אחת התופעות שאולי נסתרות מעט מהעין, אך גורמות לקושי ובעייתיות רבה במרחב הימי שלנו, הן רשתות הרפאים. מדובר ברשתות שננטשו, אבדו או נזרקו בים, על חופים או במפרצים. הן חלק מבעיה נרחבת יותר, המכונה ציוד רפאים, מה שמתייחס למגוון הכלים בהם עושים בני האדם שימוש כחלק מפעילות ימית - ציוד אשר כבר איננו בשימוש ונותר חלק מהנוף - הפרעה של ממש לטבע.
מדי שנה, ציוד רפאים ורשתות רפאים מביאים למלכוד ולמוות של מספר רב של חיות ים, בהן דגים, כרישים, צבי ים, דולפינים, לווייתנים, סרטנים וציפורי ים. כמו כן, רשתות הרפאים והציוד הזרוק עלולים אף לחנוק את שוניות האלמוגים הגם ככה פגיעות, להרוס את קוי החוף הטבעיים והנקיים (לעתים), ואף לגרום נזק לסירות ולשאר כלי שיט.
איך הציוד הופך ל׳רוח רפאים׳?
ראשית, תנאי מזג אוויר קשים עלולים להביא לפירוק של הציוד ממקומו והשארתו בים. דייגים אשר מייבשים את הרשתות על החופים מספרים אף הם שלעיתים כאשר הים סוער, הרשתות נשטפות הרחק מבלי שיש להם יכולת לעצור זאת.
בעיה נוספת המחמירה את התופעה היא היעדר גישה מספקת למתקני פסולת ומחזור. כך קורה, שלעיתים קרובות קל ונוח יותר להיפטר מציוד ישן על ידי השלכתו למים, או נטישתו. למרבה הצער רבים לא עומדים בפיתוי ולא נושאים עימם את החפצים הישנים עד למציאת מקום הולם לזריקה. ניסיון לצמצם בעלויות האחזקה הופך את הרשתות והציוד כולו לפגיע ולכזה שמתפרק בקלות, ואילו העלות שנדרשת להשבת מה שנשאר בטעות בים, מביאה לכך שפעמים רבות הדבר כלל לא נשקל ברצינות.
היעדר המודעות והיעדר פיקוח על הפעילות הבעייתית רק מחריפה את התופעה שמקשה על השמירה על החי והטבע בסביבה הימית. מלכודת המוות הללו לבעלי החיים, אף עלולות להיות מסוכנות לצוללים ורוחצים. לכן, אנשי "החצי הכחול - פרויקט הים התיכון" של החברה להגנת הטבע ואנשי "משמר הים", יצאו למבצע חילוץ מיוחד של רשתות רפאים באזור שובר הגלים המערבי של נמל קיסריה העתיק.
במסגרת התנדבותית אשר שמערבת צוללים ספורטיביים, והפועלת תחת חסות ההתאחדות הישראלית לצלילה, מצאה הצוללת ענבל אלתרמן רשת רפאים גדולה במיוחד. כה עצומה הייתה הרשת לדבריה, עד ששחרורה לא היה אפשרי מבלי להסתכן בהסתבכות בה. "העדפתי לדווח באפליקציית SeaWatch ולתת למקצוענים לבצע את הפינוי בכלים העומדים לרשותם", כך משתפת אלתרמן. "האפליקצייה היא כלי אדיר וב'משמר הים' יש אנשים עם לב גדול ורצון גדול לפעול".
אלתרמן היא צוללת ותיקה שפוקדת לעיתים קרובות את אתר הצלילה של הנמל ההרודייני השקוע בקיסריה העתיקה. היא דיווחה על המפגע באמצעות אפליקציית SeaWatch של החברה להגנת הטבע, המיועדת לדיווחים על מפגעים מסוג זה, כמו גם על עבירות דיג, זיהום, ופגיעה בחיות מוגנות בזמן אמת.
"בכל יום, מגיעים דייגים לאזור הנמל, כדי לדוג לפרנסתם. הם עושים זאת תוך שימוש ברשתות בין היתר. לעיתים במהלך הרמת הרשתות מהמים, נוצר מצב בו חלק מהרשת נתפסת על הסלעים ונקרעת בשוגג. החלק שנותר במים מסוכן מאוד למינים שונים של בעלי חיים ואף מהווה סכנה לנו הצוללים, במיוחד כאשר הראות לקויה", מספרת אלתרמן. "באופן אישי, הזדמן לי לחלץ לא פעם בעלי חיים מרשתות רפאים, החל מסרטנים וכלה במיני דגים. לרוב מצליחים לשחרר אותם לחופשי אך יש לא מעט מצבים שבהם זה מאוחר מדי והלב נחמץ. הים שלנו הוא בית לבעלי חיים ממינים שונים וחשוב שנשמור עליו מפסולת שמסכנת אותם".
לפי נתוני מוקד SeaWatch, כ-12 מיליון טונות של פסולת פלסטיק מגיעים לאוקיינוסים בכל שנה; ציוד דיג מהווה עד 10% מכך. בנוסף, כ-5.7% מכל הרשתות, 8.6% מכל המלכודות, ו-29% מכל חוטי הדיג אובדים באוקיינוסים מדי שנה; זאת בעוד שכשליש מהפסולת במים הרדודים, היכן שאנחנו בני האדם מרבים לבלות, הוא ציוד דיג נטוש.
"קיבלנו את הדיווח על רשת הרפאים ומיד התחלנו לתכנן יחד עם 'משמר הים' את מבצע החילוץ", מספרת הדס גן-פרנקל, רכזת מוקדSeaWatch בחברה להגנת הטבע. "אני שמחה שהצלחנו לפנות את כל חתיכות הרשת. רשתות רפאים הן מסוכנות מאוד לסביבה הימית וגם לצוללנים, הן ממשיכות לתפקד כמלכודת מוות לבעלי חיים זמן רב לאחר שנותרו מאחור. חשוב מאוד לפנות אותן מהים במהירות האפשרית על ידי צוות מיומן. אין לנסות להסיר את הרשת לבד מכיוון שהיא מהווה סכנה בטיחותית". גן-פרנקל מבהירה כי אם נתקלים בציוד דיג נטוש חשוב לדווח על כך באפליקציית SeaWatch כדי שיוסר בצורה בטיחותית לבני האדם ולחיות המעורבות.
המוקד של אפליקציית SeaWatch של פועל כבר חמש שנים בים התיכון, והחל מחודש מרץ 2019 גם במפרץ אילת. מאז השקת האפליקציה בשנת 2015, הורידו אותה כ-10,000 חובבי ים. כחלק מכל דיווח עונים על מספר שאלות מובנות באפליקציה, אשר מדייקות את המידע המועבר, וכך מאפשרות המשך טיפול יעיל במפגע; כמו למשל מיקום מבוסס GPS על גבי מפה ואפשרות לצירוף תמונה. פרטי הקשר של המדווח נשארים חסויים מהציבור.
באפליקציה גם מידע נוסף, בין היתר אודות מינים מוגנים, מינים פולשים ומיקומי שמורות טבע. "בכל פעם מחדש אנחנו רואים שיתוף פעולה פורה ומוצלח עם פקחי היחידה הימית של רשות הטבע והגנים, מרכז ההצלה לצבי ים, היחידה לזיהום ים במשרד להגנת הסביבה ומועצות אזוריות ועיריות, שמקבלים את הפניה ומטפלים בה במהירות ובמקצועיות", מציינת גן-פרנקל.