המרעה הטוב והמרעה הרע

למרעה יש השפעה מכרעת על מערכות אקולוגיות ברחבי העולם, בפרט לנוכח שינויי האקלים והפעילות האנושית הגוברת. למרות החשיבות העצומה של מערכות המרעה, המחקר בתחום מצומצם ומתמקד בנושאים מקומיים.

מחקר חדש בחן 98 אתרי מרעה ב-25 מדינות, ביניהן ישראל. החוקרים בחנו איך הרעייה משפיעה על התועלת שמספקת המערכת האקולוגית לאדם. נמצא שרעייה אינטנסיבית במדבריות חמים ודלי צמחייה מפחיתה את התועלת שצומחת לאדם מהמערכת האקולוגית. לעומת זאת, רעייה אינטנסיבית במדבריות חמים פחות עם צמחייה מגוונת, מועילה לאדם. 

מרעה. אילוסטרציה (צילום: 123RF‏)
מרעה. אילוסטרציה|צילום: 123RF‏

"לנוכח שינויי האקלים, תובנות המחקר יסייעו לחזות את ההשלכות של השינויים הללו על תפקוד שטחי מרעה ברחבי העולם כולו", אומרים השותפים הישראלים למחקר, אלי צעדי ממינהל המחקר החקלאי ואילן סתוי ממו"פ מדבר וים המלח.

חיידקים מייצרים חלקיקים דמויי נגיפים

העברת גנים אופקית היא תהליך שבו חומר תורשתי עובר בין פרטים מאותו מין או אף בין מינים שונים, אך לא באמצעות רבייה. בדרך זו החיידקים יכולים לרכוש תכונות מועילות, כגון עמידות לאנטיביוטיקה. לחיידקים יש כמה מנגנונים שמאפשרים להם לשתף גנים זה עם זה. באחד מהמנגנונים הם מייצרים חלקיקים דמויי נגיפים המכילים מקטעים מן החומר התורשתי, ואלה יכולים להיכנס לתוך חיידקים אחרים ולהיטמע בהם. במחקר חדש בחיידקי קאלובקטר קרסנטוס (Caulobacter crescentus), חוקרים יצרו שינויים אקראיים (מוטציות) ב-DNA של החיידק כדי לזהות גנים שמשפיעים על תגובת החיידק לשינויים אלה, וזיהו את החלבונים המשתתפים בתהליך.

מוח, MRI (צילום: 123RF‏)
מוח, MRI|צילום: 123RF‏

הפעלת המנגנון הובילה לאריזת מקטעי DNA אקראיים, לשחרורם ולמות החיידק, ולכן עלתה השאלה: איזה יתרון נותן ייצור חלקיקים אלה לחיידק, אם במהלכו החיידק מת? בסדרת ניסויים החוקרים בדקו וגילו כי החלקיקים הללו שותפים בתהליכי תיקון של נזקים לחומר התורשתי ומסייעים לחיידקים במאבק ההישרדות, כלומר זו עדות ליכולת אלטרואיסטית של החיידקים, שמתאבדים לטובת הכלל. המנגנון מופעל באמצעות הנדסה גנטית במעבדה, ולא ברור באילו תנאים הוא מתרחש בטבע. ההערכה היא שהוא נפוץ הרבה יותר משחשבו עד כה.

קרום רביעי מסביב למוח

במשך שנים היה ידוע לנו שהמוח מוקף בשלושה קרומים: הקרום הקשה, הקרום העכבישי והקרום העדין. יחד עם הנוזל המוחי-שדרתי הם מגינים עליו מחבלות ומחומרים מסוכנים, מובילים אליו חומרי מזון ומפנים את הפסולת. כעת ייתכן שנצטרך לעדכן את המודל, שכן חוקרים מדנמרק גילו קרום רביעי, דק במיוחד ושונה מהאחרים. 

