היום (שני), פורסם הדוח השלישי של הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים של האו"ם. הדוח מתמקד בפעולות ובפתרונות שיאפשרו להפחית את ההשלכות ההרסניות של ההתחממות הגלובלית על האדם, בעלי החיים והטבע כולו. הדוח, שינויי אקלים 2022: הפחתת שינויי האקלים, נכתב על ידי מדענים ומומחים בתחום האקלים, והוא למעשה הפרק השלישי מתוך ההערכה הכוללת השישית במספר של הפאנל בין ממשלתי (IPCC), אשר צפוי להיות מושלם השנה. 

עכשיו זה הזמן לפעול, יש עדיין סיכוי להשפיע

בין השנים 2010 עד 2019 הממוצע השנתי של פליטות גזי החממה היו בשיא של כל הזמנים, היעדר פעולה מיידית ועמוקה בכלל הסקטורים, אשר תפחית את הפליטות, יעד הגבלת ההתחממות הגלובלית ל -1.5 מעלות בלבד – הוא יעד שלא ניתן יהיה להשיגו.

למרות שהוגברו הפעולות לטיפול במשבר האקלים, בין 2010 ל-2019 היקף הפליטות המשיך לגדול. אמנם קצב הגדילה מדי שנה פחת, אך בסופו של דבר התוצאה היא – עשור שמהווה את שיא כל הזמנים בהיקף תרומתו לריכוז הגזים באטמוספירה. סך כל פליטות גזי החממה נכון להיום מהווה גדילה של 54% בהשוואה לשנת 1990, אז החלו הדיונים הבינלאומיים על ההתחממות והפעולה האקלימית הנחוצה.

בקרב המדינות המפותחות נרשמה הפחתה קלה בפליטות, כאשר לפחות 18 מהן הראו ירידה עקבית לאורך העשור בפליטות. עדיין, מדד הפליטות לאדם בהן נותר גבוה, ואף לא אחת מבין המדינות (אף שהן לכאורה ה"מצטיינות") הצליחה להביא להפחתה בקצב הנדרש בממוצע להביא להשגת יעד 1.5 מעלות. המדינות המפותחות, המהוות כ-16% מהאוכלוסיה בעולם, תרמו כ-45% במצטבר לפליטת פחמן דו חמצני מאז 1850, ועדיין אחראיות נכון להיום ל-24% מפליטות גזי החממה. המדינות הכי פחות מפותחות, המהוות 14% מהאוכלוסיה תורמות 3% זעומים לכלל הפליטות.  

אם ניישם רק את יעדי הביניים הנוכחיים המגולמים במדיניות של מגוון המדינות שנרתמו למאבק באקלים, נביא לסגירת הדלת על היעד הגלובלי של הגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלות. בעוד שהשיפורים האחרונים שנעשו ביעדים לאומיים במגוון מדינות צמצמו בכ-15%-20% את הפער בין המצוי לבין הרצוי עד שנת 2030, ההסכמות הלאומיות שהגישו מדינות (NDCs), עדיין לא סוללות דרך שתאפשר את השגת היעד עד שנה זו.

אקלים (צילום: פלאש 90)
אקלים|צילום: פלאש 90

אבל יש מה לעשות: ניתן להפחית את הפליטות במחצית עד סוף שנת 2030

לפי המדענים שמאחורי הפרק השלישי לדוח ה-IPCC, ישנן אפשרויות לפעולה בכל הסקטורים – כאלה שיביאו להפחתה של לפחות מחצית בפליטות עד לשנת 2030. הגבלת ההתחממות הגלובלית, המגולמת ביעד התחממות של עד 1.5 מעלות, דורשת שינוי משמעותי בסקטור האנרגיה. לפי כותבי הדוח, מהלך שכזה צריך לכלול הפחתה משמעותית של השימוש בדלקים מאובנים (פוסיליים), חשמול נרחב של מקורות האנרגיה בשימוש, שיפור יעילות אנרגטית, ושימוש בדלקים חלופיים כמו למשל מימן.

"ייסוד של המדיניות הנכונה, התשתית המתאימה והטכנולוגיה הרלוונטית יאפשרו לנו את השינויים בסגנון החיים ובהתנהגות, והם יכלים להניב הפחתה של 40-70% בפליטת גזי החממה עד לשנת 2050. יש כאן פוטנציאל בלתי ממומש", ציין אחד מראשי הפאנל, פריאדארשי שוקלא. "הראיות מראות כמו כן כי יש בשינויים האלה לשפר את איכות החיים שלנו ואת הבריאות שלנו".

