הים התיכון הוא החצי הכחול של מדינת ישראל, הריאה הכחולה החיונית לחיים של תושבי המדינה. שטח המים הריבוניים יחד עם תחום המים הכלכליים שלנו בים התיכון - גדול מהשטח היבשתי של ישראל. יש בו שוניות סלעיות מגוונות, גני ספוגים מרהיבים, התקבצויות נדירות של כרישים וחתולי ים, אלמוגי עומק, דיונות חול תת- ימיות ולובסטרים, והוא מהווה משכן קבע ללהקות דולפינים. הים גם מהווה מקום מפלט פסטורלי למיליוני ישראלים המצטופפים בערים החמות, מספק לנו את מרבית מי השתייה, מקרר לנו את תחנות הכוח, מייצר עבורנו חמצן וממתן את שינויי האקלים, וחלק מבעלי החיים בו אפילו שומרים על מצוקי החוף שלנו מפני התמוטטות. לצערנו הים התיכון סובל משנים של הזנחה סביבתית ואין ספור ליקויים שפשוט הורגים אותו ואת בעלי החיים שממלאים אותו. החברה להגנת הטבע עם הבעיות – והפתרונות.

דיג-יתר ודיג לא סלקטיבי

דיג נחשב לאיום החמור ביותר על הטבע הימי. דיג לא מבוקר לאורך שנים מביא לדיג-יתר, ואכן הים התיכון זכה לתואר המפוקפק הזה: הים במצב דיג היתר החמור ביותר בעולם. גם בישראל קיימות עדויות ברורות לדיג-יתר של מינים מסחריים, מינים רגישים ופגיעה נרחבת במינים מוגנים ובבית הגידול של הקרקעית החולית בעקבות שימוש בשיטות דיג הרסניות ולא יעילות כמו דיג מכמורת. הפגיעה במערכת האקולוגית כתוצאה מדיג באה לידי ביטוי גם בפגיעה ביונקים ימיים כמו דולפינים, טורפי על כמו כרישים, וכ-2,700 צבי ים בשנה. כל אלו הם מרכיבים הכרחיים במערכת האקולוגית ופגיעה בהם גורמת לירידה משמעותית בתפקוד המערכת, אולם בשמורות טבע כמו ראש הנקרה, בהן הדיג אסור, ניכר שהמערכת מתפקדת טוב בהרבה לעומת השטח מחוץ לשמורה. הירידה הניכרת בכמות ובאיכות שלל הדיג בים התיכון פוגעת, בנוסף לפגיעה הסביבתית והפגיעה בבעלי החיים בים, בענף הדיג עצמו וגם בציבור.

דולפינים בריף באילת (צילום: חדשות 12)
דולפינים בריף באילת|צילום: חדשות 12

תשתיות גז ונפט וסכנת זיהום

מכליות עם דלקים מאובנים פוקדות מאות פעמים בשנה מסופים הנמצאים לאורך חופי המדינה ופורקות ומייצאות מיליוני טון של דלקים שנה. בנוסף, ישנו פיתוח הולך וגובר של הפקת גז ותוצריו ממאגרים בים התיכון. כתוצאה מתקלות שונות, עלולים להתרחש אירועים חמורים של זיהום בים ובחופים, שיפגע קשות בבעלי החיים ובהתאם לכך, הנזקים הבריאותיים, הסביבתיים והכלכליים, עלולים להיות כבדים ביותר. איום משמעותי נוסף שמקורו בתעשיית חיפושי הגז הוא זיהום רעש המגיע מסקרים סייסמיים לאיתור מצבורי הגז. סקרים אילו מתבצעים בעזרת פיצוצים תת-ימיים עוצמתיים. הרעש והוויברציות הנוצרות מהדהדות למרחקים גדולים במים ומשפיעות על מרבית היצורים הימיים, מיונקים ימיים וצבים, דרך דגים, דיונונים ותמנונים ועד הפלנקטון והלרוות הקטנות ביותר. הסקר הסיסמי גורם לפגיעות פיזיות, כמו גם לשיבושים התנהגותיים ותקשורתיים, וככל שבעל החיים קרוב יותר למקור הרעש, הנזק רב יותר. בנוסף, קיימים מקורות זיהום נוספים בעקבות פעילות האדם הים כגון זיהום אור (מאסדות בים או מתשתיות חופיות), רעש, תמלחות, מיקרופלסטיק, ואף זיהום אורגני אשר כולם עלולים להשפיע לרעה על תהליכים טבעיים של בעלי חיים ימיים ועל בתי הגידול שלהם.

