השנה החולפת שעמדה בסימן מגפת קורונה שמה בחזית את המדע והמדענים. בחרנו חמישה מתוך עשרות המחקרים תוצרת כחול לבן שזכו השנה להכרה בין-לאומית ויצאנו להכיר את המדענים והמדעניות שחתומים על פריצות הדרך האלה - בתחום הדיאטה, הפוריות, התרופות וגילוי מוקדם של מחלות. צפו בכתבה המלאה
מבלי שהתכוונו זכינו לפגוש את הפסיפס הישראלי המלא שמצליח בתנאי המעבדה לשים בצד את כל המחלקות ולאחד כוחות. יצאנו בעקבות המדע - וחזרנו עם הגורם האנושי שהופך את המדע הישראלי לפלא עולמי.
פריצת הדרך: גלולה מחיידקי מעיים למניעת השמנה
פרופ' איריס שי, הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון: "מה שהטריד אותי זה איך אנחנו מתגברים על זה שבחצי שנה של תזונה בריאה אנחנו מגיעים למקסימום שלנו ומכאן זה פחות עובד לנו טוב. מה עושים כאן? מה אפשר למנף מחצי השנה הזאת, האופטימלית? והגענו לחיידקים". לדבריה, "מצאנו שאנחנו יכולים להשביח את חיידקי המעיים של עצמנו, המקרו-ביו, בעזרת דיאטה ירוקה ובהמשך להשתיל לעצמנו מחדש את הזיכרון החיידקי ולמנוע עלייה חוזרת במשקל".
פריצת הדרך: תרופות ללא שימוש בבעלי חיים על ידי טכנולוגיית איבר אדם על שבב
פרופ' יעקב נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית: "כמה שאני אוהב בעלי חיים ואני באמת מסור לצמצם את הניסויים ואת העבודה עם בעלי חיים – זו לא הסיבה שאני עושה את זה. הסיבה שאני מתעורר בבוקר לעבוד היא בגלל שאני חושב שימוש בבעלי חיים הוא פשוט כבר לא יעיל ואנחנו צריכים לעבור בעצם למאה ה-21 והלאה".
פריצת הדרך: גידול עוברים מחוץ לרחם במעבד
פרופ' יעקב חנא, ראש המעבדה לתאי גזע במכון ויצמן: "פיתחנו לאחרונה שיטה לגדל עוברים מתקדים מחוץ לרחם. "לא ציפיתי שזה יעבוד, אמרתי שזה בסדר אם זה לא יעבוד. אבל אנחנו כמובן מדענים חמדנים, כל פעם שאנחנו מתקדמים קצת אז אומרים שאנחנו רוצים עוד יותר. אנחנו יכולים לראות איך עובר הופך את הצורה שלו מכדור של תאים שהוא חסר צורה, תוך 5 ימים, ליצור שלם עם כל האיברים שלו. אנחנו יכולים גם לשלוט בסביבה שלו שהוא גדל". לדבריו, "יש השלכה על החלק הראשון, בעצם המוקדם, של להבין איך נוצרים איברים בשביל לקדם יצירת איברים להשתלות. ההשלכה השנייה – האם זה יכול לעבוד או להקל או להחליף גידול עוברים מיונקים מחוץ לרחם".
פריצת הדרך: סטייק למאכל במעבדה באמצעות ביו-הדפסה בתלת-ממד עם דיו ביולוגי
פרופ' שולמית לבנברג, הפקולוטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון: "אנחנו למעשה עובדים הרבה שנים בתחום של הנדסת רקמות לצרכים רפואיים - אם זה רקמת שריר, או שריר לב או רקמת עצם, כדי להחליף ולתקן רקמות פגועות בגוף. הפיתוח הטכנולוגי הזה של גידול תאים בתלת-ממד הביא אותנו גם לאפשרות לבוא ולייצר רקמת שריר שהיא פשוט מתאי פרה ויכולה לשמש למאכל".
פריצת הדרך: בדיקת דם חדשנית שתשנה את האופן שבו מאבחנים מחלות
ד"ר איסראא שרקייה וד"ר רונן שדה, המחלקה לכימיה ביולוגית במכון למדעי החיים של האוניברסיטה העברית: "פיתחנו בדיקת דם שיכולה לאבחן מחלות, והשנה המאמר התפרסם ואנחנו מנסים עכשיו להוציא את זה מהמעבדה ולהנגיש את זה לרופאים ולחולים. אדם יבוא לקופת החולים כשהוא בריא, ייקחו ממנו בדיקת דם, בדיקת הדם הזאת תגיע למעבדות שלנו ואנחנו נוכל להגיד לו שהוא בסדר גמור או שאולי אנחנו רואים התפתחות של איזשהו תהליך".