ארה"ב הטילה איסור על יבוא נפט וגז רוסי, וגם בריטניה צפויה לחבור למהלך. באיחוד האירופי הציגו תוכנית לצמצום ייבוא הגז הרוסי בשני שלישים עד לסוף השנה. במערב נאבקים כדי להטיל את המכה הכלכלית עם מידת ההשפעה המקסימלית על הרוסים, תוך כדי ניסיון כמעט בלתי אפשרי להימנע ממכת הבומרנג שתפגע באירופה בחזרה.
עד כמה לסנקציות הללו על שוק האנרגיה הרוסי, בצורתן הנוכחית, יש השפעה על רוסיה?
סנקציות הן פטיש כבד ואיטי, על אחת כמה וכמה אלה בתחום האנרגיה. בכך גלומות גם החדשות הטובות וגם החדשות הרעות. ד"ר גיא לרון, מרצה בכיר במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית מסביר כי "איסורי המערב על נפט וגז טבעי מרוסיה הן בבחינת שרירים מול פוטין, וזאת למשך השנתיים הקרובות".
"ארה"ב היא איננה לקוחה משמעותית של הנפט הרוסי גם ככה, ואילו לאירופה אין יכולת למצוא תחליפים לגז הרוסי אלא בטווח של שנים", מסביר לרון, ומוסיף כי העובדה שאין יכולת יתר בשוק הגז – משמעה כי המעבר והניתוק מהתלות בגז הרוסי עבור אירופה יהיה תהליך ארוך שנים שיצריך גם השקעה בתשתיות לצורך כך.
לרון מציין שבישראל המצב שונה מבאירופה. "ישראל נמצאת ב'שכונה' שבה קל לה יחסית להשיג אנרגיה, ויש לה יכולת להסתמך גם כן על גז מקומי, כך שבינתיים אנחנו בסדר". הוא אומר. למעשה, טוען לרון, הסנקציות שהוטלו דווקא בתחומים אחרים – פוגעות פגיעה קשה יותר ברוסיה. "אנחנו במצב שבו את המכה הקשה ביותר שיכול המערב להנחית על רוסיה – הוא לא מנחית כי אותה מכה תפגע במערב לא פחות מאשר תפגע ברוסיה".
ביידן: "אין מקום למחירים מופקעים"
הנשיא ביידן אף התייחס בעצמו לאתגר העצום שבהטלת סנקציות שיעבדו, ולכך שמדובר למעשה בחרב פיפיות עבור מדינות אירופה. "אנחנו מטילים איסור על ייבוא גז ונפט מרוסיה, אבל מבינים שלא כל בעלות בריתנו מצויות בעמדה שמאפשרת זאת".
"המחירים עולים, זה נכון. אבל זה לא מצדיק העלאות מחירים מוגזמים או ניצול של המצב על גב הצרכנים האמריקנים", הוסיף ביידן. "אין מקום להפקעת מחירים. אני משבח את חברות האנרגיה שיצאו מרוסיה קודם לאיסור, הן הובילו על ידי מתן "דוגמה אישית".
בהצהרה מטעם הבית הלבן הסבירו את המהלך: "אנחנו מאוחדים עם בעלות בריתנו ושותפינו בהפחתת התלות המשותפת שלנו באנרגיה רוסית ובהמשך הלחץ על פוטין. במקביל, אנו נוקטים צעדים כדי להגביל את ההשפעות על שוקי האנרגיה העולמיים ולהגן על הכלכלות שלנו".
ד"ר אלכס קומן, חבר סגל בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, אף טוען כי התלות הבלתי ניתנת לניתוק בטווח הקצר, של המערב ובמיוחד אירופה בגז הרוסי מודגמת בעובדה שאפילו בניתוק הבנקים הרוסיים ממערכת Swift– הצליחו להימנע מרוע הגזרה "באורח פלא" הבנקים Sberbank, ו-Gazprombank של קונצרן גזפרום (חברת הגז והנפט הגדולה ברוסיה), "הכל כדי לאפשר לאירופה לשלם על הגז שלו היא משוועת כל כך בחורף הזה, ועל רקע משבר האנרגיה שממנו היא סובלת".
היתכנות הניתוק מהגז הרוסי היא כל כך אפסית עבור אירופה, עד שכפי שמסביר ד"ר קומן "אוקראינה עצמה, הסובלת הראשית מהמלחמה ובעלת האינטרס הגבוה ביותר להנחית את המכה על רוסיה, יכולה לנתק את הצינור הנוכחי שפועל להעברת הגז לאירופה. נורדסטרים עובר הרי דרך אוקראינה. אפילו הם לא מנתקים אותו".
הסיבה שפוטין מחזיק מעמד, והאינטרס של אירופה
למעשה, מדובר בסנקציות מדוללות, שנועדו מצד אחד 'להשמיע את קולו של המערב' בסכסוך הזה, להיענות לדעת הקהל והלחצים הגוברים לפעולה, ומהצד השני – להימנע מפגיעה עצמית. ייתכן אפילו שישנה תקווה בקרב הקברניטים במערב שהמלחמה תיגמר לפני שתופעות הלוואי של הסנקציו יורגשו בשטח.
זו גם הסיבה שבגללה אירופה לא מנתקת לגמרי את עצמה מגז רוסי עד סוף השנה, ושניתוק סופי יקרה רק בעשור הקרוב. הניתוק בטווח עשור הוא מענה לצורך אסטרטגי של אירופה, והוא מנותק משפיכות הדמים שמתחוללת על אדמת אוקראינה. ד"ר קומן אומר כי בטווח של כמה שנים ישראל אף הייתה עשויה להרוויח ממצוקת הגז של אירופה שרק מחריפה בצל הטלת האיסור, זאת על ידי אספקה של גז ישראלי, סעודי ומצרי דרך ישראל לאירופה. אבל גם זה יצריך בנייתו והפעלתו של צינור גז, מה שאין כרגע.
סיבה נוספת שבגללה פוטין עצמו מרגיש שהוא יכול לעמוד בסנקציות שכאלה, היא דווקא הכישלון המערבי במאבק על התודעה של אזרחי רוסיה, טוען ד"ר קומן. "רוב אזרחי רוסיה משייכים את המצוקה הכלכלית שנחתה עליהם – על המערב ולא על הממשלה הרוסית ועל פוטין העומד בראשה".