ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע אמש (ראשון) לראש השב"כ רונן בר כי החליט לפטרו מתפקידו וכי יביא לפני הממשלה הצעת החלטה בנושא כבר השבוע. לפי החוק, הממשלה יכולה לפטר את ראש השב"כ לפני תום תקופת כהונתו – במקרה של בר, אוקטובר 2026.
אולם, בשל החקירה של השב"כ והמשטרה בנוגע לקשר בין גורמים שעובדים במשרד ראש הממשלה ובין קטאר – נראה כי אם ייצא מהלך הפיטורים לפועל, הוא ייתקל בקשיים משפטיים. הקשיים אף גברו לאחר הודעתה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה לרה"מ: "אינך יכול לפטר את ראש השב"כ עד להשלמת בירור התשתית העובדתית והמשפטית שעומדת ביסוד החלטתך ואפשרותך לעסוק בנושא בעת הזו". מה הבעיה, ומה הסיכוי שהמהלך ייבלם בבג"ץ?
חוות הדעת של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה
לפי חוות דעת ששלח המשנה ליועצת המשפטי לממשלה, למשפט ציבורי מנהלי, ד"ר גיל לימון, לפני כשבועיים, החלטה בנוגע לפיטורים של ראש השב"כ טעונה היוועצות עם הייעוץ המשפטי לממשלה בטרם קידום המהלך. במכתב ציין לימון כי לא מוכרת לייעוץ כוונה או החלטה בעניין סיום כהונת ראש השב"כ, ושהחלטה כזו "ביחס לראש מערכת ביטחונית, ובפרט כזו האוחזת גם בסמכויות אכיפת חוק, מחייבת הליך סדור המבוסס על טעמים עניינים בלבד, אשר נשען על תשתית עובדתית מוצקה ומלאה, חף משיקולים זרים, ואשר עומד בהוראות הדין, לרבות כללי המשפט המנהלי".
לפי חוות הדעת של לימון, אם תישקל הנעת תהליך כזה - על הממשלה להביא את הדברים לבחינה מוקדמת של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, לפני קידומו. ואולם נתניהו הודיע אמש לבר על הכוונה לפטר אותו ללא היוועצות עם היועצת המשפטית לממשלה.
מה עשוי לקרות?
נתניהו הודיע כי הוא החליט לפטר את בר מכיוון שהוא איבד בו את האמון כראש השב"כ, שהוא קריטי בתקופת מלחמה. נתניהו יצטרך לבסס את הטענה הזו, ולהוכיח שהיא לא נגועה בשיקולים זרים ושהיא סבירה. זאת, על אף שבר עומד בראש המערכת שחוקרת פרשה שבה מעורבים, לפי החשד, גורמים בלשכת נתניהו.
ככל שהממשלה תקבל החלטה להדיח את בר בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, צפויות להיות מוגשות עתירות בנושא, בטענה שמדובר בהחלטה לא סבירה באופן קיצוני ובשל ניגוד עניינים שבו מצוי לכאורה נתניהו. בעתירות שיוגשו צפויים העותרים לבקש צו שיקפיא את הפיטורים – עד להכרעה בעתירה. שר המשפטים וסגן ראש הממשלה, יריב לוין, קרא לא לכבד את החלטת היועמ"שית להקפיא את פיטורי בר עד לבירור העניין: "אסור להיכנע לאיומים או לניסיונות לשלול מהממשלה את סמכותה".
מה התרחישים האפשריים מבחינת שופטי בג"ץ?
יש לציין שייתכן ועתירות יוגשו עוד לפני הצבעת הממשלה, ובכל מקרה המהלך לפיטורי בר יהיה רצוף קשיים משפטיים. אם העתירות יוגשו עוד לפני ההצבעה בממשלה - זה יהיה בעייתי יותר מבחינת השופטים להתערב בשלב הזה, לפני שההחלטה לפטר עוד לא יצאה לפועל ואושרה בממשלה. ככל והעתירות יוגשו לאחר ההצבעה.
התרחישים האפשריים של השופטים
ייעתרו לבקשה לצו ביניים - בשל רגישות הסוגיה, וכדי להימנע ממצב שבו יפוטר ראש השב"כ בהליך שנעשה לא כדין או חשש שהיו מעורבים בשיקולים זרים, עשויים השופטים להסכים לבקשה להקפיא את הפיטורים, עד להכרעה בעתירה. אף שהוצאת צו ביניים היא חריגה יחסית, לא מן הנמנע שהשופטים ייעתרו לבקשה כזו, כדי לעצור את התהליך ולבחון את חוקיות הפיטורים.
ידחו את הבקשה לצו ביניים אך יקיימו דיון דחוף בעתירה - ייתכן שהשופטים יבקשו להימנע מלהתערב בהחלטת הממשלה על ידי הקפאת הפיטורים, אך יקיימו דיון דחוף בעתירה כדי להכריע בה לפני שהממשלה תספיק למנות מחליף לבר.
ידחו את העתירה על הסף - באפשרותם של השופטים לדחות את העתירה על הסף, למשל בטיעון שלא מוצו ההליכים בטרם הגשתה (אם למשל העותרים לא ישלחו מכתבים לממשלה לפני ההצבעה).
ידונו בעתירה, אך הפיטורים כבר ייצאו לפועל - אם לא ייעתרו השופטים לצו הביניים, אך ידונו בעתירה ולא ימהרו לקבל הכרעה בנושא – ייתכן שכבר ימונה מחליף לבר, ופסק הדין שיינתן יהיה כבר לאחר "מעשה עשוי", שלא באמת תהיה לו משמעות מעשית וקונקרטית בנוגע לפיטורים של בר.