זו הייתה שעת לילה כשהארגז סוף סוף הגיע ליעדו. המכסה הורם וכולנו בציפייה דרוכה לכך שהמטען היקר והרגיש ייצא בכוחות עצמו. אחרי דקות ארוכות, זה קורה.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

גור אריות מפוחד, פצוע מטלטולי המסע המפרך, מתחיל עכשיו את הפרק החדש של חייו. כאן, בדרום אפריקה, ייקרא שמו זאיון. ואנחנו מכירים אותו כציון, לשעבר הגור החטוף אבו מאלכ.

סרטוני הטיקטוק עם גור האריות החלו לצוץ לפני ארבעה וחצי חודשים. שבועיים-שלושה אחר כך פשטה יחידה של מג"ב על דירה נטושה באזור המרכז דיווחה: "אבו מאלכ בידינו".

"האריה הזה הוברח דרך פרצות בגבול ירדן", אומר פקד נתנאל שושנה, קצין מודיעין ימ"ר מג"ב דרום, "על ידי תושבים מהפזורה הבדואית, כאשר הכתובת הסופית שלו הייתה משפחות פשע באזור המרכז".

"זה סמל סטטוס של מעמד", אומר אורי לניאל, ראש תחום החזקה וסחר בחיות בר ברשות הטבע והגנים, "אף אחד שקונה את זה לא באמת מתכוון לתת לו חיים טובים, יעשה סלפי נחמד עם האריה ויראה, 'אני גבר, לא אכפת לי לשים 100, 200 אלף שקל על גור אריות ואני יודע אחר כך שאני לא באמת אחזיק אותו'. זה ענף פשע".

אבו מאלק בטיקטוק (צילום: מתוך הטיקטוק)
סמל סטטוס למשפחות פשע. אבו מאלכ בטיקטוק|צילום: מתוך הטיקטוק

"אף אחד שקונה את זה לא באמת מתכוון לתת לו חיים טובים, יעשה סלפי נחמד עם האריה ויראה, 'אני גבר, לא אכפת לי לשים 100, 200 אלף שקל על גור אריות"

אורי לניאל, ראש תחום החזקה וסחר בחיות בר ברשות הטבע והגנים

 

@ibrahem_issa #אבו_מאלק_מלך #אריה #עין #משטרה #אבו_מאלק #מי_רוצה_לשחק_עם_אבומאלק ♬ DESPECHÁ - מתוך המצעד הבינלאומי השנתי של גלגלצ 2022 - Noa Kirel

 

את הלילה הראשון עשה הגור בדירתו של הפקח אורי: "הילדים התקרבו, הוא נתן איזה 'וואה' כזה", הוא מספר אורי. "כולם מיד לקחו צעדים אחורה, קפצו על הספה. אשתי אומרת לי: 'אני אהרוג אותך, כל פעם אני מביא חיות, אבל זה, זה באמת היה השיא".

איך מאמצים גור אריות?

התחנה הראשונה, בית החולים הווטרינרי בבית דגן, שם וידאו היטב שהעבריינים לא השתילו בו שום סוג של איתוראן. בינתיים, כל המדינה כבר רצתה לאמץ אותו.

גור אריה (צילום: דוברות המשטרה)
"הוברח דרך פרצות בגבול ירדן". לוחמי מג"ב|צילום: דוברות המשטרה

"אתה לא מאמין, הוואטסאפ שלי היה מפוצץ מפניות של הציבור, 'אנחנו מוכנים לאמץ אותו', 'מוכנים להחזיק אותו', 'את צריכה בייביסיטר בלילה להאכיל אותו?' אנשים לא מבינים שמדובר בגור אריה, אוקיי? זה לא חתול", אומרת רעיה שורקי, מנכ"לית רשות הטבע והגנים.

התחנה הבאה, רמת גן. "כן, נכון? בוא, אתה אוהב ליטופים", אומרים לו כשהוא מגיע בבית החולים של הספארי.

"מגיע גור אריות, מאוד מאוד לחוץ, מאוד עצבני, בוכה, במצב גופני ממש לא טוב, רואים שזה... תשמע, זה תינוק שנחטף", אומר ד"ר דודו אשחר, הווטרינר הראשי של הספארי.

"הוואטסאפ שלי היה מפוצץ מפניות של הציבור, 'אנחנו מוכנים לאמץ אותו', 'מוכנים להחזיק אותו', 'את צריכה בייביסיטר בלילה להאכיל אותו?' אנשים לא מבינים שמדובר בגור אריה. זה לא חתול"

רעיה שורקי, מנכ"לית רשות הטבע והגנים
הגור בבית החולים של הספארי (צילום: גיא שפירא, חדשות 12)
בדקו שלא השתילו לו איתוראן. הגור בבית החולים |צילום: גיא שפירא, חדשות 12

שם חדש לאבו מאלכ

הגור קיבל חדר פרטי ומהרגע הראשון הספארי היה בקונפליקט, מצד אחד, לא משחקים כאן עם חיות הבר, זו לא פינת ליטוף, מצד שני, גור כזה, חייב לקבל חום ממישהו וחייב לשחק. שלושה בני מזל קיבלו גישה בלעדית לאריה, ובאותה הזדמנות נפטרו מהשם אבו מאלכ.

רעיה שורקי, מנכ
"בארץ אין את התנאים שהוא זקוק להם". רעיה שורקי, מנכ"לית רשות הטבע והגנים|צילום: גיא שפירא, חדשות 12

"בהתחלה זה היה חמוד, זה היה כיף, גור חתולים גדול, ומהר מאוד התחילו להגיע שריטות, אנשים יצאו עם בגדי עבודה קרועים: 'די אנחנו מרגישים כמו זברות וגנו בסוואנה, הוא קופץ עלינו ונושך""

ד"ר דודו אשחר, הווטרינר הראשי של הספארי

"זה שם שחוטפיו נתנו לו וזה היה חלק מהאופרציה הרעה הזאת ואנחנו הקפדנו לא לקרוא לו בשם הזה", אומר ד"ר אשחר.

הגור, שהגיע במשקל של 15 קילוגרם, העלה תוך חודשיים עוד 20. "בהתחלה זה היה חמוד, זה היה כיף, גור חתולים גדול, ומהר מאוד התחילו להגיע פרצופים ארוכים, שריטות, יצאו עם בגדי עבודה קרועים", אומר ד"ר אשחר. "חבר'ה הגיעו למצב שאמרו: 'די, אנחנו מרגישים כמו זברות, כמו גנו בסוואנה. הוא קופץ עלינו ונושך אותנו ומשחק".

 

@ibrahem_issa #אבו_מאלק #אריה #אעת #אבו_מאלכ #מי_רוצה_לשחק_עם_אבומאלק #אבו_מאלק_מלך #בשטח #טיול#ישראל ♬ الصوت الأصلي - מועאז❗️

 

"זה כבר הגיע לשלב המסוכן, זה גם השלב שהרבה פעמים אתם רואים את האריות 'נעלמים', במירכאות", אומר שמוליק ידוב, מנהל תחום בע"ח ומטפל ראשי בספארי רמת גן. "כלומר, אנשים לוקחים מהטבע גורים צעירים, נהנים מהם כל עוד אפשר, כשמתחיל להיות נשיכות כואבות, שריטות כואבות, חלקם, לא נעים להגיד, במילה הכי גרועה, הם הופכים לשטיח".

ציון הועבר מבית החולים לתא נפרד במתחם האריות. אחרי שהלהקה יוצאת מבית הלילה כדי לישון מול קוני הכרטיסים, פותחים לציון את השער לחצר הקטנה שלו.

"כן. בוא, גיבור. בוא, יש הרבה הפתעות בחצר, חמוד, בוא", אומרת לו שירה ענבר דנין, ראשת ענף סוואנה בספארי.

למה את חושבת שהוא לא יוצא?

"כי אתם כאן, אתם אנשים חדשים, וכל בן אדם חדש שנכנס, הוא עדיין זהיר, אפילו שהאוכל והבשר, הוא מחכה, הוא רעב, הוא לא אכל מהלילה, אז הוא מחכה, הבשר שלו פה בחוץ, אבל הוא עדיין זהיר".

אוקיי, ניקח אחורה.

