ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, צפוי להיבחר בוועדה לבחירת שופטים היום (ראשון) לנשיא בית המשפט העליון. יו"ר הוועדה, שר המשפטים יריב לוין, לא ישתתף בדיון, וכך צפויים גם שאר נציגי הקואליציה – חה"כ יצחק קרויזר והשרה אורית סטרוק. בכך, לראשונה בתולדות המדינה, צפוי להיבחר נשיא לבית המשפט העליון, ללא השתתפות יו"ר הוועדה, שר המשפטים, שמתנגד למינוי. הוועדה מתכנסת בעקבות צו בג"ץ שהורה לכנסה ולהעלות בה להצבעה את נשיא בית המשפט העליון, אחרי שנה וארבעה חודשים שבהם נמנע השר מלעשות זאת.
עמית צפוי להיבחר לתפקיד, למרות פרסומים בתקשורת בשבועות האחרונים שעלה מהם חשש שפעל בניגוד עניינים בתיקים שהיה מעורב בהם כשופט, ופרסום הנוגע לעבירת בנייה בביתו, שלא תיקן. השר לוין ביקש לדחות פעמיים את ההצבעה על מינוי הנשיא בעקבות הפרסומים – אך שופטי בג"ץ נעתרו לבקשה פעם אחת, דחו את ההצבעה בעשרה ימים והבהירו לשר כי המקום לדון בהסתייגויות למינוי השופט עמית הוא בוועדה לבחירת שופטים ושעליו לכנסה כדי לדון בטענות אלה.
לוין סירב לכנס את הוועדה ועשה כל שביכולתו כדי לסכל את המינוי, כולל פנייה ליועצת המשפטית של משרדו בבקשה להגיש נגד השופט קובלנה משמעתית. המטרה: שתיערך בדיקה על הטענות שעלו נגד השופט לפני שהוא יתמנה לנשיא. לוין סבור כי בחירתו של השופט עמית לנשיא בצל הטענות שעלו נגדו תפגע באמון הציבור, והוא אף פנה אליו בשבוע שעבר בבקשה שישהה את מינויו. עמית שלח מכתב לשר ובו הגיב באופן מפורט על כל הטענות שעלו נגדו, והוסיף כי מתנהל נגדו מסע הכפשות מאורגן ומתוזמן, שבמסגרתו "לא נותרה אבן אחת שלא נהפכה במטרה לייצר דה לגיטימציה ונרטיב כוזב, במטרה לסכל את מועמדותי לנשיא בית המשפט העליון".
בשל החרמת השר והקואליציה את הוועדה, מי שידונו בהסתייגויות בעניין מינויו של עמית הם יתר חברי הוועדה - השופטים, נציגי לשכת עורכי הדין וח"כ קארין אלהרר (יש עתיד). השופט עמית ייצא מהדיון כאשר תעלה ההצבעה על מועמדותו, והוא צפוי להיבחר. עם זה, יש לציין כי שופטי בג"ץ נתנו לוועדה את המנדט להחליט אם דרוש לה פרק זמן נוסף על מנת לבחון את הטענות, בטרם יעלו להצבעה את זהות הנשיא. בוועדה היום יצביעו החברים גם על מינויו של המשנה לנשיא. מי שצפוי להיבחר לתפקיד הוא השופט נעם סולברג, וזאת בשל שיטת הסניוריטי – כי הוא השופט הוותיק ביותר לאחר השופט עמית.
מאז פרשה הנשיאה אסתר חיות מתפקידה, לא העלה לוין את זהות נשיא בית המשפט העליון ומשנהו להצבעה, בשל הסתייגותו משיטת הסניוריטי. לפי השיטה, שהונהגה מקום המדינה, השופט עוזי פוגלמן היה צריך להתמנות לנשיא עם פרישתה של חיות, ולאחר פרישתו של פוגלמן לפני כארבעה חודשים - השופט יצחק עמית היה צריך להתמנות לתפקיד. השר לוין מתנגד לשיטת הסניוריטי, וגם למינוי עמית עוד לפני הפרסומים מהעת האחרונה, משום שנחשב לשופט אקטיביסט וליברל. השר רצה לשבור את שיטת הסניוריטי ולמנות את שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון לתפקיד "כפשרה", עד לפרישתו של השופט באוגוסט הקרוב. ללוין לא היה רוב למהלך הזה בוועדה, ולכן לא העלה את הנושא להצבעה – וכך תפקד בית המשפט העליון ללא נשיא ולא משנה במשך שנה ורבע.
שר המשפטים לא מתכוון רק להחרים את הוועדה – אלא גם את עמית עצמו ואת הנהלת בתי המשפט. אם אומנם יממש את איומיו – המשמעות היא שלא ימונו עד לכנסת הבאה שופטים חדשים לכל הערכאות – כולל בית המשפט העליון שכבר כיום חסרים בו 20% מהשופטים – 3 מתוך 15.
בנוסף, המשמעות היא שסוגיות הדורשות את אישורו של שר המשפטים – כמו מינוי חברי וועדות ערר שבסמכות בית משפט השלום – לא יקודמו, וכך גם מינוי ועדות איתור לתפקידי נשיא וסגני נשיא לבתי המשפט בערכאות הנמוכות יותר. לוין גם לא מתכוון להגדיל את תקציב הנהלת בתי המשפט ולהוסיף תקנים חדשים לשופטים – אך יש לציין שזה מהלך שהודיע עליו עוד לפני הפרסומים האחרונים על השופט עמית. במקביל, השר מתכוון להמשיך את החקיקה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים – שככל שתעבור, אמורה להיכנס לתוקף החל מהכנסת הבאה.
המשמעות של החרמת לוין את המערכת היא שיתוק שלה הלכה למעשה, שמי שצפוי לסבול ממנה הוא הציבור. בהיעדר שופטים וקבלת החלטות מנהליות הדרושות לתפקוד המערכת, הדיונים בבתי המשפט יתארכו, יחלוף פרק זמן ארוך יותר בין דיון לדיון, ובלית ברירה שופטים ייאלצו לדחוף את הצדדים להגיע לפשרות, על מנת לחסוך את הימשכות ההליכים. מערכת המשפט בישראל שהיא בין העמוסות ביותר בעולם, צפויה להמשיך לכרוע תחת העומס – שיחריף בשנתיים הקרובות.