"אין איפה לזרוק את הפסולת והדבר היחיד שהם יכולים לעשות זה להשליך אותה לנחל", אומר אחמד, תושב אחד הכפרים בנגב. שלושה-ארבעה ימים של גשם לא חזק במיוחד כבר הביאו חלק מנחלי הדרום להתמלא באשפה שזורמת עם המים – מעין שיטפון של פסולת. לא מדובר בתופעה חדשה אך נראה כי על אף ההתראות וההבטחות של פוליטיקאים מקומיים וארציים שום דבר לא השתנה. תושב הדרום: "הפסולת סותמת את הניקוז, יש מי שמחביא שם נשק".
הפסולת מגיעה בעיקר מאזור הפזורה הבדואית, הכפרים הלא מוכרים, אבל לא רק. יחידות צבא שמתאמנות באזור משאירות אחריהן לא מעט עטיפות מזון, ניירות טואלט וזבל נוסף ומגוון. "גם הריסות של הצבא והמשטרה שמשאירים שם פסולת מגיעה לנחלים", אומר אחמד שעובד בשטח הפזורה. "אני רואה ערמות של פסולת של הצבא".
"בשנת 2020 הוטמנה 68% מהפסולת המיוצרת בישראל בדרום הארץ, 3.15 מיליון טונות אשפה מתוך 4.66 מיליון טונות שנאספו סך הכול", נכתב בדוח מבקר המדינה מהשנה האחרונה. המבקר מציין את עלויות השינוע וההטמנה הגבוהים: ”עלות הכניסה למטמנת לדודאים היא 171.27 ש"ח לטונת אשפה והיא גבוהה ב-98.27 ש"ח (שהם כ-135%) מהעלות לגני הדס, שהיא 73 ש"ח לטונת אשפה".
הזבל שמגיע מחברון והחוות לגידול סמים
חוסר מודעות ובעיקר מחסור בפחים ופינוי אשפה מסודר מביאים את תושבי הכפרים הלא מוכרים בנגב להשליך את הזבל בשטח עצמו ומשם הוא מגיע בחסות הרוח ישירות לנחלים. "יש בעיה תקציבית שאנחנו לא יכולים לאסוף את הזבל. זה נמשך כבר עשרים שנה. אנשים שרואים זבל שמים עוד זבל", מספר וואחיד, תושב רהט. "פעם היו מביאים משאיות של זבל מבחוץ אבל היום יש יותר פיקוח ומפנים לדודאים. אבל מדובר על עשרות שנים של פסולת שכבר סותמת את הניקוז. לצערי יש גם מי שמחביא נשק בערמות אשפה".
אבל לא רק תושבים "תמימים" אחראיים לנזק האקולוגי ולמפגע הסביבתי בחסות הגשם והרוח. אחמד מספר כי חלק מהזבל מגיע מאזור חברון. התוואי של נחל חברון מתחיל בצפון העיר הפלסטינית ומשם ממשיך דרך יישובי דרום הר חברון ודרך מיתר ובאר שבע. בסופו של דבר הוא נשפך לחופי רצועת עזה. שפכים תעשייתיים ופסולת ביתית שמוזרמת דרכו היא בעלת ריכז מזהמים גבוה מאוד בהשוואה לנחלי ישראל. הפסולת שמגיעה מחברון מתחברת לזאת שמושלכת בישראל ומציפה את השטחים במזהמים.
תושב הנגב שביקש להישאר בעילום שם טוען כי חוות לגידול סמים אחראיות גם הן לזיהום הנחלים: "איך אנחנו יודעים שיש חווה? רואים פלסטיק ובטריות באמצע המדבר. רואים גם רשתות ושקיות. הם מגדלים סמים על תוואי הנחל והשיטפון לוקח את הכל איתו".
דנה טבצ׳ניק, מנהלת היחידה לשיקום נחלים בחברה להגנת הטבע מסבירה: "אנו עדים לשטיפת פסולת גושית בכמות משמעותית בנחלים המהווים סכנה אמיתית לתושבים. הנחלים במקום להוות מקום לפנאי ונופש, מרחב טבעי שמהווה בית גידול למגוון ביולוגי, מהווים היום מפגע בטיחותי ומטרד בריאותי. נדרשת אכיפה ארצית משמעותית, אשר תטיל קנסות כבדים כנגד העבריינים, משליכי הפסולת והמזהמים, כך שלא ישתלם להם לפגוע בנחלים".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "כמו בכל שנה, עם בוא הגשמים הראשונים, נסחפת לנחלי הדרום פסולת - בעיקר פסולת גושית ופסולת בניין שמושלכת באופן לא חוקי במהלך כל השנה באזור. כמו בכל רחבי הארץ, ניקוי השטח הוא באחריות הרשות המקומית שבשטחה מצוי המפגע, במקומות שבהם יש שטחים ציבוריים.
במישור האכיפה, המשרד פועל באמצעות בין המשטרה הירוקה של המשרד והיחידה למניעת השלכות ושריפות פסולת בשטחים הפתוחים שמפעיל המשרד עם רשות הטבע והגנים כנגד משליכי הפסולת ומול בעלי הקרקע.
במישור ההסדרה, מממן המשרד הקמת מערכים אזוריים לטיפול בסוגי פסולות שונים באשכולות הרשויות - לדוגמה: מערך לאיסוף וטיפול פסולת בניין ופסולת יבשה, מערכים לאיסוף וטיפול בפסולת מעורבת ועוד. מאמצים אלו כבר הביאו להפחתה משמעותית בכמויות הפסולת המושלכת בשטחים הפתוחים ובנחלים".