"זה מאוד מפחיד", אומרת מיכל סול אוחנה והאמת שהיא צודקת. מי שלא חווה את התחושה המבעיתה של שיתוק שינה כנראה שלא יצליח להבין איך זה מרגיש להתעורר לתוך סיוט. תדמיינו שאתם שוכבים במיטה בבית הדומם. האישה שלידכם ישנה וגם אתם ישנים - אבל לא ממש. כל האירוע לוקח שניות, אבל מרגיש כמו נצח, הגוף משותק, אבל התודעה ערה - ואז מתחילות ההזיות.
מיכל בת ה-24 מתארת בדיוק את הרגעים האלה: "אני רואה את הדלת נפתחת ואישה בלונדינית נמוכה עומדת בפינה. יש לה עיניים חודרות בלי הבעה והיא מפחידה. היא נכנסת מהדלת וסוגרת אותה וממשיכה לעמוד בפינה. למרות שראיתי אותה הרבה פעמים, אני נכנסת לפאניקה. לפעמים אני מבינה שזה חלום ולפעמים לא. אני מזהה שזה החדר שלי ואני שואלת את עצמי 'היצור הזה באמת פה?' זה מערער את המציאות".
"אני רואה את הדלת נפתחת ואישה בלונדינית נמוכה עומדת בפינה. יש לה עיניים חודרות בלי הבעה. לפעמים אני מבינה שזה חלום ולפעמים לא"
מיכל סול אוחנה
מיכל לא לבד. "בסיוטים המפחידים שלי אני משותקת בלי יכולת לזוז", מספרת אם לשלושה ילדים. "מצד ימין שלי יושבת דמות שחורה עם קרניים ובצד שמאל עוד דמות שאותה אני לא יודעת איך לתאר. אני מנסה להעיר את בעלי, להזיז אותו. אבל לא זזה. מנסה לצרוח, וכלום לא יוצא לי מהפה. מנסה לצעוק שמע ישראל. בטוחה שאני מתה".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"אני מנסה שוב לצעוק", היא ממשיכה, "יש לי שלושה ילדים קטנים. בעל. אני לא רוצה למות. ממש מתחננת. שנייה לפני שהסיוט נגמר, אני רואה מין נקודות שחורות נופלות. משהו שאין לי מילים לתאר אותו וכאילו כל החושך הזה נכנס אליי לגוף. פעם אפילו הרגשתי מין רוח שחורה נכנסת אליי לגוף, ואז התעוררתי".
"אני רואה מין נקודות שחורות נופלות. משהו שאין לי מילים לתאר אותו. פעם אפילו הרגשתי מין רוח שחורה נכנסת אליי לגוף, ואז התעוררתי"
אם לשלושה
"לא לגמרי מבינים למה זה קורה"
"שיתוק שינה הוא מצב שבו מתעוררים, אך הגוף נשאר משותק. אי אפשר להזיז את הידיים והרגליים - אבל התודעה במצב ערנות", מסביר ד"ר אלכס גיללס הלל, מומחה לשינה מהאוניברסיטה העברית וביה"ח הדסה. "כעשרה אחוזים מכלל האוכלוסייה חוותה לפחות פעם אחת בחיים שיתוק שינה. ברוב המקרים זה הסתיים באירוע בודד שכלל לא בטוח שהוא הורגש, אבל במקרים אחרים זה עלול לשבש את החיים ממש".
ד"ר גיללס-הלל מסביר איך זה קורה: "שנת החלום פולשת לתוך הערות - אז המוח מתעורר, אבל השיתוק נשאר. בניגוד להתעוררות מחלום, שבה אתה יכול לנער את עצמך ולהגיד לעצמך שזה רק חלום, כאן אתה מתעורר לתוך תחושת פחד. כשאנחנו ערים, מערכות הגוף מתפקדות במלואן ובשנת חלום הן מתפקדות רק בעשרה אחוזים. לא לגמרי מבינים למה זה קורה והמחשבה היא שיש פאזה בין שנת חלום לערות שהמוח לא עובר בצורה חלקה".