מכונית חשמלית בטעינה, קליפורניה (צילום: Reuters)
מכונית חשמלית בטעינה, קליפורניה|צילום: Reuters

לפי חברי הפאנל הבין-ממשלתית לשינויי אקלים, צמצום פליטות בסקטור האנרגיה בלבד לא יספיק; יש ליישם התייעלות אנרגטית, וכן לפעול בכל הסקטורים: מזון, בנייה, תחבורה, שימור מערכות אקולוגיות ותעשייה. בתור אזורים שבהם שימוש במקורות אנרגיה הוא אינטנסיבי במיוחד, ערי העולם ומרכזים עירוניים כוללים בתוכם הזדמנויות רבות משמעות בהפחתת הפליטות. ניתן יהיה להגשים אותן על ידי הפחתת הצריכה, למשל על ידי התכנון נכון עירוני מותאם שדורש פחות תחבורה ציבורית ומאפשר הישענות על תנועה רגלית, על ידי חשמול של התחבורה בשילוב עם מקורות אנרגיה בעלי פליטה מצומצמת של גזים, והגברה של לכידת ואחסון פחמן תוך שימוש בטבע. "פעולה במהלך העשור הזה היא קריטית כדי שנוכל לממש את הפוטנציאל שכבר מגולם במבנים עירוניים שונים", מציין ג'ים סקי, אחד מראשי הפאנל.

איך זה אמור לקרות?

לפי החוקרים השנים הבאות הן קריטיות במגוון התרחישים שנותחו במסגרת הכנת הדוח, ועל מנת שנוכל להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלות – עלינו להגיע לשיא בפליטות עוד לפני שנת 2025 לכל המאוחר; עד 2030 עלינו להשיג הפחתה של 43% מהפליטות לכל הפחות ולהפחית בכשליש את פליטות גז מתאן. לצד התקווה הגדולה הגלומה במספרים המפורטים בדוח, מבקשים החוקרים להזכיר כי גם בתרחיש שבו אכן נגשים את כל אלה, יהיה זה כמעט בלתי נמנע שנעבור זמנית את סף הטמפרטורה.

צעירים בהפגנת אקלים, מלבורן (צילום: Reuters)
צעירים בהפגנת אקלים, מלבורן|צילום: Reuters

למעשה, התקווה מבוססת על עצמם האפשרות שלנו לשוב למצב בו הטמפרטורה תהיה מתחת לסף עד לסוף המאה. "זה עכשיו או לעולם לא אם אנחנו רוצים להגביל את ההתחממות הגלובלית", טוען סקי, "בלי הפחתה מיידית ועמוקה בכלל הסקטורים – הדבר יהיה בלתי אפשרי". הטמפרטורה הגלובלית תתייצב, מסבירים החוקרים, כאשר נגיע לנטו אפס פליטות. לשם השגת יעד 1.5 התחממות, עלינו יהיה להשיג נטו אפס פליטות בתחילת שנות ה-50 של המאה. לשם הגבלת ההתחממות ל-2 מעלות, יהיה עלינו להשיג נטו אפס פליטות עד שנת תחילת שנות ה-70 של המאה. היעד הפחות השאפתני מבין השניים ידרוש מאיתנו גם כן להגיע לשיא הפליטות לפני 2025, והפחתה של כ-25% בפליטות עד 2030.

יש גם חדשות טובות: כן אנחנו יכולים, וכן – כבר השגנו משהו

למרות הכל, מציינים כותבי הדוח, יש יותר ויותר עדויות להשפעת הפעולות שדווקא כן ננקטות. מאז 2010 נמדדה הפחתה עקבית של עד כ-85% בעלויות מקורות אנרגיה מתחדשים, כמו אנרגיה סולרית ואנרגיית רוח, כמו גם בעלויות סוללות אשר מאפשרות אגירת אנרגיית חשמל שמקורה ירוק.

כמו כן, מציינים המדענים, כי מגוון של חוקים ומדיניות שנקבעו במדינות שונות הביאו לשיפור יעילות אנרגטית, הפחיתו את שיעור בירוא היערות, והאיצו את השימוש באנרגיות מתחדשות. "אנחנו מצאים בצומת דרכים. ההחלטות שלנו היום עשויות בהחלט להבטיח עתיד שניתן יהיה לחיות בו. יש לנו את הכלים ואת הידע שנדרשים להגביל את ההתחממות", מציין יושב ראש הפאנל הבין ממשלתי, הוסונג לי, ומוסיף: "אני מעודד מהפעולות שננקטות במדינות ברחבי העולם. יש מדיניות, יש רגולציה, יש כלים ברמת השוק שעושים בהם שימוש – והם מוכיחים את עצמם כיעילים. אם נגביר את השימוש בכל אלה וניישם אותם בצורה רחבה ושוויונית יותר, הם יוכלו לתמוך בהפחתה עמוקה של הפליטות וגם לעודד חדשנות".

הפגנת אקלים במלבורן (צילום: Reuters)
הפגנת אקלים במלבורן|צילום: Reuters

יש מספיק הון ונזילות שלו ברמה הגלובלית, מה שאומר כי הפער בין הצורך הרב בהשקעות בתחום, לבין השקעות בפועל – הוא פער שניתן לסגור אותו. אבל, יש צורך בעקיפה או בהתגברות על המחסומים הקיימים הן בתוך המגזר הפיננסי והן מחוצה לו.

"שינויי האקלים הם תוצאה של יותר ממאה של שימוש לא בר-קיימא באנרגיה ובקרקע, תוצאה של אורחות חיים, דפוסי צריכה וייצור", מציין סקי. "הדוח הזה מראה שנקיטה בפעולה עכשיו יכולה לקדם אותנו לעבר עולם הוגן יותר, ויציב יותר עבור כולם".

״המדענים אומרים היום באופן ברור שיש הרבה מאוד מה לעשות וביכולתה של האנושות למנוע את החרפת משבר האקלים", כך מציינת היום, בתגובה לדוח, ורד איל-סלדינגר מנהלת תחום אנרגיה ואקלים בגרינפיס ישראל. "מה שבני אדם מקלקלים בעיקר דרך שריפה של דלקים מזהמים, ניתן לתקן במעבר מהיר לאנרגיות מתחדשות ולכלכלה דלת פחמן. אבל זה חייב לקרות עכשיו. אין יותר מקום לדחיינות וחלון ההזדמנות המצומצם לפעולה שהקהילה המדעית מדברת עליו, זו לא עוד סיסמא אלא שיקוף של ההערכות המדעיות העדכניות ביותר שמראות שבכל מה שנוגע למשבר האקלים, המציאות עלה על התחזיות הפסימיות". איל סלדינגר טוענת כי עבור מדינות כמו ישראל, שעון החול הולך ואוזל, ומוסיפה: "הממשלה צריכה להתעורר ומהר ולחוקק לאלתר חוק אקלים שאפתני שיחייב את כלל משרדי הממשלה להתעורר לעידן בו אנו חיים ויכלול הפסקת הפיתוח של דלקים מזהמים והשקעות מאסיביות במעבר לאנרגיה מתחדשת ובחיסכון באנרגיה״.

_OBJ

על ה-IPCC

הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) הוא הגוף של האו"ם אשר תפקידו להעריך ולחשוף את הציבור הפן המדעי של שינויי האקלים. הוא הוקם על ידי UNEP, תוכית הסביבה של האו"ם, והארדון המטאורולוגי העולמי (WMO). הוא פועל על מנת לספק למנהיגי העולם הערכות מדעיות, באופן תקופתי, בנוגע לשינויי האקלים, השלכותיו והסיכונים שהוא מגלם בתוכו, כמו גם להציג אסטרטגיות הסתגלות והפחתה. ב-1988 אושרה רשמית הקמת הפאנל, אשר בו חברות 195 מדינות.

אלפי אנשים מרחבי העולם לוקחים חלק בעבודת ה-IPCC. כחלק מהכנת הדוחות, כמו זה שהתפרסם היום, אותם המומחים מתאגדים כדי להעריך את אלפי המאמרים המדעיים המתפרסמים מדי שנה בתחום, וכך מספקים לספק סיכום מקיף של מה שידוע על הגורמים לשינויי האקלים, ההשפעות שלהם, הסיכונים העתידיים, וכיצד ניתן להפחית את כל אלה באמצעות פעולות של הסתגלות והפחתה.