כמדי שנה, מגזין טיים הנחשב הכריז היום (שני) על אנשי השנה שלו, ובקטגוריית הגיבורים, הבחירה כנראה לא תפתיע אף לא אדם אחד שחי על כדור הארץ בשנתיים האחרונות: ארבעה מדענים שלקחו חלק בפיתוח שהביא לפריצת דרך לחיסון לקורונה, האנשים שבזכותם אזרחי העולם יצאו מהסגר חזרה לחיים.
"מחוללי הנסים" קראו להם במגזין שעיני העולם נשואות לבחירותיו. בהתחשב בעובדה שהגעתו של וירוס כזה לחיינו לפני 10 שנים, או אפילו 5, הייתה תופסת אותנו לא מוכנים כלל - הבחירה בהם היא כמעט מובנת מאליה. עם זאת, נימוקי העורכים שמים זרקור על אחד מההישגים המדהימים של האנושות.
עד כמה שעדיין יש אי ודאות לגבי המקור המדויק של וירוס הקורונה, בין אם מדובר בווירוס שמצא דרכו אלינו מתוך מערת עטלפים, בין עם דרך השוק המפורסם בווהאן ובין אם בטעות שמקורה במעבדה הווירולוגית בעיר שבמזרח סין - הווירוס הזה יצא למפגש שידרוש ממנו התמודדות לא פשוטה.
מדעני העולם עמלו רבות, ותוך שהם מסתמכים בין היתר על ידע קודם לגבי וירוסים ממשפחת הקורונה, הם הגיעו לרצף הגנום של נגיף הקורונה החדש. "תוך חודש מאז המקרים הראשונים עליהם דווח בסין - הגנום, על כל 30,000 הנוקלאוטידים השונים שלו, הועלה לרשת והיה זמין לשימוש הקהילה המדעית והרפואית", ציינו בטיים. תוך שבועיים מההישג הזה - נבנו מודלים לצורך הכנת חיסון שיאפשר לשחרר את אזרחי העולם מסגר מעיק, סגר שבימים ההם הם עדיין בכלל לא נכנסו אליו.
כאן נכנסים לתמונה המדענים המעטרים את שער טיים: בארני גראהאם, קאטאלין קאריקו ודרו וייסמן. היום הוא רגע שיא עבורם, בו הם מעטרים את אחד השערים של אחד המגזינים הנחשבים בעולם, אבל, כל אחד מהם במסולולו חווה במהלך הקריירה רגעים בודדים, שמוקמים בקצה הקיצוני השני שעל הספקטרום. על אף שעתיד האנושות כפי שאנחנו מכירים אותה היה בסופו של דבר מונח העל הכף, נדמה היה להם שהם היחידים שדאגו באמת לפתור את הבעיות שמולם ניצבו.
עוד בימיה בלימודים הבינה קאטאלין קאריקו, דרך אינספור מחקרים ומאוחר יותר דרך עבודות דוקטורט בביוכימיה, שאם ה-DNA מרכיב את החיים מאבני הבסיס, אז ה-mRNA הוא מנהל העבודה. על ידי תמרון נכון שלו, נוכל לפתור מחלות שנגרמות על ידי מחסור בחלבון כלשהו. "אני חושבת שקיבלתי 24 דחיות", סיפרה קאריקו על הניסיונות שלה בשנות ה-80 וה-90 לקבל מענקים שיאפשרו לה למצוא את הדרך לטפל ב-mRNA הבלתי יציב, מבלי לגרום לו נזק.
למסע הזה הצטרף ד"ר דרו וייסמן, אימונולוג שעבד על חיסון ל-HIV ומחלות נוספות. קאריקו הצליחה לשכנוע אותו שכדאי להתעכב על ה-mRNA, בגלל היכולות הגלומות בו, ויחד השניים מצאו את הדרך להגן על המולקולה העדינה בדרכה לגוף. הפלטפורמה שבנו השניים, למרבה המזל סתגלנית עד מאוד, וכך על בסיסה ניתן לאפשר חיסונים נוספים, זאת בשילוב המידע מהגנום המלא של הפתוגן.
ד"ר בארני גראהאם עבד על נגיף אחר שגורם למגוון מחלות בדרכי הנשימה, כאשר הופיע נגיף הקורונה החדש בסין. המסקנות מהעבודה ארוכת השנים, הביאו אותו ואת ד"ר קיזמקייה קורבט, יחד עם הצוות שלהם, להתחקות אחר הצורה שלובשים נגיפים שונים מיד לפי ההדבקה, ולזמן קצר מאוד. היכולת הזו אפשרה את תכנונו של חיסון שיהיה מותאם ככל שניתן למעטפת החלבונית של הקורונה, וכך לתגובה אופטימלית של המערכת החיסונית לפתוגן – אחרי ההתחסנות.
ד"ר ליאנה וון, מרצה למדיניות בריאות באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, מסבירה את ההבדל העצום שעשו החיסונים: "הצלחנו להפוך את המחלה הזו ממגפה קטלנית שמגיעה אחת לדור, ושגבתה את חייהם של יותר מ-780,000 איש בארה"ב בלבד, למחלה שניתן למנוע אותה ברוב במכריע של המקרים - על ידי חיסון".
פלטפורמת ה-mRNA עליה מבוססים החיסונים של פייזר ומודרנה, היא גילומה של טכנולוגיה שתשפיע בעתיד לא רק על היכולת שלנו להתמודד עם COVID19, ציינו במגזין טיים, והוסיפו: "מחוללי הנסים שעומדים מאחורי החיסון לקורונה הם מגיבורי השנה שלנו לא רק כי העניקו לעולם הגנה אל מול הפתוגן, אלא גם כי הדרך להישג המדהים הזה בעצמה שומרת לא רק על הבריאות שלנו: הם השתמשו בשאפתנות שלהם לטובת הכלל, הם בנו שיח הדדי אחד עם השני, והם סמכו על העובדות".