הסיבה לתחושת השיתוק היא שבמצב של שנת חלום (שנת REM) קיים מנגנון שמוריד את המתח בשרירים, כדי שלא נזוז בהתאם למה שאנחנו חווים בחלום. "אם אתה חולם על מפלצת שרודפת אחריך אתה לא תתחיל לרוץ", מסביר ד"ר עמית גרין, פסיכולוג ומומחה שינה מבית החולים אסותא. "בשיתוק שינה יש שיבוש במנגנון הזה. בגזע המוח המרכזי יש אזור שאחראי על שנת החלום והשיבוש במנגנון העצבי גורם למצב המפחיד הזה. זה פחד אלוהים, אבל חולף תוך חצי דקה עד דקה".
"שנת החלום פולשת לתוך הערות - אז המוח מתעורר, אבל השיתוק נשאר. בניגוד להתעוררות מחלום, שבה אתה יכול לנער את עצמך, כאן אתה מתעורר לתוך תחושת פחד"
ד"ר אלכס גיללס-הלל, מומחה לשינה
המחקרים על שיתוק שינה עדיין לא מספיק מתקדמים והסיבה לתופעה לא ברורה עד הסוף. עם זאת, ד"ר גרין מסביר כי עשוי להיות קשר בינה לבין נרקולפסיה - הפרעה נירולוגית כרונית שנגרמת בגלל חוסר היכולת של המוח לווסת כראוי את מחזורי השינה ועלולה לגרום להתקפי עייפות, חולשת שרירים וגם לשיתוק שינה. "למי שמתמודד עם ההפרעה יש פעמים רבות הפרעות שינה ודפוסי שינה לא טובים", הוא אומר.
מנסה לזוז אבל כלום לא עובד
גם כותב שורות אלה חווה שיתוק שינה. אני זוכר טוב מאוד את הפעם הראשונה שלי. זה התחיל קצת אחרי שעברתי לתל אביב והתחלתי עבודה חדשה. סדר היום שלי היה מבולגן, שעות השינה שלי היו מעטות ולפחות פעמיים בשבוע התחלתי לעבוד לפני עלות השחר כשאת היום הקודם סיימתי הרבה אחר חצות. נכנסתי למיטה בשעות הצוהריים, עייף מיום העבודה שהתחיל מוקדם מדי ונרדמתי. ואז זה התחיל – אירוע שהרגיש כמו נצח – העיניים חצי פקוחות, המוח נותן לגוף פקודה לקום, אבל ללא מענה. הידיים משותקות, הרגליים משותקות וגם העיניים, הלשון והלסת – כלום לא עובד.
נכנסתי למיטה בשעות הצוהריים, ואז זה התחיל – אירוע שהרגיש כמו נצח – העיניים חצי פקוחות, המוח נותן לגוף פקודה לקום, אבל ללא מענה. הידיים, הרגליים וגם העיניים – כלום לא עובד
חשבתי שמדובר בחלום רע ולא ייחסתי לאירוע חשיבות יתרה. אבל אז זה קרה שוב ושוב, בעיקר כשהייתי בעייפות מוגברת או בימים לא שגרתיים. זה לא תמיד נגמר רק בתחושת השיתוק עצמה, לפעמים באו ההזיות. אצלי הן לרוב מסתכמות בשמיעת צעדים במסדרון או בשמיעת דלת נפתחת, אבל מדובר במקרה קל, למזלי.
"זה קרה לי 8–10 פעמים בחודש"
לפי המומחים תדירות שיתוק שינה משתנה מאדם לאדם. זה יכול לקרות פעם אחת בחיים, פעם בחודש או חמש פעמים בלילה. שגרת החיים של אלו שמתמודדים עם המצב לעתים תכופות עלולה להיפגע, בשל השינה הלא סדירה, העייפות והפחד. "זה נהיה כבר מפחיד ללכת לישון", מספר יונתן. "התחושה הזאת שאני מאבד שליטה על הגוף שלי ורואה ושומע כל מיני דברים קצת מוזרה לי, לא יודע איך ללכת לישון".