החוקרים הראו כי את המוח מצפה בין השאר שכבה בעובי של שני תאים בלבד, שהם כינו "קרום תת-עכבישי דמוי-לימפה", או בקיצור SLYM. היא נמצאת מתחת לקרום העכבישי ומעל הקרום העדין, בחלל שבו נמצא נוזל המוח והשדרה.

עדיין לא ברור תפקידה המדויק של השכבה. החוקרים מצאו שהיא מונעת מעבר של מולקולות גדולות למוח דרך נוזל המוח והשדרה, וייתכן שהיא תומכת כך במחסום הדם-מוח. נוסף על כך, יש בה תאים רבים של מערכת החיסון, והם כנראה מקיימים יחסי גומלין עם תכולת נוזל המוח והשדרה. אף שמדובר רק בממצא ראשוני, ההשלכות של גילוי השכבה החדשה עשויות להיות רחבות היקף, ולפתוח תחומים חדשים בחקר המוח.

תקצירים שיצר ChatGPT מטעים חוקרים

כלי הבינה המלאכותית ChatGPT מסוגל ליצור תקצירים מזויפים למאמרים מדעיים בצורה משכנעת עד כדי כך שגם מומחים מתקשים להבחין בינם לבין תקצירים אמיתיים.

חוקרים נתנו ל-ChatGPT ליצור תקצירים על פי כותרות מאמרים שפורסמו לאחרונה בכתבי עת רפואיים. כשביקשו ממומחים אנושיים לנסות לזהות את התקצירים המזויפים, הם זיהו רק 68 אחוז מהם. כמו כן הם חשבו ש-14 אחוז מהתקצירים האמיתיים נכתבו בידי מכונה. לעומת זאת, כלי לזיהוי תוכן שנכתב בידי בינה מלאכותית אומנם זיהה אחוז דומה מהזיופים, אך כמעט ולא שגה בזיהוי התקצירים האמיתיים.

מובילת המחקר, קתרין גאו מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בארצות הברית, חוששת שהזיופים הקשים לגילוי הללו יפגעו במדע, מאחר שהם יאפשרו ל"בתי חרושת למאמרים" (Paper mills) לייצר בקלות מאמרי מחקר בדויים. עם זאת לא הכול רע: ChartGPT יכול לסייע בכתיבת מאמרים אמיתיים וכך לזרז פרסום של ידע חדש.

הסופות שמחזירות אור

רוב שטחי היבשה, הבהירים יחסית, מרוכזים בחצי הצפוני של כדור הארץ, בעוד רוב החצי הדרומי מכוסה אוקיינוסים כהים. מכיוון שמשטחים בהירים מחזירים יותר אור, חצי הכדור הצפוני אמור להחזיר 10 אחוז יותר מקרינת השמש, אך צילומי לוויין גילו כבר לפני חצי מאה כי שני חצאי הכדור שלנו מחזירים אור בכמות דומה. חוקרים ממכון ויצמן למדע, בשיתוף מדענים מאירופה, מציעים במחקר חדש כי הסיבה לתופעה היא עננות רבה יותר בחצי הכדור הדרומי, שנובעת ממזג אוויר סוער יותר. 

צילום: רויטרס

החוקרים, בהובלת פרופ' יוחאי כספי ותלמיד המחקר אור הדס, השוו והצליבו נתונים על סופות בעשרות השנים האחרונות וראו כי הסופות בחצי הכדור הדרומי חזקות יותר, והעננות הנוצרת סביבן מאזנת את החזר הקרינה של שני חצאי הכדור. על פי המודלים, שינויי האקלים הצפויים יגבירו עוד את עוצמת הסופות בחצי הכדור הדרומי, ויחלישו אותן בחצי הכדור הצפוני. עם זאת, החוקרים מעריכים כי בשלב מסוים העננות בחצי הכדור הדרומי תגיע לרוויה, כך שלא צפויה הפרה של האיזון בהחזר הקרינה בין שני חצאי הכדור.

לכתבות נוספות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי.