למשבר האקלים השלכות רבות שכבר נראו בשטח, גם כאן בישראל, בדמות שרפות ענק ושיטפונות שגבו קורבנות. ההצפה או השרפה הבאה נמצאות מעבר לפינה, אך האם אנו מוכנים להתמודדות עם השלכותיהן? משיחות עם מומחים בתחום, התשובה אינה חד משמעית, אך על דבר אחד כולם מסכימים – השינוי האקלימי כבר כאן.

לפי פרופ' שלומית פז - חוקרת אקלים מאוניברסיטת חיפה, משבר האקלים הוא תוצאה ישירה של מעשים ידי אדם. "יש תמימות דעים בין כל חוקרי האקלים בעולם, זאת העמדה הנחרצת של הארגון המטאורולוגי העולמי", אמרה. "מעולם לא חיו בכדור הארץ שבעה וחצי מיליארד בני אדם - הפעילות שלהם, של התעשייה, התחבורה, התעופה, ייצור החשמל וכן הלאה, מובילים לערכים אדירים של פליטות גזי חממה".

השרפה בהרי ירושלים הבוקר (צילום: אריאל קדם, רט
צילום: אריאל קדם, רט"ג

"זה לא שאנחנו מרגישים, אנחנו רואים, יודעים וסופרים יותר ימי קיצון ושרפות. אם עונת השרפות רק לפני שנתיים בישראל הייתה מאזור מאי עד אוקטובר, היום עונת השרפות היא ממרץ עד דצמבר" אמר נציב הכבאות הראשי רב-טפסר דדי שמחי.

לדברי המומחים, ההתחממות הגלובלית תוביל בין היתר לשרפות מרובות, דוגמת השרפה בכרמל. מאז האסון, חל שינוי תפישתי בכל הקשור להיערכות גופי הכיבוי בארץ לשרפה עתידית, שינוי המעיד על היערכות מחודשת והבנה של הצורך בשטח. "הוקמה טייסת כיבוי ששייכת לכבאות, נפתחו עוד עשרות תחנות, גייסנו יותר מ-1,200 כבאים, והכנסנו טכנולוגיות מתקדמות", הוסיף רב-טפסר שמחי. 

לדבריו של תת-ניצב עמל צימרמן, ראש המערך האוירי של משטרת ישראל, הקדמה של ישראל בתחום הכיבוי האוירי מהווה מודל עולמי: "ההיבט של כיבוי אווירי הולך ומתקדם כל הזמן. אני חושב שאנחנו משיגים את העולם בהרבה מאוד תחומים".

הצפות בנהריה (צילום: AP / FLASH 90, פלאש/90 )
הצפות בנהריה|צילום: AP / FLASH 90, פלאש/90

עם זאת, כשאנחנו מתייחסים להיערכות לשינויי האקלים ישנה בעיה נוספת, חמורה לא פחות כמו הצפות ואירועי גשם אינטנסיביים. לפי ד"ר אלעזר במברגר, מומחה תשתיות בחברת "הידרומודול", ההצפות הרבות נובעות בין היתר מתכנון עירוני לקוי: "מערכות הניקוז הקיימות בערים חלשות מאוד. בנוסף, בהרבה מאוד מקומות בנו בשיטת הטלסקופ - שכונה בנויה, ומעליה עוד שכונה ועוד אחת, שחוברו למערכת הניקוז הקיימת".

קשה להתעלם מהאסונות הכבדים שראינו העונה ברחבי העולם. כדי להיערך למבול שיגיע במוקדם או במאוחר, צריך להשקיע תקציבים להסטת התוואי של נחלים שונים בארץ מחוץ לערים. פרויקטים מאוד יקרים, שעדיין לא הושקעו בהם התקציבים המלאים. לדברי ד"ר במברגר, אזורים רבים בארץ ובהם - מרחב הקישון בחיפה, נהריה, חדרה, תל אביב ואשדוד, מהווים מועדים לפורענות. את היישובים המופיעים במפה הזו ניתן לצמצם – באמצעות השקעת משאבים נכונה, שעשויה במקרים רבים – להציל חיים.