"אתה יכול לצאת, ציון. בוא, מתוקי".

קלט אותנו וחזר מיד פנימה. בסוף הוא נרגע.

"זה טיפוסי, בתור אריה להסתתר בסבך ולהוריד את האוזניים ככה", היא אומרת.

מה יקרה אם תשימו אותו ביחד עם משפחת האריות?

"רוב הסיכויים שהם יאכלו אותו. זאת אומרת שהם יפגעו בו. כי הם לא מכירים אותו מגיל קטן, הוא לא נולד בקבוצה הזאת, והאריות שלנו הם להקה, הם קבוצה סגורה, אז לא מחברים אריה בגיל כזה עם קבוצה כזאת בוגרת וסגורה".

"הסיפור שלו מאוד מאוד עצוב. אני אימא בעצמי, אז לדמיין אותו כשהוא נלקח מאימא שלו וגם אני בטוחה שהיה לו עוד אחים, אחיות, בשביל שעשוע של אנשים, זה קורע את הלב"

שירה ענבר דנין, ראשת ענף סוואנה בספארי
אבו מאלק בספארי  (צילום: גיא שפירא, חדשות 12)
חייבים לשחק איתו. אבו מאלק בספארי|צילום: גיא שפירא, חדשות 12

אז הוא נורא בודד, נכון?

"כן. הסיפור שלו מאוד מאוד עצוב. אני אימא בעצמי, אז לדמיין אותו כשהוא נלקח מאימא שלו וגם אני בטוחה שהיה לו עוד אחים, אחיות, בשביל שעשוע של אנשים, זה קורע את הלב".

ליונל גואל האריות

"את גור האריה הזה אי אפשר יהיה להשיב לטבע וזה הדבר הכי עצוב בעיניי, שהחיים שלו יהיו תמיד בשבי. הוא צריך תנאים גם של האכלה וגם של טיפול וגם בעיקר של חיי חברה, שפה בארץ בשום פינת חי או גן חיות לא מצאנו אותם ולכן פנינו לעולם הרחב", אומרת רעיה שורקי, מנכ"לית רשות הטבע והגנים. "וככה, דרך הקשרים הבין-לאומיים, הגענו למקלט בדרום אפריקה, שקיבלנו עליו הרבה מאוד המלצות".

שירה איתו בספארי (צילום: גיא שפירא, חדשות 12)
"האריות בספארי יכולים לאכול אותו". שירה ענבר דנין, ראשת ענף סוואנה בספארי|צילום: גיא שפירא, חדשות 12

 לבעל המקלט קוראים ליונל, שזה "ליון" קטן, אבל כפי שאתם רואים, מדובר באריה די גדול.

"השניים האלה", מספר ליונל דה לנגה, על שניים מהאריות במקלט שלו "Warriors of Wildlife": "אלכס וסיזר, מגיעים ממאמן קרקס לשעבר, שאחר כך הפך למרביע, ויש לו כל כך הרבה חתולים, זה לא ייאמן. הוא חתיכת טיפוס מגעיל. וככה הם חיו עד שמצאתי אותם ולקחתי אותם. מטר וחצי על מטר וחצי על מטר וחצי - זה היה הבית שלהם. והוצאנו אותם החוצה. אז אני חושב שהם היו בערך באותו גיל כמו ציון כשקיבלנו אותם".

לליונל, גואל האריות, יש כבר 13 חתולים כאלה. בבית המחסה הזה, 40 דקות מפורט אליזבת אשר בדרום של דרום אפריקה, כל אריה מקבל שניים וחצי דונם של שטח טבעי. ביניהם ג'ינה הטיגריסית.

"אתה יכול לראות שחסר לה זנב", הוא אומר על ג'ינה הטיגריסית, "וכדי לגרום לה להרגיש טוב יותר אנחנו אוהבים להגיד שפשוט יש לה ישבן סקסי והיא רוצה להשוויץ בו לכולם. אבל מה שקרה לה, היא הייתה באיזה גן חיות פרטי באתר סקי ובצמוד לאריות, והיא נרדמה והזנב שלה נפל מעבר לגדר, והאריות קפצו עליו ותלשו חצי ממנו".

