מספר האנשים החיים על פני כדור הארץ מתקרב ל-8 מיליארד, כך מודיעים היום באו"ם, ומסמנים אבן דרך עתידית אליה נגיע על פי התחזית ב-15 בנובמבר.
פרשנים מתחומים רבים מביעים דאגה מהשפעת גידול האוכלוסין על העולם, עולם אשר אזרחיו נאבקים באי-שוויון, במשבר האקלים, בתופעה הקשה של עקורים, בהגירה ובסכסוכים צבאיים. ד"ר נטליה קאנם, מנכ"לית קרן האוכלוסין של האו"ם (UNFPA), הפצירה במדינות שלא להיכנס לפאניקה נוכח תחזיות עגומות, אלא להתמקד בסיוע לנשים, לילדים ולשכבות החלשות יותר באוכלוסייה, במי שפגיעים ביותר נוכח שינויים דמוגרפיים כאלה.
"עד 1950, אוכלוסיית העולם עמדה על 2.5 מיליארד, מאז היא עלתה ביותר מ-300 אחוז", ציינה בלה הובי מקרן האוכלוסין של האו"ם. עוד הוסיפה הובי בנימה מעודדת כי "בעוד שאוכלוסיית העולם ממשיכה לגדול, היא גדלה כעת בקצב קטן יותר מאשר בעשורים האחרונים". בשנת 2020, קצב גידול האוכלוסייה העולמי ירד מתחת לאחוז אחד בשנה לראשונה מאז 1950, ובהתבסס מודלים ונתונים מן העבר ומההווה, אוכלוסיית העולם צפויה להגיע ל-9 מיליארד עד 2037. השיא יגיע ב-2080, אז, על פי הצפי, מספר האנשים יגיע לכ-10.4 מיליארד.
מדובר באבן דרך ביותר ממובן אחד, כך מסבירים באו"ם. "ראשית זו חגיגה, של הצלחה גדולה בבריאות הציבור, שיפורים בתברואה ובבקרת מחלות, גישה טובה יותר למי שתייה נקיים ופיתוח אנטיביוטיקה וחיסונים", אומרת הובי. מהצד השני, יש גם חסרונות ואתגרים שמתעוררים; "התקדמות כזו בתחום הבריאות היא המפתח לפיתוח חברתי וכלכלי, אך האוכלוסייה הגדלה גורמת גם ללחץ על הפלנטה שלנו. כל אדם על פני כדור הארץ אחראי לפליטת 4.5 טונות בממוצע של פחמן דו חמצני מדי שנה, ועם תוספת של כל אדם חדש נוכל לצפות לעלייה ברמת הפליטות".
"גידול האוכלוסייה העתידי יהיה מרוכז מאוד באזורים עם פריון גבוה - במיוחד באפריקה שמדרום לסהרה - ובכמה מדינות באסיה עם רמת הכנסה נמוכה או בינונית. אלה הם גם האזורים שבהם נראה את השלכות הלחץ של גידול האוכלוסייה על המשאבים, על ייצור המזון ועל וסכסוכים אלימים", מזהיר ד"ר תומס סובוטקה, חוקר בכיר במרכז ויטגנשטיין לדמוגרפיה והון אנושי גלובלי.
ישנה דאגה באשר ליכולת שלנו לייצר מספיק מזון כדי להאכיל את האוכלוסייה הגדלה. בשנת 2021, כ-828 מיליון אנשים התמודדו עם רעב ברחבי העולם, "במונחים של האכלת 8 מיליארד איש, יש מספיק מזון המיוצר ברחבי העולם כדי להאכיל אוכלוסייה אנושית שגדלה כל הזמן", אמרה הובי. "עם זאת, הדפוסים הנוכחיים של ייצור וצריכה של מזון אינם ברי קיימא וחייבים להשתנות, כדי שנוכל להתמודד כיאה עם משבר האקלים. גידול האוכלוסייה מציב בפנינו אתגרים משמעותיים לפיתוח ולקדמה חברתית וכלכלית".
המומחים מודאגים מההשלכות
"אני מבינה שלא כולם חוגגים את הרגע הזה. אנשים מודאגים מכך שהעולם שלנו מאוכלס יתר על המידה, עם הרבה יותר מדי אנשים ומשאבים שלא מספיקים כדי לקיים את כולם. אני כאן כדי לומר בבירור שהמספר העצום של אנשים החיים על פני כדור הארץ הוא לא סיבה לפחד", מבהירה ד"ר קאנם. "אם ממשלות יתמקדו במספרים בלבד, הן מסתכנות בהטלת פיקוח על אוכלוסייה, מה שהוכח לאורכה של ההיסטוריה כ'לא יעיל ואפילו מסוכן, כמו מסעות סטריליזציה בכפייה ועד הגבלות על תכנון משפחה ואמצעי מניעה'. אנחנו לא יכולים לחזור על ההפרות הבוטות של זכויות אדם, שגוזלות מנשים את יכולתן להחליט מתי להיכנס להריון, ואם בכלל".
קאנם הזכירה שכתוצאה מהירידה בשיעורי הילודה העולמי, קצב גידול האוכלוסייה בעולם, שהגיע לשיא רשום של קצת יותר מ-2% בשנה בסוף שנות ה-60, ירד כעת מתחת ל-1%. "לפני 30 שנה, ב-1992 הערכנו שאוכלוסיית העולם תגיע ל-8 מיליארד בתחילת 2020", ציינה הובי, בפני ניוזוויק.
התמונה מסובכת ויש להיזהר ממניפולציות
התמונה העולמית מגוונת יותר מאי פעם. האו"ם מעריך שכ-60% מהאנשים חיים במדינות עם רמות פוריות שבהן יש 2.1 לידות בממוצע לכל אישה. בקצה השני של הספקטרום מדינות כמו הודו, ניגריה, אתיופיה והפיליפינים, אשר צפויות להוות מחצית מכלל גידול האוכלוסייה עד 2050. אוכלוסיית הודו, צפויה לעבור את זו הסינית בשנה הבאה, ובכך להפוך את הודו למדינה המאוכלסת ביותר בעולם.
המצב מסובך יותר במקומות שבהם לקהילות מהגרים יש שיעורי ילודה גבוהים יותר מאלו שבמדינה שאליה הגיעו, מסבירה קאנם. אך היא מפצירה "להיזהר ממניפולציות על מנת שלא לעורר מתחים חברתיים".
על אף שהנתונים עלולים לעורר מתחים שכאלה, קאנם נשארת חיובית ומציינת כי "במונחים של משבר ההזדקנות, נצטרך לחפש פתרונות שכוללים הגירה של אנשים שמוכנים לעזור בטיפול בקשישים למשל", ועל אף שהדבר עלול לעורר שונו מסוימת באוכלוסייה כזו א אחרת, הדבר "לא אמור לעורר שנאת זרים ושנאה כלפי 'האחר'".