גם מיכל סול אוחנה מתארת תחושה דומה: "יש פעמים שזה חוזר על עצמו יותר מפעם אחת בלילה ואז מהפחד שזה יקרה עוד פעם אני לא חוזרת לישון. אני מבינה שהשינה כבר לא תהיה טובה. באחד הלילות שמתי שעונים מעוררים, כי רציתי להתעורר וזה לא באמת עזר לי. בעבר זה קרה לי 8-10 פעמים בחודש, אבל בשנים האחרונות זה פחת".
"אני אומרת לבן זוגי 'למה אתה לא מעיר אותי?' ואז אני מבינה שאני לא באמת צועקת", אומרת מיכל. "זה רק בדמיון שלי. כל פעם לפני השינה אני מכינה את עצמי ואומרת שהפעם אני לא אפחד. מנסה לתת לזה לעבור. רואה את היצור ומחכה עד שזה חולף".
"אני אומרת לבן זוגי 'למה אתה לא מעיר אותי?' ואז אני מבינה שאני לא באמת צועקת"
מיכל סול אוחנה
אין הרבה דרכים להתעורר משיתוק שינה והדרך הטובה ביותר להתמודד עם המצב המפחיד היא פשוט להירגע ולנסות להירדם בחזרה. זה כמובן לא פשוט, אבל אפשרי אחרי תרגול והבנה שמדובר רק בסוג של חלום רע. בכל מקרה תוך חצי דקה עד דקה המצב יחלוף.
בשביל להפחית את הסיכוי או אפילו למנוע את ההפרעה אפשר לשנות את הרגלי השינה. שמירה על משטר שינה סדיר והרגלים בריאים יכולים להפחית את הסיכון. שינה על הגב, לדוגמה, מעלה את הסיכוי ולכן לאלו שסובלים משיתוק שינה מומלץ לעבור לתנוחות שינה אחרות. עם זאת, בגלל שאצל חלק מהאנשים מדובר בבסיס גנטי, לפעמים שיתוק שינה הוא בלתי נמנע ואין טיפול תרופתי שיכול לסייע.
הצלם ניקולס ברונו מתאר בתמונות את חוויות השינה שלו/ מתוך מגזין VICE
טראומה, תרופות והתקפים חוזרים
"בגיל 15 אחרי המון טראומות ופגיעות שעברתי בחיי שהתפרצו בבת אחת בנפשי הגיע אליי שיתוק השינה כמו שרובנו מכירים אותו", מספרת צעירה שביקשה להישאר בעילום שם. "שכבתי בתוך החדר שלי, במיטה שלי, על הגב, לא מסוגלת לזוז כלל. מעל החזה שלי יושבים חמישה שדים, הם מסתובבים ומקללים אותי בלי הפסקה, תוך כדי עולים מעלה ומטה וכל פעם כשיורדים לוחצים לי חזק מאוד על החזה. בכל פעם מגיע הרגע הזה שכבר אני לא מסוגלת לנשום בכלל וחושבת שזהו אני הולכת למות עכשיו. עד שלא הייתי מסוגלת לישון יותר".
"שכבתי בתוך החדר שלי, במיטה שלי, על הגב ולא מסוגלת לזוז כלל. מעל החזה שלי יושבים חמישה שדים, הם מסתובבים ומקללים אותי בלי הפסקה ואני לא מסוגלת לנשום"
"אין קשר לטראומה או לעניין פסיכולוגי – לשיתוק שינה אין בסיס נפשי אלא רק נוירולוגי", מסביר ד"ר גרין. אבל למרות אבחנתו, המתמודדים עם טראומה אכן עשויים לסבול באחוזים גבוהים יותר משיתוק שינה מסיבה עקיפה: "תרופות נגד דיכאון יכולות לגרום לשינה שהיא יותר שטחית ויותר קטועה וזה מה שיכול להעלות את ההסתברות לאירועים כאלה", הוא מסביר.
ד"ר אלכס גיללס-הלל מחזק את דבריו ומוסיף: "יש תרופות שמפחיתות שנת חלום ואם מישהו מפסיק לקחת אותן אז הוא מקבל שנת REM חזקה בפתאומיות. זאת שינה שונה וחזקה יותר וכפועל יוצא מזה עשוי להופיע גם שיתוק שינה".