את רוב הדיירים כאן חילץ ליונל מאוקראינה המדממת, תכף תשמעו את הסיפור. "אני פשוט, אני לא יכול לראות חיה סובלת", הוא אומר, "ולדעת שיכולתי לעשות משהו בנידון וזו הסיבה שאני עושה את זה. אני אוהב אותם, אני אוהב אותם יותר מאנשים".

באמת?

"בהחלט".

אתה לא אוהב אנשים?

"לא ממש".

נו באמת, אבל אם תוריד את הגדר הזאת, הם יאכלו אותך.

"כמובן".

ליונל מהמקלט בדרא
יש לו כבר 13 אריות. ליונל מהמקלט בדרום אפריקה|צילום: גיא שפירא, חדשות 12

ממועדון חשפנות - למקלט לאריות

תתפלאו, אבל עד לפני שנים מעטות ליונל לא הבין שום דבר בחיות, בטח לא באריות. האיש החזיק בקייפטאון את מועדון הלילה הכי גדול בדרום אפריקה. לאחר שמכר את המועדון, נשאר עם הרבה כסף ויותר מדי זמן פנוי.

"מסתובבות כאן חמש ג'ירפות וכל מיני אנטילופות בכל הגדלים והצורות ואנחנו אומרים שזה המקדונלד'ס, המזון המהיר של הטבע, כי כולם אוכלים אותם"

ליונל דה לנגה, Warriors of Wildlife

"צריך לומר את האמת, פגשתי בחורה במועדון חשפנות בפורט אליזבת, מועדון החשפנות נקרא, 'דה גו גו לאונג' ושמה היה אינסה והיא הייתה אוקראינית. בכל יום שישי בערב, הייתי הולך למועדון החשפנות, שותה יותר מדי, מתאהב בה בכל שבוע, ובכל שבוע היא אמרה לי שהיא לא הבחורה הכי יפה בעולם, שאני צריך ללכת לעיר שלה, שהיא מיקולאייב, באוקראינה".

אז בסוף ליונל באמת נסע למיקולאייב לבדוק את העניין לעומק. הוא התחתן עם אחת היפהפיות, לא החשפנית, למד רוסית ואוקראינית, פתח כמה מסעדות, ואז רוסיה פלשה לקרים והתחילה המלחמה שנמשכת בעצם עד היום.

ליונל קרא שלגן החיות של מיקולאייב כבר אין כסף להאכיל את החיות, אז הוא הלך וקנה שני טון תפוחים לחלק לדובים. מפה לשם, נסחף לגמרי והתחיל לחלץ דובים מכל גני החיות באוקראינה אל מקלטי דובים ברומניה ובצרפת.

המקלט בדרא
את רוב הדיירים כאן חילץ ליונל מאוקראינה. המקלט בדרא"פ|צילום: גיא שפירא, חדשות 12

לא תופתעו לשמוע שהוא התגרש. את המקום שהתפנה בליבו התחיל למלא באריות.

"התינוקות שלי", הוא אומר.

הוא חילץ מאוקראינה, לעיתים תחת הפגזות, 39 אומללים ומוזנחים, את רובם פינה למקלטים שונים בדרום אפריקה. אבל לאחר שאחד הגורים שחילץ מת בביתו החדש, ליונל זעם והחליט להקים מקלט אריות משלו. הוא קנה את השטח הזה ליד פורט אליזבת,

"מסתובבות כאן חמש ג'ירפות וכל מיני אנטילופות בכל הגדלים והצורות. תראה את הישבן של האימפלה, הוא נראה, עם הזנב ושני הפסים השחורים על הרגל, הוא נראה כמו האות אם".

כן.

"ואנחנו אומרים שזה המקדונלד'ס, המזון המהיר של הטבע, כי כולם אוכלים אותם".

יש גם 50 זברות כאן, איפשהו, אבל לא נתקלנו בהן, השטח גדול מדי. לא חסרים לו אריות, בשביל מה הוא צריך עכשיו עוד אחד מישראל?

"כי הם ביקשו מאיתנו. אני לא יכול להגיד לא".

