מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה ובטכניון מצא כי "טיפוסים של בוקר" ו"חיות לילה" נבדלים ביניהם באוכלוסיית חיידקי המעיים שלהם.  "זו הפעם הראשונה שהתגלה קשר בין חיידקי מערכת העיכול, דפוסי התזונה ודפוסי השינה של האדם. גילויים אלה עשויים לסלול את הדרך לשינוי דפוסים אלה באמצעות שינוי התפריט", אמר פרופ' ערן טאובר ראש המעבדה לחקר שעונים ביולוגיים בחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה, מעורכי המחקר. המחקר שהתפרסם בכתב העת The FASEB Journal

האתגר של החוקרים היה לבדוק הבדלים בהרכבי חיידקי המעי בין אנשים שהם משכימי קום לבין אנשי לילה. לדברי פרופ' תמר שוחט, "כיום נהוג לחלק את בני האדם לשלושה 'טיפוסי זמן' שונים, שעל פי מחקרים קודמים כבר ידוע שהם נבדלים גנטית ביניהם: עפרונים, שהם אנשי בוקר שמתעוררים מוקדם וזמן הפעילות המיטבי שלהם הוא במהלך שעות הבוקר וינשופים, שהם אנשי לילה שהולכים לישון מאוחר ומתקשים לתפקד בבוקר. יש גם את טיפוסי הביניים המהווים את רוב האוכלוסייה. במחקרים שנערכו בשנים האחרונות נמצאו הבדלים משמעותיים בין הטיפוסים השונים ברמה הפיזיולוגית והקוגניטיבית ובמבנה האישיות. כי כמה מהמחקרים הקשורים למנגנונים הגנטיים המשפיעים על השעון הביולוגי עמדו במרכזו של פרס נובל ברפואה לשנת 2017".

גבר אוכל המבורגר (צילום: istockphoto)
גבר אוכל המבורגר|צילום: istockphoto

עדויות ראשונות שנאספו במעבדה של פרופ' טאובר במחקר על זבובים מחזקות את הרעיון כי שינויים בהרכב החיידקים עשוי להשפיע על זהות טיפוסי השינה. מאחר שהגנים הקשורים לשעון הביולוגי זהים בין בני אדם וזבובים עלה הרעיון לבחון את קיומו של קשר דומה בקרב בני אדם.  חוקרים פנו לאוכלוסייה הכללית בארץ וגייסו מתנדבים שתרמו דגימות צואה ודיווחו על דפוסי השינה והתזונה שלהם. הם אפיינו את הרכב חיידקי המעי של 91 מתנדבים משלוש הקבוצות של דפוסי השינה (אנשי לילה, אנשי בוקר וטיפוסי ביניים), על-ידי ריצוף DNA של דגימות הצואה.

מה אוכלים טיפוסי הלילה?

התוצאות מצביעות על הבדלים בין חיידקי המעיים של העפרונים לבין אלה של הינשופים כשאצל העפרונים נמצא שיעור גבוה של חיידקי Alistipes ואילו אצל הינשופים, החיידקים השכיחים יותר היו  Lachnospira- חיידקים המייצרים בוטירט, שהיא חומצת שומן קצרה המייצרת אותות שונים הקשורים בשינה ובערות. כאשר בדקו החוקרים באמצעות שאלונים את התפריט היומי של הנבדקים הם גילו גם כאן הבדלים משמעותיים בין טיפוסי היום לטיפוסי הלילה: טיפוסי היום אוכלים הרבה יותר פירות וירקות, שותים בעיקר מים ולא אוכלים פחמימות מורכבות; טיפוסי הלילה, לעומת זאת, אוכלים מאכלים עתירי שומן, הרבה בשר ופחות פירות, ושותים משקאות המכילים סוכר רב.

"מחקרים במעבדתנו ובמעבדות נוספות בתחום מראים שישנו קשר הדוק בין הרכב חיידקי המעי לבין מצבנו הבריאותי, אמרו ד"ר נעמה גבע-זטורסקי מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון ותלמיד המחקר שקד קרסו. "מחקר זה מתמקד באנשים בריאים ופותח צוהר לאפיון לא רק של סוגי החיידקים השונים בין דפוסי שינה שונים, אלא גם להבנה כיצד החיידקים מושפעים מהאדם וכיצד הם עשויים להשפיע עלינו".

אישה אוכלת סלט (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
אישה אוכלת סלט|צילום: אימג'בנק / Thinkstock

לדברי החוקרים עדיין מוקדם לדעת האם השוני בהרכב חיידקי המעי משפיע על השיוך לטיפוסי השינה השונים או מושפע ממנו, או שיש כאן סיבתיות מורכבת יותר. עם זאת, העובדה שנמצא לראשונה קשר כזה פותחת אפשרויות לבחינת הנושא. כאמור, העובדה כי הינשופים מאופיינים בריבוי חיידקים המייצרים בוטירט, חומצת שומן הקשורה לדפוסי שינה וערות, מחזקת את ההשערה שקיים קשר בין דפוסים אלה להרכב חיידקי המעי. בינתיים, ראיות ראשוניות שנאספו במעבדה של פרופ' טאובר במחקר על זבובים מחזקות את הרעיון כי שינויים בהרכב החיידקים עשוי להשפיע על זהות טיפוסי השינה.

"סדר היום המקובל בחברה המערבית של ימינו מקשה פעמים רבות על טיפוסי הלילה. הם הולכים לישון מאוחר וצריכים לקום יחסית מוקדם למשימות היום, ולכן הם סובלים פעמים רבות ממחסור בשעות שינה. אנחנו יודעים גם שטיפוסי לילה רבים סובלים מבעיות כגון דיכאון, סוכרת והשמנת יתר. אנו מקווים שאם נוכל לשנות את אוכלוסיית חיידקי המעי באמצעות שינוי בתפריט נשפיע בכך על דפוס השינה כך שישפר את איכות החיים", סיכם פרופ' טאובר.