מחקר חדש קובע כי הצמח הפולש והמסוכן לסביבה, חמניית הבר, פלש לישראל מטקסס בשנות ה-70 ומאז מתפשט ברחבי הארץ. מקורה של חמניית הבר בצפון אמריקה, אך היא נפוצה היום באזורים רבים בעולם, כולל דרום אמריקה, אירופה, אוסטרליה, וגם אצלנו בישראל.
"חמניית הבר", המכונה "החמנייה הרעה" היא מין פולש, שעשוי לפגוע במערכת האקולוגית ולהרוס גידולים חקלאיים. החוקרים חוששים שבתוך כמה שנים חמניית הבר תשתלט על צמחים אחרים, תעלים אותם מהנוף הארץ ישראלי ותפגע במערכת האקולוגית. כמו כן, "החמנייה הרעה" עשויה לפגוע אנושות בגידולים חקלאיים רגישים ואפילו בבעלי חיים.
בקיץ 2019, החל מחקר שניסה להבין את תהליך הפלישה וההתפשטות של הצמח בישראל בהובלת חוקרים מהמעבדה לגנומיקה בצמחים במכון המחקר מיגל בגליל והמכללה האקדמית תל-חי, ובשיתוף חוקרים ממנהל המחקר החקלאי – מרכז מחקר נווה יער, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בריטיש קולומביה בקנדה.
באמצעות כתבה בחדשות 12 והרשתות החברתיות פנו החוקרים אל הציבור, בבקשה לסייע באיתור אוכלוסיות של חמניות בר ברחבי ישראל. "היענות הציבור לקריאה שלנו הייתה מדהימה, בתוך מספר שבועות ביקרו בדף הפייסבוק ובקבוצת הוואטסאפ שפתחנו לצורך המחקר, למעלה מ-20 אלף נשים וגברים ששיתפו מיקומים, תמונות וחוויות", מספרת דנה סיסו, דוקטורנטית באוניברסיטה העברית שהשתתפה במחקר.
על פי הנתונים שהתקבלו במשך כ-4 שבועות, נצבר מידע על 156 אתרים ברחבי ישראל שבהם נצפו אוכלוסיות גדולות של חמניות בר. מתוך האוכלוסיות שאותרו נדגמו לצורך המחקר למעלה מ-170 צמחים מייצגים אשר אופיינו גנטית בעזרת ריצוף הדנ"א של כל אחד מהצמחים. על פי המידע הרב שהתקבל ושימוש בכלים חישוביים מתקדמים, הכוללים שיטות של למידת מכונה ולמידה עמוקה, הצליחו החוקרים לאתר את המקור של חמניית הבר הפולשת בטקסס, ארצות הברית.
"השיטות שבהן השתמשנו דומות בעיקרן לעיבוד מידע פורנזי מזירת פשע או חקר של דנ"א עתיק, רק שלרשותנו עמדו המון נתונים באיכות גבוהה מאוד", מסביר ד"ר שריאל היבנר, ראש המעבדה לגנומיקה בצמחים במכון המחקר מיגל וראש המסלול לביולוגיה חישובית במכללה האקדמית תל-חי.
על פי תוצאות המחקר שהתפרסם השבוע בעיתון המדעי הנחשב Molecular Ecology, חמניית הבר פלשה לישראל מטקסס בשנות ה-70, ככל הנראה במשלוח גרעינים להזנת בעלי חיים שהגיע לנמל חיפה ומשם התפשט לפנים הארץ דרך מרכזי המזון. בהמשך, התפשטו אוכלוסיות חמניית הבר לכיוון צפון הארץ ולדרומה עד לקו המדבר.
על פי מודלים שפותחו על ידי החוקרים, הצלחת חמניית הבר כמין פולש בישראל נובעת ממספר סיבות, ביניהן מגוון גנטי גדול שהוא תנאי הכרחי בתהליך ההתאמה של מינים פולשים לסביבה חדשה. העובדה שטקסס נמצאת על אותו קו רוחב כמו ישראל מגדילה את הדמיון בחלק מהמאפיינים הסביבתיים בין שני האזורים. בנוסף, תכונה בולטת אך מפתיעה של חמניית הבר שנמצאה כחשובה להפצה יעילה היא הפריחה המרהיבה שמושכת מאביקים ואנשים, שמפיצים את הזרעים ממקום למקום.
"מהמחקר עולות מספר תובנות על מקור הפלישה ואופן התפוצה של צמחים פולשים בישראל שחשוב שיילקחו בחשבון על ידי הרשויות ומקבלי ההחלטות", טוען ד"ר מאור מצרפי, ראש המעבדה לחקר צמחים פולשים והדברת עשבים ממנהל המחקר החקלאי – מרכז מחקר נווה יער, שהיה שותף למחקר. "נראה שדרום ארצות הברית בכלל וטקסס בפרט הן מקור למספר פלישות של מיני צמחים וייתכן ונכון לבנות מערך פיקוח הלוקח בחשבון את הסיכון של פלישה ממקומות מועדים. כמו כן, העלאת המודעות של הציבור למינים פולשים ובעיקר להעברת צמחים ממקום למקום יכולה לצמצם את קצב ההתפשטות של מינים פולשים ולאפשר השתלטות והדברה כבר בשלבים המוקדמים".
"לא נראה שיש דרך להימנע מהשפעת האדם על הסביבה, אבל בהחלט אפשר לנסות ולצמצם השפעה זו כך שהשינויים בסביבה יהיו פחות אינטנסיביים. וזה, דבר רצוי כמובן, באופן כללי במערכות טבעיות", מסכם ד"ר היבנר.