ברקע דוח האקלים של האו"ם, דוח מפחיד שלא נותן מקום לספק - המשבר כבר כאן. הדוח בא ברקע אירועים אקלימיים חריגים מאוד. כבר בעתיד הנראה לעין ואף בימים אלו ממש חלה הסלמה חמורה וקיצונית במזג האוויר במקומות שונים בעולם. רק בחודש האחרון מאות אנשים מצאו את מותם בשיטפונות בגרמניה, מאות אלפי בתים  נותרו ללא חשמל וללא דרך לשרוד את היום יום. מחוז שלם בסין הוצף ומאות אלפי איש נותרו ללא קורת גג, יערות האמזונס מתחילים לפלוט פחמן בניגוד למה שתמיד קלטו פחמן ופלטו חמצן צח ונקי, גלי חום איומים חורכים את ארצות הברית. העולם כנראה נמצא בנקודת זמן קריטית בה עדיין ניתן לשנות את העתיד שלנו ושל ילדינו. כמאתיים שנה חלפו מאז המהפכה התעשייתית, וההתפתחות הטכנולוגית ממשיכה לצבור תאוצה ולהשפיע על כל תחום בחיינו.  ההישגים הטכנולוגיים הללו גובים מחיר, שכן התלות שלנו בנפט, בפחם ובגז טבעי מובילה לפגיעה בכדור הארץ ובנו. המשבר כבר כאן, והוא בכל מקום.

מדידות הטמפרטורה של כדור הארץ באמצעות מכשירים נעשו לראשונה רק לפני כ-200 שנים ומדידות הרכב האטמוספרה – החלו רק בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת בהר הגעש: מאונה לואה שבהוואי. אם אין לנו נתוני מדידות משנים קודמות -כיצד אנו יודעים שמה שקורה כעת הוא תקדימי וקיצוני?

גל שרפות ביוון (צילום: reuters)
מאמצי הכיבוי של שרפות הענק ביוון|צילום: reuters

פלאו-אקלים הוא מדע העוסק באקלים הקדום. שינויי האקלים שהתרחשו בעבר משפיעים על הסביבה הטבעית שמתעדת את השינויים הללו. למשל, את הרכב האטמוספרה במהלך 800,000 השנים האחרונות אנחנו יודעים מניתוח גלעיני קרח שהוצאו מקרחונים שבגרינלנד ובאנטרקטיקה. כאשר התגבש הקרח במקומות אלו, הוא כלא בתוכו בועיות אוויר זעירות – בועיות אלה מכילות למעשה את הרכב האטמוספירה בזמן היווצרות הקרח – ממש קפסולות זמן. כך אנחנו יודעים שבמהלך כל התקופה הזו, למרות שהיו שינויים בריכוזי הפחמן הדו-חמצני, לאורך כמעט מיליון שנה הריכוז מעולם לא עבר את סף ה-300 חלקיקים למיליון. אולם, החל משנת 1950 ריכוז הפחמן הדו-חמצני עלו במהירות והם כבר גבוהים ב-50% יותר מהריכוזים שהיו טרום המהפכה התעשייתית. זו עלייה מהירה ביותר בזמן קצר במיוחד.  

גם טמפרטורה, כמות משקעים, סוג הצמחייה ועוד הם נתונים שניתן לדעת מאות ואף מיליוני שנים אחורה באמצעות תיעוד שכבות סלע מקידוחי עומק בים וביבשה, נטיפים וזקיפים במערות, גרגרי אבקה של צמחים, אלמוגים ועוד. דרך ניתוח הרכב השכבות השונות והצלבת הנתונים בין ראיות שונות ניתן לשחזר את ההיסטוריה האקלימית. בישראל קיים תיעוד מגוון, ייחודי ורחב יחסית של עדויות על האקלים הקדום באזורנו.

לדוגמא, גרגירי אבקה של צמחים: גרגרי אבקה הם תאי המין הזכריים של הצמח. גודלם מיקרוסקופי והם מתאפיינים בדופן עמידה שמאפשרת להם להשתמר כמאובנים במשך אלפי שנים. זיהוי הגרגירים משכבות קדומות מלמד על הצמחייה ועל תנאי האקלים ששררו בעבר.  לעדות מהימנה נוספים הם אלמוגים: אלמוג הוא יצור חי המשקיע שלד גירני. שלד האלמוג גדל בהדרגה בצורת טבעות גידול שנתיות, בדומה לטבעות הגידול של עצים. גיל האלמוג נקבע על פי שאריות חומרים רדיואקטיביים. ניתוח כימי מאפשר לקבוע את טמפרטורת והרכב מי הים בהם חי האלמוג. באמצעות אלמוגים מאובנים ניתן ללמוד על האקלים הקדום במשרעות זמן שונות: עשרות מאות ואלפי שנים לאחור.

צלילה וחיפוש אלמוגים בים סוף (צילום: פרופ' מוטי שטיין, האוניברסיטה העברית ירושלים והמכון הגיאולוגי לישראל)
צלילה וחיפוש אלמוגים בים סוף|צילום: פרופ' מוטי שטיין, האוניברסיטה העברית ירושלים והמכון הגיאולוגי לישראל

בתערוכה החדשה זה מתחמם: האקלים, המשבר ואנחנו. שמציג מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באונ' ת"א ניתן להיחשף למגוון עדויות נוספות מרתקות למשבר האקלים ולהשפעותיו, בישראל וברחבי העולם, התערוכה מדגישה כי עדיין יש הזדמנות לבלום את השינויים הגורמים למשבר ולצמצם את פגיעתו, בנו ובסביבה; כל אחת ואחד מאיתנו יכולים לקחת חלק ולהשפיע – לסייע בבלימת השינוי ובצמצום המשבר. התערוכה מנגישה לקהל הרחב את הנושא המורכב של שינויי האקלים, ומציגה כיצד ידע, מעורבות והירתמות לנושא, הן כיחידים והן כקהילה, יכולים לקדם שינוי משמעותי.

תערוכת "זה מתחמם: האקלים, המשבר ואנחנו" https://smnh.tau.ac.il