היום (רביעי) חתמו ישראל, מצרים והאיחוד האירופי על מזכר הבנות היסטורי שעוסק בקידום יצוא של גז טבעי מישראל – דרך הנזלתו במצרים – לאירופה. המזכר עוסק גם בתוכנית ייעול של התהליך, שככל הנראה תביא לידי בניית צינור שיהיה תשתית ליצוא גז בעתיד. "נסייע לאירופה בגיוון מקורות האנרגיה, עד כמה שהנסיבות שבהן זה קורה מצערות אותנו", אמרה השרה קארין אלהרר בהתייחסה למה שגרם לאיחוד האירופי מלכתחילה לפנות לישראל בבקשה שתייצא גז. האירופים סובלים ממחסור, והוא עתיד להחריף בשל הסנקציות שהוטלו על רוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה.

הצדדים למזכר ההבנות מכירים בכך שגז טבעי ישמש לצורכי אנרגיה לפחות עד שנת 2030, ולאחר מכך תפחת צריכתו באירופה בהדרגה עד לשנת 2050. כמו כן, לפי מזכר ההבנות, האיחוד האירופי יעודד חברות אירופיות להשתתף בהליכים תחרותיים לחיפוש והפקה של גז טבעי במים הכלכליים בישראל ובמצרים. אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית, שנכחה במעמד החתימה, הבהירה כי מדובר בשיתוף פעולה שהאירופים מתכננים שיימשך שנים ארוכות. "זוהי תחילתו של סיפור הצלחה ארוך", אמרה.

כמענה לביקורת פעילי הסביבה, ולפי המדיניות הסביבתית של מדינות אירופה, שלה שותפה בראייתה המדינית גם השרה אלהרר, יקדמו הצדדים במשותף בחינת אפשרויות ללכידת פחמן ולהפחתת פליטות הפחמן הדו-חמצני. עוד נכתב כי הצדדים להסכם יפעלו יחד כדי לעודד שיתוף פעולה של המגזר הפרטי והציבורי בנושאי מימן ירוק, אנרגיות ירוקות והתייעלות באנרגיה.

שרת האנרגיה קארין אלהרר (צילום: שלו שלום, TPS)
שרת האנרגיה קארין אלהרר|צילום: שלו שלום, TPS

התלות בגז הרוסי

רוסיה מספקת לאירופה כ-40% מהגז שלה, ובכל זאת, במרץ הכריזו באיחוד על ביטול שני שלישים מהיבוא של גז מרוסיה עד סוף השנה. מדובר בהבטחה שהמאמץ ליישמה נתקל בקשיים של ממש בימים אלה. המטרה של רבים, ובראשם פון דר ליין, היא להביא לידי איסור על יבוא גז מרוסיה כבר בחבילת הסנקציות הבאה שעליה יצביעו השרים. אלא שלא כולם מסכימים.

שר החוץ של הונגריה פיטר שייג'ארטו שלל את הסיכוי להכללת איסור כזה כחלק מחבילת העיצומים, וטען כי הדבר יהיה "בלתי אפשרי". הונגריה, בראשות ויקטור אורבן, היא המתנגדת החריפה והקולנית ביותר להטלת עיצומים על רוסיה, בייחוד בתחום האנרגיה. מדינה זו, המוקפת ביבשה, תלויה באופן ניכר בדלק המאובנים (דלק פוסילי) מרוסיה.

גם ולדימיר פוטין עצמו, באופן לא מפתיע, מאמין שהמערב לא יוכל להיגמל מנפט וגז שרוסיה מספקת במשך כמה שנים, לפחות כך הוא אומר. אבל כפי שמסביר ד"ר גיא לרון, מרצה בכיר במחלקה ליחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית, מדובר בתהליך של שנים על גבי שנים. "אנחנו עדים לחזרה לחלוקה האנרגטית של תחילת המלחמה הקרה, אז אירופה המערבית אכן הסתמכה על המזרח התיכון. זעזועים פוליטיים הביאו אותם לרעות בשדות אחרים (מזרח אירופה), לעיתים בניגוד ללחץ אמריקני, אבל הינה אנחנו רואים איך הזעזועים על אדמת אירופה מחזירים אותם למחוזותינו".

הרמטכ
הרמטכ"ל הרוסי ולרי גרסימוב יחד עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין|צילום: Russian Presidential Press and Information Office / Handout/Anadolu Agency/Getty Images

שורת הרווח של ישראל תגדל

ישראל תכניס כמיליארד שקל בשנה מההסכם. ההערכה מתבססת על 900 מיליון השקלים שישראל הכניסה השנה לקופת המדינה בעקבות ההסכם הקיים מול מצרים. הרחבת היצוא בעתיד רק תגדיל את שורת הרווח, וכאמור, הן הישראלים והן האירופים בונים על שיתוף פעולה ארוך טווח, שכנראה יכלול מיסוד בדמות צינור להעברת גז, אשר בעתיד ישמש להעברת מימן ירוק.

שרת האנרגיה אלהרר: "זה רגע אדיר, שבו ישראל הקטנה הופכת לשחקנית משמעותית בשוק האנרגיה העולמי. מזכר ההבנות יאפשר לישראל לייצא בפעם הראשונה גז טבעי ישראלי לאירופה, והוא מרשים אף יותר בהסתכלות על שורת ההסכמים המשמעותיים שחתמנו עליהם בשנה האחרונה, וממצבים את ישראל – על משק האנרגיה והמים הישראלי – כשחקנית מפתח בעולם".