עונת הרחצה כבר כאן, וכמדי שנה, המדוזות צפויות להגיע בשבועות הקרובים לחופי ישראל. מה החומר שהן פולטות? איך להתגונן מפני צריבה? ומה הטיפול שנדרש במקרה שנצרבתם. ד"ר צפריר קופליק, מנהל אוסף הנבוביים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במכון ליאון רקנטי ללימודי ים באוניברסיטת חיפה, עונה על כל השאלות החשובות.
אילו מינים של מדוזות מגיעות לישראל?
במי החופים של ישראל ניתן למצוא כ-10 מינים, שברוב המקרים לא מופיעים יחד אלא לסירוגין. המין הדומיננטי הוא 'חוטית נודדת', המדוזה הצורבת והמוכרת בעיקר מעונת הרחצה. שאר המינים הם: כחולת-שוליים חלקה, ירחית ארבע קשתית, פעמונית נקודה, זר פרחים ים-סופי, פרחונית סגולה, שייטת ארגמנית, ביצת עין ים תיכונית ומצפנית נקודה. מין נוסף הוא המדוזה שוכנת הקרקעית- מדוזה הפוכה מטמיעה, אך תצפיות עליו בים התיכון הישראלי הן יחסית נדירות.
מהיכן הן מגיעות?
רוב המינים המופיעים אצלנו הם מינים מהגרים שמוצאם בעיקר מהאוקיינוס ההודי שחדרו למי הים התיכון דרך תעלת סואץ, אם באמצעות כלי שייט בדרך של מי-נטל, צימדת ים או דרכים נוספות. בין המינים המוכרים כים תיכוניים הם כחולת-שוליים חלקה והמין המערב ים-תיכוני/ אטלנטי - שייטת ארגמנית. אומנם רוב המינים מהגרים, אך אין זה אומר שהופעתם אצלנו היא תוצאה של נדידה או הגעה מאזור המקור שלהם. על פי הממצאים ואופי הופעתן של המדוזות, נראה כי המינים המהגרים התבססו בים תיכון ומקיימים אוכלוסיות המתרבות בו ללא תלות אוכלוסיות המקור שלהם.
למה בעונה הזו של השנה?
שני גורמים עיקריים אחראיים להופעתן של המדוזות: זרמי הים ומחזור החיים. כאשר שני אלו חופפים, אז אנו חווים 'פריחה' של מדוזות במספרים גדולים. כעיקרון, למרות שהן בעלות כושר שחייה, המדוזות נחשבות פלנקטון (כל היצורים שאינם יכולים לשחות כנגד זרמי הים) ותלויות בזרמי הים שקובעים את כיוון התקדמותן. כמו כן, מחזור החיים של המדוזות תלוי בכמה גורמים סביבתיים שהחשוב ביותר הוא הטמפרטורה. כאשר התנאים מתאימים, למדוזות יכולת לייצר מספר עצום של צאצאים.
מה החומר שפולטת המדוזה ממנו אנו נצרבים?
ה'חומר' שממנו אנו נצרבים הוא תאים צורבים, המנגנון המשמש את המדוזה לטריפה והגנה. בתקופת הקיץ, כאשר נוכחות מדוזות רבות בקרבת החופים, כמו גם מתרחצים, אנו באים במגע עם הריר שהמדוזות מפרישות ואשר מכיל תאים צורבים רבים. כמו כן, הים בקיץ לרוב 'לא רגוע' ואנו באים במגע גם עם חתיכות רקמה קטנות של המדוזות שניתקו מהן, ואלו מכילות תאים צורבים. מנגנון הצריבה פועל באופן אוטונומי לפרק זמן גם לאחר ההינתקות מהמדוזה.
מתי ניתן יהיה לשוב להיכנס לים בבטחה מבלי חשש להיצרב ממדוזה?
כאשר הנחיל חולף אותנו, מי הים מתנקים באופן טבעי וזמן קצר לאחר מכן - ניתן להתרחץ בבטחה. יש מקרים או עונות שבהם אנו מרגישים צריבות בגוף המים, למרות שמדוזות לא נוכחות. בדרך כלל מקור הצריבות מיצורים אחרים השייכים גם הם למערכת הצורבים. יצורים אלו הם שקופים וקטנים וקשה מאוד להבחין בהם.
