אחרי שחוקרים רבים חשבו שהיא נכחדה בשנות ה-50 עם ייבוש ימת החולה, לפני כ-10 שנים צצה לה צפרדע נדירה, עגולשון שחור גחון, ומאז נצפו מאות בודדות של המין - כולם בישראל. וכדי להבין עד כמה מציאת הצפרדע נחשבה למשימה בלתי אפשרית, ד"ר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים טוען כי "לראות צפרדע כזאת זה לגמרי לא שונה מלראות נמר בנגב, לראות חתול חולות או לראות כלב ים".
כיום מציאת הצפרדע הופכת לנגישה הרבה יותר, אך בעיקר עבור מי שיודע בדיוק איפה לחפש. "צריך עיניים ממש טובות", אמר יורם מלכה, פקח רשות הטבע והגנים ומומחה באיתור עגולשון שחור גחון. "זו זכות גדולה לראות את החיה הזאת. זה מין מאוד עתיק. במחקר של היום של פרופ' שריג גפני, אפשר לראות שהמין הזה הוא למעלה מ-20 מיליון שנה. זה כמו לראות היום דינוזאורים מסתובבים לנו פה בארץ".
האוכלוסייה של מין העגולשון בארץ כוללת לא פחות מ-300 פרטים לטענת מלכה. "אנחנו עושים סקרים שלוש פעמים בשנה וגם במשך השנה אנחנו עוקבים אחרי המין הזה". מדובר במין ייחודי לארץ ישראל ולעמק החולה בפרט, אין עוד צפרדע בעולם שאם נהפוך אותה נראה נקודות לבנות על רקע שחור. כל החוקרים בעולם סברו שהיא נכחדה עוד בתחילת שנות ה-50 כשימת החולה יובשה עד שצצה לפתע לפני עשר שנים.
מאז אותה תגלית שהייתה מקרית לחלוטין, אותרו כמה בתי גידול של הצפרדע, כולם בסביבת שמורת החולה, והם יצרו התרגשות עולמית נרחבת. ד"ר עמית דולב תיאר: "אתה מדבר על שריד שמכירים אותו כמעט רק ממאובנים. כמעט לא מכירים בעל חיים כזה חי, אז יש התעניינות בין החוקרים".
בזכות טכנולוגיה חדשה שממצה דנ"א מתוך מקורות מים ובזכות הרבה עבודת חיפוש סיזיפית, מעריכים שבעמק החולה ישנם כיום יותר מ-250 עגולשונים. פרופ' שריג גפני מהפקולטה למדעי הים במרכז האקדמי רופין שבמכמורת אמר: "אני מאוד מאוד חושש. יש כלל שאומר: 'מין שיש לו 50 פרטים הוא מין שייכחד על בטוח, על 500 הוא בדרך הבטוחה להכחדה'. אנחנו מדברים על 250. מספיק שמישהו זורק שם איזשהו בקבוק עם חומר הדברה, הרסת, הרגת חצי מהאוכלוסייה העולמית".