מחקר חדש של אוניברסיטת בר אילן מצביע על היכולת של תאי גזע שמקורם בשליה, להגיע אל רקמות פגועות במוחם של מכורים לסמים, ולהניע בהן תהליך שיקום.

פרופ' גל ידיד, שיחד עם הדוקטורנטית הילה פאר-ניסן מהפקולטה למדעי החיים והמכון לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, הוביל את המחקר מספר כי הוא מגדיר את עצמו "נוירו-פסיכו-פרמקולוג מתוסכל". התסכול, לדבריו, נובע מכך שהטיפולים התרופתיים הקיימים כיום עבור אנשים הסובלים מהתמכרויות אינם מספקים. כך, 30% מהמטופלים נושרים מהתהליך תוך שלושה חודשים מתחילת השיקום; ומתוך אלה שמסיימים את תוכנית השיקום, כ-50% חוזרים לסם. מדובר באנשים שאינם מגיבים היטב לטיפול, והם חיים בצילו של סיכון מתמשך, כשחלקם אף חווים נטיות אובדניות כתוצאה מהקושי שבכישלון להיגמל. המחקר החדש אולם, מציע תקווה לכל אותם מטופלים ולבני משפחותיהם אשר נושאים חלק מהעול הלא פשוט.

 

פרופ' ידיד פיתח דרך טיפול חדשנית, המתמקדת במערכת התגמול מזיכרון הסם, זו שמביאה להתנהגות כפייתית של המכור, והיא מוססת על השתלת תאי גזע, אשר מוכרים כיעילים בטיפול במחלות ניווניות של מערכת העצבים כמו אלצהיימר.

אחד החידושים הבאים לידי ביטוי בעבודתם של ידיד ושותפיו, בהשוואה לשיטות הטיפול הקיימות המתבססות על סגולות תאי הגזע משלייה, הוא שתאי הגזע ניתנים בשאיפה. המסלול דרך האף מוביל אותם ישירות למוח. מדובר בשיטה שמאפשרת דיוק בהגעה אל רקמת המטרה שנפגעה משימוש בסמים, וכן מעקב בזמן אמת באמצעות CT; כל זה ללא חומרים הזרים לגוף, וללא תחליפי סם.

הטיפול מצוי בשלב שאחרי ניסוי פרה-קליני, ולקראת ניסוי בבני אדם, והוא מסייע להתגבר על אחד מהאתגרים הגדולים ביותר בתחום ההתמכרויות – הקושי להתנתק מ"הזיכרון המתוק" שגורם להם לחזור לסם, זאת גם כשהם יודעים שאותו החומר הוא מקור לכאב קשה מנשוא. החוקרים טוענים כי הטיפול מאפשר למוח ליצור תאי זיכרון חדשים, שמטמיעים זיכרונות חדשים, וכך מתחרים ב"זיכרון הממכר".

תאי הגזע הנשאפים על ידי המטופל מנווטים את דרכם במוח ומתבייתים באזורים הפגועים שלו. המטען שהם נושאים, אשר כולל גורמי גדילה, מוביל הן לשיקום התאים הפגועים (שאינם משחררים שליחים עצביים בקצב הנכון), והן ליצירת קישוריות חדשה אשר תאפשר תיקון של התפקוד.

מכור לסמים (צילום: dindumphot, shutterstock)
מכור לסמים|צילום: dindumphot, shutterstock

פרופ' ידיד מסביר כי תאי הגזע יודעים להתביית היכן שהמוח זקוק להם, ומעריך שמדובר בתקשורת שטיבה הוא כימי. התאים כאילו מריחים היכן זקוקים לעזרתם, וזה מה שמנחה אותם להגיע לרקמה הפגועה. "יש לנו למעשה 'יונת דואר'. אפשר לשלוח עמה כל מטען שבו אנו חפצים". לאחר שסיימו את תפקידם ברקמה הפגועה, תאי הגזע נודדים לאתר פגוע נוסף או מתים ומתפנים מהגוף. לפי פרופ', ידיד, כושר הניווט וההתבייתות שלהם הופך את הטיפול לבטוח ללא חשש שתא הגזע יתיישב באזור שאינו שייך להתמכרות ויגרום לתופעות לוואי.

המחקר מומן על ידי המכונים הרפואיים האמריקניים לטיפול בהתמכרות (NIH) ופורסם בכתב העת Pharmaceutics. שותפות למחקר הן חברת פלוריסטם בהובלת ד"ר רחלי אופיר, והמעבדה לננוטכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן בהובלת פרופ' רחלה פופובצר וד"ר אושרה בצר.

המחקר מציג ממצאים לפיהם הטיפול הביא לשיקום של הנוירוגנזה (התהליך שבו נוצרים תאי עצב חדשים מתוך תאי גזע), ברמה של 95%. המעקב אחריהם נעשה באמצעות קישור התאים לננו-חלקיקים מזהב, כך נותרים התאים גלויים מרגע השאיפה ועד ההגעה למוח באמצעות מכשיר CT.

לפי הממצאים, הגעת התאים למוח אורכת כיממה, ותהליך שיקום הרקמות נמשך מספר ימים. החוקרים מעריכים כי גמישותם של תאי הגזע היא שמאפשרת להם לבנות רקמה חדשה ובריאה במקום שאליו נדדו, והם רואים תקווה גדולה מגולמת בהם. "כיוון שתאים אלו כבר נוסו על חולים במחלות אחרות, וברמת בטיחות גבוהה, אנו מקווים שהשלב הבא הוא לטפל במכורים שאינם מצליחים להיגמל", מסכם פרופ' ידיד.