראל יכולה ליהנות מביטחון אנרגטי, גם כאשר מאגר תמר הושבת בתחילת המלחמה, נמשכה הזרמת גז רציפה לכלל הלקוחות תוך עמידה על רמות המחירים שהתקיימו עוד לפניה״.
הכנסות אדירות למדינה - וחיסכון לאזרחים
מהפכת הגז הטבעי החלה בישראל ב-2013, השנה בה מאגר ״תמר״, שהתגלה ארבע שנים לפני כן, התחיל לספק גז למשק. תעשיית הגז הטבעי תרמה לחיסכון לאומי כולל של כ-425 מיליארד שקלים, או כ-1,000 שקלים מדי חודש לכל משק בית במדינה מאז 2013. החיסכון נובע מהורדת מחירי החשמל, שירדו בכ-15%, בעוד באירופה הם עלו בכ-27%; מהוזלה ניכרת בעלויות האנרגיה לתעשייה, אשר טרם החלה להשתמש בגז טבעי עשתה שימוש בדלקים יקרים ומזהמים; ומהפחתה משמעותית בעלויות זיהום האוויר מייצור חשמל בישראל. מתחילת מהפכת הגז המדינה נכנסו לקופת המדינה כ-25 מיליארד ש"ח.
בזכות הגז הטבעי, כל משק בית בישראל חסך במצטבר כ-140 אלף שקלים מאז החלה מהפכת הגז הטבעי. המעבר לשימוש משמעותי בגז טבעי הוביל למצב בו למעשה מחיר החשמל בישראל נמוך בכ-50% מהמחיר באירופה. קצב הכנסות המדינה מהגז הטבעי המשיך לגדול ועמד בשנת 2023 על חצי מיליארד שקלים בחודש בממוצע, וגדל בהתמדה. לפי התחזיות, בשנת 2032 ההכנסות למדינה יעמדו על כמיליארד וחצי שקלים מדי חודש, ועד שנת 2050 כלל ההכנסות הנוספות לאוצר המדינה צפויות לעמוד על כ- 365 מיליארד שקלים.
"העובדה שמעל ל-80% מייצור החשמל בישראל נעשה ממקורות מקומיים – גז טבעי ואנרגיות מתחדשות, תרמה להבטחת זמינות מקורות האנרגיה לשוק המקומי, ללא עליה במחירי האנרגיה וללא סיכוני אי-אספקה״, מציין חן הרצוג, כלכלן ראשי, שותף ב-BDO ומחבר הדו״ח. ״הסקרים הגיאולוגיים והתגליות בפועל לאורך השנים מצביעים על כך שפוטנציאל הגז הטבעי לאורך חופי הים התיכון עדיין גבוה. כדי לממש פוטנציאל זה, נדרשת המדינה לקדם תשתיות ייצוא. קיומם של אלה יאותת למשקיעים כי השווקים פתוחים בפניהם, והדבר יהווה זריקת עידוד לביצוע השקעות בחיפושים נוספים אחר תגליות גז טבעי חדשות - שיגדילו את היקף העתודות העומד לרשות המדינה ויעמיקו את היתירות, התחרות והגדלת הכנסות המדינה״.
השפעה חיובית על איכות הסביבה
המעבר לגז טוב לא רק לכיס - אלא גם לסביבה. מאז תחילת מהפכת הגז הטבעי חלה ירידה דרמטית של 37% בעצימות פליטות הפחמן הדו-חמצני מייצור חשמל בישראל. הנתון הזה הפך את המדינה למובילה עולמית בתחום ולתורמת למאבק בשינויי האקלים. גם עצימות פליטות תחמוצות הגופרית הצטמצמה באופן דרמטי ב-89%, ועצימות פליטות תחמוצות החנקן ב-79%. מדובר בתרומה חסרת תקדים לשיפור איכות האוויר בישראל. הפחתות אלה מייצרות חיסכון לאומי בעלויות זיהום של למעלה מ-220 מיליארד שקלים.
לא הכול ורוד: האתגרים והסכנות לעתיד
לצד ההישגים המרשימים, הדו״ח מדליק גם כמה נורות אזהרה. ללא המשך פיתוח תשתיות הפקת הגז והרחבתן, ישראל עשויה להיקלע למשבר אנרגיה שעלול לפגוע בכלכלה ובאיכות החיים של אזרחיה. אלמלא מדיניות ייצוא הגז הטבעי שאומצה על ידי כלל הממשלות מאז 2013, לא היה ניתן לפתח תשתית הפקה רחבה ומבוזרת ומשק הגז הטבעי היה נותר ללא גיבוי ביכולת ההפקה. מה שהיה מוביל באופן תדיר למחסור מקומי באספקת הגז הטבעי, וזאת בשל היעדר תמריץ כלכלי לפיתוח המאגרים.
על ישראל לנקוט שורה של צעדים, כולל האצת פריסת תשתיות הולכה ואחסון, המשך השקעה במאגרים קיימים ובחיפוש מאגרים חדשים, והבטחת מדיניות יצוא שמאזנת בין צורכי האנרגיה של המדינה בעתיד הרחוק ובעתיד הקרוב.
אמיר פוסטר, מנכ״ל איגוד הגז הטבעי, מזהיר: ״אל לנו לנוח על זרי הדפנה: תשתיות הפקת הגז הישראלי לא יספיקו לביקוש המקומי לגז שיצמח בשנים הבאות. לשם כך נדרשת הרחבה של תשתיות ההפקה - הרחבה שתתאפשר רק בהקפדה על מדיניות מאוזנת, המשלבת מתן מענה לכלל צורכי האנרגיה הלאומיים לצד המשך ייצוא מפוקח ומבוקר למדינות האזור ומעבר לו״.
המשך הפיתוח וההשקעה בתשתיות הפקת הגז טבעי הם הכרחיים לשמירה על הביטחון האנרגטי של ישראל ולחוסנה הכלכלי. אתגר חשוב נוסף, הוא קידום פריסה של תשתיות הולכת גז ואחסונו אשר נמצאות באחריות הממשלה. בעוד ישראל ממוקמת בצמרת העולמית בפיתוח משק הגז הטבעי, קיים פיגור משמעותי בפיתוח תשתיות האחסון. בניגוד למדינות מערביות רבות, בישראל אין מערכות אחסון מספקות לגז טבעי, דבר שעלול לסכן את הביטחון האנרגטי במצבי חירום או מחסור.
מעבר לכך, ישנם עיכובים משמעותיים בפריסת תשתיות ההולכה לייצוא של הגז הטבעי, מה שמקשה על ניצול מלא של הפוטנציאל הכלכלי והאנרגטי של המדינה. העיכובים בפיתוח מערכת ההולכה לייצוא כבר גרמו להפסדים של מיליארדי שקלים למשק הישראלי, כל שנה נוספת של עיכוב עלולה לגרום להפסדים רבים נוספים.
כיום, ההשקעה הממשלתית בתשתיות גז טבעי בישראל היא מהנמוכות ב-OECD ויש צורך בהאצה משמעותית של פרויקטים ממשלתיים, על מנת למנוע הפסדים נוספים בהכנסות המדינה, במיוחד בתקופה רגישה זו.
כדי להמשיך להבטיח את המשך הצמיחה והחוסן האנרגטי חסר התקדים של המדינה. נדרשת השקעה נוספת בתשתיות ההפקה וההולכה, לצד מדיניות ייצוא אחראית, שתאפשר לישראל להמשיך להוביל את מהפכת הגז הטבעי ולהבטיח עתיד אנרגטי בטוח ויציב לדורות הבאים.