שקיות הנשיאה החד-פעמיות יוצרות כמות גדולה ועודפת של פסולת, המזהמת את הסביבה, את השטחים הפתוחים, את החופים ואת הים. חוק השקיות נועד להביא לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות, כדי להפחית את כמות הפסולת ואת ההשפעות הסביבתיות השליליות של פסולת זו. עד כמה הוא באמת אפקטיבי?
המשרד להגנת הסביבה פרסם היום (רביעי) את דוח יישום חוק השקיות לשנת 2021. מהדוח עולה כי במהלך השנה רכשו הקמעונאים הגדולים כ-501 מיליון שקיות העשויות פלסטיק – הפחתה של 71% בצריכת השקיות לעומת שנת 2016, טרם נכנס לתוקף החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות; ב-2016 רכשו הקמעונאים הגדולים לחלוקה 1.754 מיליארד שקיות. הצמצום אף מנע היווצרות של פסולת שקיות בהיקף של 4,419 טונות.
אף שמדובר בהפחתה, נרשמה מגמה של עלייה, אם כי מתונה, בצריכת השקיות במשך תקופת זמן זו, בשנת 2021 למשל, עלה היקף צריכת שקיות נשיאה חד-פעמיות מפלסטיק ב-1% בהשוואה ל-2020. "אנחנו עדים לשחיקה הדרגתית, ולכן בוחנים צעדים שונים להרחבת החוק", ציינה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג. "המשרד ממשיך לפעול לגמילה מפסולת פלסטיק ושקיות ניילון, גם כחלק מהמאמץ העולמי להתמודדות במשבר האקלים".
אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר במשרד להגנת הסביבה וממונה על חוק השקיות הוסיף כי חובת הדיווח המוטלת על הקמעונאים היא רק השלב הראשון בשרשרת הבקרה, שנועדה לפקח על מילוי חובות הקמעונאים והשגת החוק את יעדיו. "נמשיך להפעיל את סמכויותינו בהתאם לחוק, ונפעל באכיפה מול קמעונאים אשר אינם ממלאים את חובותיהם מכוח החוק"
כל ההיטלים הכספיים שהצרכנים משלמים עבור שקיות הפלסטיק החד-פעמיות, משמשים עבור המטרות שנקבעו לפי החוק, בהן עידוד השימוש באמצעי נשיאה רב פעמיים, חינוך והסברה להטמעת מטרות החוק וביצוע פעולות ניקיון בחופי הים. החוק מחייב כיום בתשלום את רשימת הקמעונאים הגדולים לפי רשות התחרות.
במשרד להגנת הסביבה מציינים כי במסגרת פעילות אכיפת חוקי אחריות יצרן מורחבת, שלח המשרד דרישות תשלום ל-5 קמעונאים אשר הפרו את הוראות חוק השקיות ולא הגישו דיווחים מבוקרים לשנת 2020 במועד הקבוע בחוק, בהם ב.ה לוי בע"מ, זול ובגדול, מחסני השוק, סלאח דאבח ושוק העיר. בנוסף, שלח המשרד הודעות על כוונת חיוב עיצומים כספיים ל-4 קמעונאים שטרם הגישו את הדיווח השנתי המבוקר לשנת 2021, בהן זול ובגדול, יינות ביתן, מגה קמעונאות וסטופ מרקט. יצוין, כי סכום העיצום בגין אי-דיווח עומד על כ-60 אלף שקל.
עוד מוסיפים במשרד כי אם בחרתם בכל זאת לעשות שימוש בשקית חד-פעמית, יש להשליך אותה לפח הכתום בגמר השימוש. פסולת זו מתמיינת בתחנות מעבר ייעודיות, שבהן השקיות מופרדות מיתר פסולת האריזות בעזרת "שואב שקיות", ומועברות למחזור; כך יכולות לשמש, בין היתר, לייצור כבלים לתקשורת ויריעות פלסטיק לתעשיית הבנייה.
החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות, תשע"ו-2016, הוא חוק שהתגבש על ידי המשרד להגנת הסביבה והחל דרכו עוד כשמחזיק תיק הגנת הסביבה היה השר עמיר פרץ. במהלך כהונת השרים אבי גבאי וזאב אלקין החוק עבר בכנסת ונכנס לתוקפו, ואילו בתקופתה של תמר זנדברג, השרה הנוכחית, נרשם אף ניסיון להרחיב אותו.
אחד מהניסיונות שמטרתם להרחיב את המהלכים שיאפשרו את ההתנתקות של הציבור משקיות הניילון, הגיע בדמות במהלך הצעות חוק פרטיות לתיקון חוק השקיות, שהונחו על שולחן הכנסת ב-2022. בחודש יוני החליטה הממשלה לתמוך בקריאה טרומית בהצעת חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות של חה"כ יוראי להב הרצנו בכפוף לתנאים, וכן בהצעת החוק של חה"כ מיכל רוזין. במסגרת תיקון החוק, מוצע להרחיב את איסור המכירה בחינם של שקיות נשיאה חד-פעמיות בעובי של 20-50 מיקרון על כלל העוסקים בישראל. בנוסף, סכום ההיטל שהשרה להגנת הסביבה תוכל לקבוע לחוק יעלה עד לסך של שקל אחד.