נתונים חסרי תקדים: ארבעה מכל עשרה מטופלים עם סרטן לימפומה שרד יותר מחמש שנים עם המחלה הקטלנית, זאת בזכות טיפול בטכנולוגיה חדשה המכונה 'יסקארטה' שבסיסה בפיתוח ישראלי. 92 אחוזים מהחולים שהשתתפו במחקר לא היו זקוקים לטיפול נוסף – מה שמרמז על אפשרות לריפוי מהמחלה הקשה שהייתה עד כה קטלנית.

המחקר הוצג בכנס ASH שמתקיים השבוע בארצות הברית ובו מוצגים תוצאות של מחקרים רפואיים בתחום ההמטולוגיה, מכל רחבי העולם. מהתוצאות שהוצגו במחקר שנעשה על 101 חולי לימפומה שטופלו בטכנולוגיה חדשה שניתנת כעירוי חד-פעמי עולה כי 42.6 אחוזים מהחולים שרדו 5 שנים. בקרב אלה שהייתה להם תגובה מלאה לטיפול הנתונים אף גבוהים יותר ו-64 אחוזים מהם שרדו יותר מחמש שנים.

מזהה את הגידול ותוקף אותו

יסקארטה של חברת גיליאד שייכת לקבוצת טיפולים חדשנית הנקראת CAR-T. מדובר בטיפול אימונותרפי מותאם אישית לחולה, המבוסס על הפעלת מערכת החיסון כך שתתקוף את הגידול הסרטני. באמצעות הטכנולוגיה לוקחים את תאי הT של החולה ומחדירים אליהם בהנדסה גנטית מתוחכמת רכיבים שמזהים ותוקפים את תאי הגידול הספציפי של החולה. כך למעשה רותמת הטכנולוגיה את מערכת החיסון העצמית של החולה לתקוף את הגידול.

לימפומה נון הודג׳קין מסוג תאים גדולים היא הסוג השכיח ביותר מבין גידולי הלימפומה האגרסיביים ובכל שנה מאובחנים בישראל כ-500 חולים. אצל כשליש מהמאובחנים המחלה אגרסיבית ומתקדמת והסיכויים שלהם לשרוד נמוכים. "חמש שנים לאחר הטיפול, התוצאות מצביעות על הבטחה גדולה לחולים בלימפומה מסוג תאים גדולים", אומר ד"ר קארון א. ג'ייקובסון, המנהל הרפואי של התוכנית לטיפול Cell Therapy, במכון דנה-פרבר לסרטן ופרופסור בבית הספר לרפואה של הרווארד."כמעט מחצית מהמטופלים בניסוי עדיין בחיים חמש שנים לאחר הטיפול. קבוצה שבעבר הייתה לה תוחלת חיים ממוצעת של שישה חודשים בלבד. התוצאות הללו מהוות שינוי ממשי ברמת הטיפול במחלה".

אישה חולת סרטן (יח''צ: shtterstock by Photographee.eu, shutterstock)
אישה חולת סרטן|יח''צ: shtterstock by Photographee.eu, shutterstock

יסקארטה היא פיתוח של רעיון ישראלי שהחל במקור במכון ויצמן בהובלת פרופ' זליג אשחר ופותח על-ידי חברת קייט פארמה. עוד עולה מהנתונים כי מאז פרסום תוצאות המעקב לאחר ארבע שנים, היה מקרה מוות אחד בלבד בזמן שהמטופל היה בהפוגה מוחלטת מהמחלה. ד״ר פרנק נוימן, מנהל הפיתוח הקליני הגלובלי של חברת קייט אמר: "הישרדות של חמש שנים בכל חולה סרטן היא אבן דרך משמעותית וזו הנקודה שבה אנו מעזים לשקול את השימוש במילה 'ריפוי'".

ד"ר שמרית רינגלשטיין, מנהלת שירות לימפומה במחלקה ההמטולוגית בבית החולים רמב"ם מסבירה: "בחצי השנה האחרונה אנחנו נותנים את הטיפול בטכנולוגיית CAR-T שעושה שימוש בתאי מערכת החיסון של המטופלים ומהנדסת אותם גנטית כך שיידעו לפעול כנגד הלימפומה. זאת נקודת אור לחולים שללא הטכנולוגיה הזו זמן החיים הצפוי להם היה פחות מחצי שנה. מהמעקב שנעשה במחקר עולה שעקומת ההישרדות נשארת יציבה וכמעט אף אחד מהם לא נזקק לאחר מכן לטיפול נוסף. בהחלט יכול להיות שהצלחנו להגיע לריפוי באוכלוסייה הזו של החולים".

תופעות לוואי שחולפות אחרי זמן קצר

פרופ' תמר תדמור, מנהלת המכון ההמטולוגי במרכז הרפואי בני ציון, מסבירה בראיון ל-N12: "לימפומה זה הגידול האונקולוגי הכי שכיח בתחום סרטני הדם. בארץ אנחנו מאבחנים 1,450 חולים חדשים עם לימפומה. מתוכם כ-30 אחוזים מהמקרים סובלים מלימפומה אגרסיבית. החולים הללו מקבלים כימותרפיה וכשני שליש מהם מבריאים אבל אנחנו נותרים עם שליש מהמטופלים שהמחלה שלהם עמידה בפני כימותרפיה או חוזרת פעם נוספת. החולים האלה כשהמחלה חוזרת אנחנו נותנים כימותרפיה פעם נוספת ואם בכל זאת הם לא מגיבים או מפתחים מחלה עמידה, עד לפני כמה שנים לא היה לנו מה להציע להם ותוחלת החיים עמדה על חצי שנה או פחות. ואז הגיעה הטכנולוגיה החדשה שנקראת CAR-T ומייצרת מעין חיסון או טיפול מהפכני שיתקוף את התאים הסרטניים וישמיד אותם".

צילום: החדשות

לפני שנתיים הוחלט להכניס את הטיפול הזה לסל התרופות בישראל אחרי שהוטל ספק והועלו סימני שאלה לגבי ההשפעה שלו על המטופלים. "מה שהיה ברור באותה תקופה זה שאם החולים לא יקבלו את הטיפול הם ימותו אבל לא היה ידוע מה ההשפעה לטווח הארוך. כעת תוצאות מחקר המעקב לאחר חמש שנים איששו את עצמן. מבין אלו שהגיבו טוב לטיפול התגובה החזיקה מעמד לטווח הארוך ואין דיווחים על תופעות לוואי חדשות שלא היו ידועות".

"ברפואה אנחנו לא עושים קסמים אבל נדיר למצוא טיפול שבמתן חד-פעמי נותן תקווה לארבעים אחוז מהמטופלים שלפני כן לא היה מה להציע להם כלל", מסכמת פרופ' תדמור. "התוצאות הללו הן דרמטיות ומרגשות". יחד עם זאת לטכנולוגיה יש גם תופעות לוואי לא פשוטות כמו למשל סיכון לסערה אימונית שמתבטאת בחום וצמרמורות ותופעות לוואי נוירולוגיות עדי כדי פרכוסים. אלא שמתוצאות המעקב ארוך הטווח עולה כי גם במקרים של תופעה נוירולוגית – מדובר בתופעה זמנית הפיכה שחולפת לאחר זמן קצר".