שרידים המעידים על אירוע של חורבן מבנה וקריסתו, תוך שהוא קובר תחתיו את כלל תכולתו אותרו במסגרת חפירות ארכיאולוגיות המתנהלות בגן הלאומי עיר דוד. מה שמפתיע הוא שבין היתר גם התגלה שלד שלם של חזרזיר, מה שיכול להעיד על הרגלי התזונה של תושבי ירושלים המקראית. ממצאי המחקר של ד"ר לידר ספיר-חן מאוניברסיטת תל אביב וד"ר ג'ו עוזיאל ואורטל כלף מרשות העתיקות פורסמו בכתב העת Near Eastern Archaeology.
החזיר התגלה במצב של עמידה, כאשר הוא לכוד בין כלי חרס בגדלים שונים, המתוארכים למאה השמינית לפני הספירה, ששימשו לאגירה. נראה שהחזרזיר מצא את מותו תחת קירות האבן של המבנה שקרסו עליו, מבלי יכולת להימלט.
"גילוי השלד של החזיר, שופך אור חדש על מנהגי האכילה והתזונה של תושבי ירושלים בימי ממלכת יהודה לפני יותר מ-2,700 שנה", אומרת ד"ר ספיר-חן מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום ע"ש יעקב מ. אלקוב וממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. "תזונה זו הייתה מגוונת, וכללה גם בשר חזיר בהיקף נמוך. ממצא זה מצטרף לממצאים נוספים שהתגלו בחפירות של השנים האחרונות בעיר דוד ובאתרים אחרים בממלכת יהודה, מהם עולה שצריכת בשר חזיר מעטה (בדרך כלל פחות משני אחוזים מכלל המכלול), התקיימה באתרים בירושלים ובסביבתה בתקופת הברזל".
ד"ר לידר ספיר-חן זיהתה את השלד כחזיר צעיר, בן פחות משבעה חודשים. לדבריה, השלד השלם של החזיר נמצא בחדר לצד עצמות של בעלי חיים נוספים שהוכנו לצריכה, כגון כבשים, עיזים, בקר, עופות ודגים. מגוון וגילאי בעלי החיים הנוספים, מעידים על כך שהאוכלוסייה הייתה יחסית מהמעמד הגבוה.
לדברי ד"ר ג'ו עוזיאל ואורטל כלף, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "הממצאים שנתגלו בסמוך לחזיר, מעידים כי במבנה שהו יהודאים - ולא זרים: בין השאר, גילינו בחפירה בולות (פיסות טין שחתמו מסמכים) שעליהן שמות יהודאיים בכתב עברי קדום, למשל חחניהו ועשיהו". לדברי עוזיאל וכלף, "גילוי שלד החזרזיר, מהווה עדות ארכיאולוגית נדירה, המוסיפה ידע משמעותי ורב חשיבות בכל הקשור לשאלות הקשורות במורכבות הדתית והחברתית של החברה שהתקיימה בירושלים של סוף ימי בית ראשון".
ספיר חן, כלף ועוזיאל מסכמים: "הממצא הארכיאולוגי מהשנים האחרונות בחפירות עיר דוד, מלמד כי חלק מתושבי העיר – כמו גם חלק מתושבי יהודה בתקופת בית ראשון – לא הקפידו באופן מלא על האיסורים המקראיים, ובכלל זה האיסור על צריכת מזון שאיננו כשר. כך למשל, כפי שעלה רק לאחרונה ממחקר עצמות הדגים מחפירות עיר דוד, מתברר שתושבי ירושלים בתקופה זו צרכו בין היתר גם דגים שאינם כשרים, כגון שפמנונים". לדעת החוקרים, "גילוי שלד החזרזיר משלים את התמונה, ופותח מחדש את הדיון לגבי מנהגי האכילה של תושבי ירושלים בתקופת המקרא, ובעיקר בכל הנוגע להקפדה על מצוות הכשרות".
ראש מנהל ארכיאולוגיה ברשות העתיקות, ד"ר יובל ברוך, מסכם: "שוב מתברר כי החפירות הארכיאולוגיות שרשות העתיקות מנהלת בעיר דוד מזה כעשרים שנה, מהוות למעשה את המקור הארכיאולוגי החשוב ביותר לחקר חיי היום-יום בתקופת המקרא, והנתונים העולים מהן מהווים בסיס מחקרי רב חשיבות לדיון אקדמי ובחינה של סוגיות רבות ומגוונות אחרות, כולל כאלו שבעבר לא ניתן היה לעמוד עליהן. כעת, עם השתכללות שיטות המחקר, עולים מן האדמה נתונים חדשים, והם נבחנים על ידי מומחים שונים. בין היתר, נבדקים גם נתונים הקשורים למנהגי האכילה של תושבי ירושלים המקראית".