עיכוב בדרך לירח: משימת ארמטיס 1 נדחתה בעקבות בעיה טכנית, המועד האפשרי הבא הוא יום שישי הקרוב. המשימה ההיסטורית היא פרומו, שיגור בכורה, של המשגר הכבד SLS וגם של החללית אוריון. ההמראה תתבצע מכן השיגור B39 במרכז החלל קנדי, אותו מרכז שממנו שוגרה משימת אפולו 10 לפני 53 שנים. זאת לא תהיה משימה מאוישת אלא מעין ניסוי כלים לפני הדבר האמיתי – חזרת האנושות לירח. על סיפון החללית תהיה הבובה הישראלית זוהר, לבושה בחליפת המיגון של חברת סטמראד, במטרה לבחון את יעילותה בהגנה נגד קרינה. יחד עם הבובה זוהר יישלחו לחלל גם מזוזה, אבן מים המלח וזרעי עצים שלוקטו על ידי קרן קיימת לישראל ויישתלו בארץ אחרי הנחיתה. כל אלו הם פריטים שהציבור בישראל בחר לבקשת סוכנות החלל הישראלית ב-2021. לכבוד המאורע, במשרד הפנים אף הוציאו דרכון רשמי לזוהר.
ה-SLS הוא משגר הדלק המוצק העוצמתי והגדול שאי פעם נבנה. הוא מתנשא לגובה של 32 קומות וצריכת הדלק שלו אסטרונומית – 6 טונות לשנייה. כל אחד משני הבוסטרים שלו מייצר יותר כוח דחף מאשר 14 מטוסי ג'מבו. העבודה עליו החלה עוד בשנת 2011 ועלותו כ-23 מיליארד דולר. הוא נועד לשמש את סוכנות החלל האמריקנית לחקר מאויש של החלל העמוק בעשור הנוכחי ובזה שאחריו. ה-SLS הוא המשגר היחיד בעולם שמסוגל לשגר גם אסטרונאוטים וגם מטען כבד במשימה אחת לירח. עליו מוצבת החללית אוריון, שמסוגלת לתמוך בשישה אנשי צוות מעבר למסלול לווייני נמוך – לתקופות של עד 21 יום ללא עגינה.
הצטרפו לשידור החי של שיגור ארטמיס 1 (מהשעה 13:30)
ה-SLS והאוריון תוכננו במקור כדי להנחית את האסטרונאוטים הראשונים על מאדים בתחילת העשור הבא. אלא שב-2019 חתם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על צו נשיאותי המורה לנאס"א להנחית את האישה הראשונה ואת האדם הבא על אדמת הירח עד שנת 2024. ראש נאס"א דאז ג'ים בריידנסטין הודיע כי לתוכנית החדשה יקראו ארטמיס, אחותו של אפולו ואלת הירח במיתולוגיה היוונית. למרבה ההפתעה, ממשלו של ג'ו ביידן לא ביטל את התוכנית, כמנהגם של ממשלים לאורך שנים, אלא הגדיל את התקציב לארטמיס והורה לסוכנות החלל להנחית גם את האפרו-אמריקני הראשון על הירח.
מתל אביב – למרחק של 100 ק"מ מפני השטח של הירח
המשגר ישגר היום את החללית אוריון למשימה בת 26 עד 42 ימים, מהם לפחות שישה ימים במסלול סביב הירח. מסלול המשימה יהיה מוארך במיוחד. בשלב מסוים, החללית תתקרב עד כדי 100 ק"מ מפני השטח של הירח. אחר כך, היא תתרחק עד כדי 65,000 ק"מ מהירח – רחוק יותר מכל חללית בהיסטוריה, שמיועדת לנשיאת אסטרונאוטים. בין לבין, חללית האוריון תשחרר 10 לווייני קובייה (CubeSat) שיערכו ניסויים עצמאיים – ממדידת מי הקרח בקוטב הדרומי של הירח ועד לניסיון לגדל שמרים בחלל העמוק.
מאחר שמדובר בשיגור הבכורה של המשגר ושל החללית, ארטמיס 1 לא תהיה מאוישת. במקום אסטרונאוטיות בשר ודם יישבו באוריון שתי בובות: "הלגה" הגרמנייה ו"זוהר" הישראלית, במסגרת ניסוי Matroshka AstroRad Radiation Experiment, או MARE, שנועד לבדוק את אפוד הקרינה המיוחד של חברת סטמראד הישראלית בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הלגה לא תלבש את האפוד – וזוהר כן. אם החיישנים של סוכנות החלל הגרמנית יראו כי זוהר אכן ספגה פחות קרינה מהלגה בזמן המסע, ייתכן כל האסטרונאוטיות והאסטרונאוטים של משימות ארטמיס המאוישות יצוידו בחליפות מסוג אסטרו-ראד, והן ישמשו אותם למקרה של התפרצות סולארית.
ככלל, מאז אפולו 17 ב-1972, האנושות לא שיגרה בני אדם מעבר למסלול לווייני נמוך – שם הם היו מוגנים יחסית על ידי חגורות ואן אלן המקיפות את כדור הארץ והודפות את רוב הקרינה המסוכנת מהשמש. אלא שהחגורות עצמן מורכבות מחלקיקים טעונים – והן חושפות את כל מי שעובר דרכן ברמות קרינה מסוכנות.
זאת ועוד, כדי לחזור לירח – ולהגיע יום אחד גם למאדים – צריך לא רק לחצות את החגורות (פעמיים) אלא גם להימצא בחלל העמוק וללא הגנתן. במקרה של התפרצות סולרית, אסטרונאוטים שיימצאו על הירח, או בדרך למאדים, עלולים לחטוף רמות מסכנות חיים של קרינה. במהלך משימות אפולו, נאס"א לקחה סיכון מחושב, ויצאה מנקודת הנחה שהסיכוי להתפרצות כזאת בזמן המשימה נמוך למדי. היא צדקה, ובמהלך משימות אלה לא התרחשו התפרצויות סולריות, אלא שהפעם, בתוכנית ארטמיס לשהות ממושכת על הירח, בסוכנות החלל האמריקנית לא לוקחים סיכונים.
"באפולו הסתכנו בכל עם בריאות האסטרונאוטים, אבל הוא היה צ'אנס מחושב", אומר ד"ר מילשטיין. "השמש שלנו פועלת במחזורים מגנטיים בני 11 שנה. המחזור הסולרי הנוכחי החל ב-2019 ויגיע לשיאו ב-2025 – ואז הסיכוי להתפרצות סולארית יהיה גבוה בהרבה. 2025 היא גם שנת היעד של נאס"א לשיגור ארטמיס 3 עם ארבעה אסטרונאוטים, ששניים מתוכם ינחתו על הירח. ובהמשך נאס"א ושותפותיה מתכוונות לבנות בסיס ירחי מאויש, תחנת חלל בינלאומית חדשה במסלול סביב הירח, ואולי גם לשגר אסטרונאוטים למסע בן חצי שנה, לכל כיוון, למאדים. בכל המשימות הללו לחלל העמוק, אפודי האסטרו-ראד שלנו יספקו הגנה לאסטרונאוטים. אני מאמין שאפוד המגן אסטרו-ראד יהפוך בשנים הקרובות לציוד מגן בסיסי וסטנדרטי, ממש כמו חליפות החלל".
הידיעה התפרסמה באתר סוכנות החלל הישראלית, שבמשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה – space.gov.il