הקלישאה המפורסמת אומרת שיש הרבה דגים בים, אלא שהיום העובדה הזו כלל לא מובנת מאליה. מאמצים אדירים נעשים לשמירה על החיים בים, להגדלת אוכלוסיית הדגים ולניטור עקבי שלה בשמורות טבע ימיות - שנועדו בדיוק לשם כך.
עד היום מאמצי הניטור נעשו באמצעות שיטות דיג ייחודיות או בצלילה ועבודה סיזיפית של אקולוגים ימיים. הצוות היה צולל לעומק הים, מודד את הכמות ורק כך מבצע הערכה.
מחקר חדש שנערך במרכז האקדמי רופין, בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, מציע דרך שונה למדידת כמות הדגה שעשויה לחסוך זמן רב לעוסקים בתחום. השיטה, שנעשית באמצעות תיעודים של עין רובוטית וטכניקות של צילום תת-מימי, צפויים להחליף בעתיד הקרוב את כוח האדם צולל ולחסוך במשאבים רבים אחרים.
"הצלחנו לראות יותר דגים במצלמות שהיו עם פיתיון, הדגים נמשכו לפיתיון שהצבנו", תיאר רותם שדה, פקח היחידה הימית ברשות הטבע והגנים, "הצלחנו לראות מינים יחסית נדירים שלא רואים בצלילות, שזה גם מדבר על החוזק של המצלמות. הטכנולוגיה הזאת מאפשרת לצלם דברים שאנחנו פחות רואים בשגרה".
ד"ר רותי יהל, אקולוגית ים ברשות הטבע והגנים, מאמינה גם היא ביתרונות של המצלמות החדישות והמשיכה בקו דומה לזה של שדה: "ישנן הרבה מאוד תגליות שאנחנו רואים כשמשאירים מצלמות במים. כל האנשים הולכים והים חוזר לשקט שלו". כלומר, לטענתה של ד"ר יהל, יש בעלי חיים שלא ניתן להיתקל בהם כשבני אדם "פולשים" למרחב הימי שלהם עם דף רישום וטפסים, בעיה שלא קיימת עם הטכנולוגיה החדשה. זוהי דוגמה לכך ששילוב של טכנולוגיה וטבע דווקא מגן על אוכלוסיית הדגים ומאפשר הצצה מדויקת יותר לעולם שמתחת לגלים.