שינוי אקלים ומינים פולשים

הים התיכון מתחמם בקצב מואץ, ו-600 המינים שפלשו עד כה דרך תעלת סואץ מנצלים זאת כדי להתבסס לאורך החוף ולהיות בתחרות על משאבים עם מינים מקומיים. קשה מאוד לעצור באופן ישיר את שינוי האקלים ואת פלישת המינים, אך ניתן לשמור על המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי בהן מפני דיג, זיהום והרס ישיר - ובכך להעניק להן חוסן לעמוד טוב יותר בפני האיומים הגלובליים.

חיים מסתוריים במעמקי הים האדום (צילום: עודד עזרא / רשות הטבע והגנים, חדשות)
צילום: עודד עזרא / רשות הטבע והגנים, חדשות

איך שומרים על הים?

שמורות ימיות

על כל 1 ₪ שמושקע בשמורת טבע ימית, צפוי החזר הון של עד 3 ₪ כשההמלצה היא להשקיע יותר באזורים שטרם נפגעו. שמורות ימיות מאפשרות עלייה במגוון ובגודל חיות הים, ועלייה של מאות אחוזים בכמות הדגים. מחקרים וסקרים שנערכו בשמורת ראש הנקרה מצביעים על כך שצפיפות מיני דגי מאכל גבוהות לפחות פי 4 מהשטחים שמחוץ לשמורה. לכן יש לקדם הרחבת שטח השמורות הימיות לכ-30% משטח המים של הים התיכון, כולל הכרזה על שמורת טבע ראשונה במים הכלכליים של ישראל באזור "גלישת פלמחים" הייחודית.

ניהול ממשק דיג בר קיימה

הבנק העולמי קבע כי יש לצמצם את מאמץ הדיג הגלובלי ב-44%, והתוצאה תהיה עלייה של 13% בשלל, עלייה של  24% במחיר ליחידת דג והתועלת הכלכלית של ענף הדיג תגדל פי 30. בישראל השבתת צי המכמורת, תוך פיצוי הדייגים, נמצאה כאמצעי הכלכלי ביותר עבור המשק בכלל, ועבור ענף הדיג בפרט. לכן יש לקדם את השלמת רפורמת הדיג באמצעות השבתת צי המכמורת הישראלי והפסקת שיטת הדיג ההרסנית תוך פיצוי הדייגים. המהלך יביא להתאוששות הדגה ושמירה על קרקעית הים והיצורים החיים בה. בהתאם, צפויה עליה בכמות ואיכות השלל לדייגים החופיים והספורטיביים.

ניהול סביבתי של תשתיות וקידוחים

אסון דליפה או תקלה בעת חיפוש והפקת גז ונפט הוא בעל השלכות סביבתיות הרסניות לבעלי החיים ובתי הגידול בים ובתאם לכך בעל פוטנציאל אדיר לפגיעה במשק בעקבות נזק למתקני התפלה, משק הדגה והתיירות. כיום, פיתוח המאגרים נעשה הרחק מעין הציבור, ללא חקיקה סביבתית, ועל ידי משרד האנרגיה כרגולטור יחיד בתהליך. לכן, השקעה במנגנוני בקרה סביבתיים תוך שיתוף הציבור היא המהלך בעל יחס העלות/תועלת הטוב ביותר עבור בעלי החיים בים והמשק. לכן יש לקדם איזון אינטרסים ופיתוח מושכל במים הכלכליים של ישראל.