"מקום נסתר, כמו בסרט אגדות": זה קרה לפני 15 שנה. דחפור שעובד במחצבת נשר ברמלה חשף מערה שלא נראתה כמוה בישראל. היא הייתה סגורה לעולם החיצון במשך מיליוני שנים, הייתה יקום נפרד, ולכן נוצרו בה בעלי חיים אנדמיים, כאלו שקיימים רק בה. יצאנו לסיור של כ-6 שעות בתוך המערה שצוות תקשורת מעולם לא נכנס אליה ותיעד אותה.

איתנו אנשי מקצוע מיומנים ואחד מבכירי חוקרי המערות בישראל שהיה הראשון גם לחקור את המערה הזו, פרופ' עמוס פרומקין מהמרכז לחקר מערות, המכון לכדור הארץ והאוניברסיטה העברית בירושלים. "זו תחושה בלתי רגילה, אתה מגלה עולם חדש", אומר פרומקין לפני הכניסה למערה. "אנחנו מגיעים למקום שאף אחד לא ראה אותו מעולם, רגל אדם לא דרכה בו". 

דני קושמרו בתוך מערה
דני קושמרו בתוך מערה|צילום:

ד"ר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז מרשות הטבע והגנים מוסיף: "זו תגלית מרעישה ברמה מקומית ועולמית. יש פה סרטן עיוור שנקרא סומית איילון שרק פה אפשר לראות אותו. זה כמו מקום שסגרו עליו את הדלת לפני מיליוני שנים, הצצנו, ועכשיו אנחנו צריכים להסתכל מדי פעם בזהירות לראות שזה מתפקד ולסגור".

הכניסה למערה – והמהמורות הראשונות

"כמעט איך שניכנס נרגיש את השינוי הדרמטי לעומת העולם שבחוץ", אומר בועז לנגפורד, דוקטורנט במרכז לחקר מערות, רגע לפני שנכנסים למערה. "כמעט 100% לחות, סביב ה-27 מעלות". רק מטרים ספורים בתוך המערה וכבר ברור עד כמה זה הולך להיות מסובך. פיזית ונפשית. הצפיפות הקלאוסטרופובית יחד עם תחושת המחנק גורמים לחלק מצוות ההפקה והצילום שלנו להרגיש שזה יותר מדי - והם יוצאים מהמערה.

אוהד חמו במערה
"כמו לגעת במעשה הבריאה". אוהד חמו במערה|צילום:
החיה שחיה רק במערה הזו - סומית איילון (צילום: n12)
החיה שחיה רק במערה הזו - סומית איילון|צילום: n12

המאמץ הוא גם לטפס בגומחות שבמערה, אבל גם מכך שאחוזי הלחות הגבוהים גורמים להזעה מרובה. ואם זה לא מספיק מסובך, מסתבר שזה יכול להסתבך עוד יותר. כדי להגיע למפלס התחתון של המערה, צריך ללבוש רתמות ולרדת בסנפלינג עוד 15 מטרים למטה. אחרי שירדנו בסנפלינג, לפנינו נגלה אולם קטן שמנוצל למנוחה ראשונה אחרי המחילות הצפופות.

החיה שנגלתה לראשונה והאגם הגדול

ובשלב הזה, המערה מתחילה אט אט לגלות את סודותיה. על סלע ששקע בים לפני 90 מיליון שנה ניתן לראות מאובן של שבלול, ומאובן של חיה נוספת שנכחדה כבר. עקרב שנשאר על סלע והשרידים שלו התפרקו נגלה באור אולטרה סגול.

דני קושמרו ואוהד חמו
דני קושמרו ואוהד חמו לפני הכניסה למערה|צילום:
האגם הצלול שבתוך המערה (צילום: n12)
האגם הצלול שבתוך המערה|צילום: n12

ואז זה קורה. אחרי שעות של מאמץ גדול כשהחולצות ספוגות בזיעה והשרירים כואבים - אנחנו מגיעים אל היהלום שבכתר, אל האגם הסופי שבלב המערה, אל בטן האדמה. הידיעה שבמשך מיליוני שנים המקום הזה חיכה, עם המים הצלולים, מדהימה.

והנה סומית איילון נחשף בפנינו, עיוור, לבקן אבל יחיד מסוגו בעולם. "זה דבר לא נורמלי, שיש לנו הזכות להיות אלו שנמצאים פה ורואים את ראשית החיים שקורים מול עינינו", אומר לנגפורד. "הדבר הזה פותח אפשרויות לאפיקים נוספים של חיים במקומות כאלו ואחרים. חוקרים חקרו בקטריות והיום, מה שהם למדו מהבקטריות אנחנו יכולים לעשות בדיקת pcr לקורונה. אנחנו לא יודעים מה מחכה לנו מבחינה תועלתנית בסביבה הכל כך ייחודית הזו".

דני קושמרו במערה
דני קושמרו במערה|צילום:
דני קושמרו בתוך מערה
צילום:

שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים מסביר לסיכום על המשמעות של התגלית: "זו דרמה מערה כזו. כי יש שם מערכת אדירה של התפתחות של מיקרו אורגניזמים כאלו ואחרים שלא הכרנו קודם לכן וחובה לשמור את זה, זה נכס מדהים של העולם כולו". כתבנו אוהד חמו, מיטיב לסכם במילותיו את החוויה בתוך המערה אחרי שיצא: "זה כמו לגעת קצת במעשה הבריאה, להציץ בו. זו תחושה מדהימה".