המסע האחרון של ציון

ציון בן חצי שנה כבר, ואין לו מושג שעוד מעט שוב ייעקר ממי שהוא מכיר ואוהב. שירה הכניסה לארגז את הצעצוע שלו, כדורגל קטן של מכבי.

הגור ציון במקלט בדרא
יחפשו לו חבר או חברה. הגור ציון בביתו החדש|צילום: גיא שפירא, חדשות 12

עכשיו היא מחדירה למזונו תרופת הרגעה, להקל עליו את הסטרס במהלך המסע הקרוב. אחרון חביב.

ציון מתחיל את תהליך הצ'ק אין בשדה התעופה ומעורר עניין רב בכל שלב. רצפת הנוסעים היא התקרה של תא המטען. המזוודות יהיו מלפנים וציון ארוז מאחור.

 

שמונה שעות טיסה ליוהנסבורג, שש שעות המתנה בשדה. עוד טיסת פנים של שעתיים ועוד נסיעה. מסע מתיש, של 30 שעות.

בכל הפסקה בדקו מה שלומו, נתנו קצת מים, כולם הצטלמו וסגרו על ציון המבולבל חזרה.

השער נפתח, אבל האריה שהגיע מישראל לא יוצא. הוא חושש.

איזה עתיד מצפה לו במקום הזה? בדרום אפריקה יש אלף שמורות פרטיות וחלקן מציעות לתיירים ללטף גורי אריות. במקומות האלה הגורים החמודים תמיד נשארים קטנים, כי מישהו מחליף אותם. ברגע שחתול נהיה גדול מדי ובלתי ניתן לשליטה ומתחיל לפגוע באנשים, הם שולחים אותו בחזרה לבעלים הקודמים שלו. זה מעין סידור של השכרה - אנחנו משכירים לך חתול ואז אתה מחזיר אותו. ואנחנו מחליפים אותו באחד אחר, ואז הוא יחזור, יפטמו אותו, ובסוף יירו בו, בציד במכלאה, דרך גדר. איזה אמריקני יגיע, והוא יירה בו בתמורה לכמה אלפי דולרים.

רשות הטבע והגנים ערכה בדיקות יסודיות על המקלט של ליונל לפני ששלחה אליו את ציון. הוא הבטיח שידאג לחבר אליו גור או גורה בגילו. רצינו לוודא שהוא לעולם לא יהיה לבד עד סוף חייו, ושתהיה לו חברה.

לא טוב היות האריה לבדו, אבל גם אם יהיו זוג, יהיה להם טוב?

"כי שניים וחצי דונם זה נחמד", אומר ליונל, "וברור שלכל אריה כאן יש חיים טובים יותר מאלה שהיו לו קודם. אבל בסוף, זו עדיין מכלאה. 2,500 מטר רבוע זה לא ענק, אבל הוא לא חייב לצוד, ואם הוא לא צד, כל מה שאריות רוצים לעשות, מצטער גבירותיי, זה לעשות ילדים, לאכול ולישון. הם לא באמת עושים הרבה מעבר לזה. אז זה יותר ממספיק".

אז זאת חיה משעממת, למה אתה מעריץ אותה?

"אשתי לשעבר הייתה משעממת ואהבתי אותה במשך שבע שנים".

תם הסיפור על גור האריות הכי בודד בעולם, זה שנתלש מאימו בעודו יונק, הוברח על ידי עבריינים שסחרו בו מיד ליד בשביל סלפי, חולץ, שוקם, ומדינת היהודים קנתה לו ב-10,000 דולר כרטיס טיסה אל מולדת האריות, אפריקה. שבעת אלפים קילומטר הוא עבר לבד, בחושך, מאחורי המזוודות, עד שהגיע לנחלה השלווה, שאמורה להיות שלו עד יומו האחרון. זה לא לגמרי סוף טוב, הוא לעולם לא יצוד זברה, לא יעמיד צאצאים, אבל לפחות תהיה לו חברה, ואף אחד לא יהפוך אותו לשטיח.

ליונל אומר שלפי עובי הזנב, הוא צפוי להיות אריה ענק. אז כשהוא יגדל רעמה גדולה וייתן שאגה אדירה, כולם מסביב ידעו, זה ציון.