איך להתגונן מצריבה של מדוזה?
- לבוש לייקרה שמצמצם במידה ניכרת את החשיפה לתאים הצורבים.
- קיימים תכשירים כדוגמת קרם נגד קרינת שמש ייעודי להתגוננות מצריבת מדוזות.
- לחכות עד יעבור זעם (האפשרות הפחות עדיפה לתקופת חופשת הקיץ).
איך מטפלים לאחר צריבה של מדוזה?
עד לפני זמן לא רב, הטיפול שהיה מקובל בצריבת מדוזה היה שימוש בחומץ (ו...שתן). כיום ההמלצה היא שלא להשתמש בחומץ, אלא להסיר מהאזור שנצרב שיירי מדוזות ולשטוף אותו במי ים נקיים. אם מתפתחת תגובה חריפה (כדוגמת שלפוחיות גדולות) או/ו כאבים, יש לפנות לטיפול רפואי.
מה גודל המדוזה הכי גדול שנצפה בישראל?
דווח על חוטית נודדת בקוטר של כמטר.
יש רושם שמספר המדוזות עולה עם השנים, האם זה נכון?
על פי מסד נתונים רב שנתי, שאסף האתר הישראלי meduzot.co.il (מדוזות בעם), לא נראית עליה במספר המדוזות. סיבה אפשרית לרושם שיש מדוזות רבות יותר היא העובדה שהנושא נידון יותר בתקשורת והאזרחים שמים לב יותר למדוזות.
איזו תרומה יש למדוזות למרקם האקולוגי?
בעבר חשבו שלמדוזות אין תפקיד מהותי במארג המזון ושבשל תכולת המים הגבוהה בגופן הן לא משמשות כמזון ליצורים הימיים או משמשות רק למספר מצומצם של טורפים. כיום אנו יודעים כי לא כך - המדוזות מהוות טרף למגוון יצורים ימיים: דגים, יונקים ימיים, צבי ים וציפורים, כולם ניזונים ממדוזות באופן שגרתי.
כמו כן, משערים שלהופעתן של מדוזות בדרך של 'פריחה', כלומר מופיעות במספר עצום בפרק זמן קצר, יש משמעות נוספת. כאשר הביומסה העצומה של המדוזות, לאחר שמתות, שוקעת בגוף המים, רובה לא מצליח לשמש כמזון והיא מגיעה לקרקעית. פירוק חיידקי משחרר ממנה חומרי תזונה חיוניים וכך למעשה מעשיר מחדש את גוף המים.
שלבי הטיפול בעקיצה
אופיר רובין, רוקח בסופר-פארם מסביר את השלבים לטיפול בצריבת מדוזה: "ראשית, אסור לשטוף את המקום הצרוב במים מתוקים, למרות שיש לנו נטייה טבעית ללכת ולשטוף פצע או חתך, בצריבת מדוזה הדבר יכול להזיק שכן המים המתוקים מייצרים ריאקציה הפוכה. ההמלצה היא לשטוף רק במים מלוחים בשלב ראשוני- למשל מי ים מאזור נטול מדוזות שלא יימצאו תאי ארס במים, על מנת לנטרל את הצריבה עצמה ולהפחית את עוצמתה. חשוב מאוד לא לשפשף את העור כיון שזה יגביר את הגירוי".
"לאחר מכן, יש לקחת מקלון נקי ולהסיר את שיירי המדוזה מן המקום. בנוסף, קור מקל על תחושת הצריבה ולכן אחרי שהמקום נקי מומלץ להניח משהו קר – בקבוק מים קרים, ארטיק בעטיפה, פחית שתיה או קרחונית עטופה במגבת אם במקרה הבאתם צידנית. לאחר הטיפול הראשוני, כדאי לרכוש ג'ל להרגעת העור שגם מנטרל את הארס שגורם לצריבה, ומסייע לתחושת הצריבה הכואבת. במקרים בהם כאשר אין הקלה משמעותית, או אם מתגלה רגישות, או במקרים של צריבה בחלקים נרחבים או בעיניים, או אם מופיעות תופעות לוואי כמו אדמומיות נרחבת, קוצר נשימה, הקאות וכיוצא באלה, מומלץ לפנות מיד לטיפול רפואי כיון שיש מקרים בהם נדרשת התערבות רפואית".