ההכנות, הדיונים בחדרים הסגורים - והיציאה למבצע: ראש המוסד דדי ברנע נאם היום (שלישי) בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וחשף פרטים חדשים על מבצע הביפרים. ברנע קיבל מהמכון, בשם המוסד, פרס לתרומה ייחודית לביטחון ישראל על אותו המבצע. ברנע קרא לפעול לשחרור החטופים, זאת אחרי שבשבוע שעבר ראש הממשלה נתניהו הזיז אותו ואת ראש השב"כ רונן בר מתפקידם כמובילי המו"מ.
"מבצע הביפרים הוא דוגמה מובהקת למימוש יעדנו", אמר ברנע. "הוא תוכנן תוך שימוש בתחכום ובתחבולה. הוא מבטא היכרות עמוקה של היריב, עליונות טכנולוגית ויכולות מבצעיות. המבצע מסמל את נקודת המפנה בצפון ואת נקודת הפתיחה לעשרת הימים שבמהלכן התהפכו היוצרות מול אויבינו".
"שנים ארוכות נלחמנו מול זרוע הביצוע של איראן בגבולנו הצפוני", המשיך. "למלחמת לבנון השלישית התכוננו מ-2006. הבנו שהמלחמה הבאה תהיה שונה מהמלחמות הקודמות שידענו. למוסד אין מטוסי קרב או טילים - יש את אנשי ונשות המוסד, שהם המנוע, הם המוח היצירתי".
ברנע חשף: "מבצע הביפרים הוא מבצע צעיר, ביחס למבצע מכשירי הקשר שהופעל למחרת היום. מבצע מכשירי הקשר פותח לפני כעשור עוד בתקופתו של תמיר פרדו והמשיך בתקופתו של יוסי כהן. הרעיון למבצע הביפרים עלה לראשונה כאשר הבנו שמבצע מכשירי-הקשר איננו יעיל בכל מצבי הלחימה".
"חשבנו על דרך אחרת לפגיעה במחבלי חיזבאללה - באמצעות פיצוץ מכשיר הצמוד תמיד לגופם", שיתף. "האנשים שלנו זיהו את ההזדמנות. תשתיות המבצע הראשונות הוקמו בשלהי 2022 והמשלוח הראשון ללבנון ובו 500 ביפרים בלבד הגיע שבועות ספורים לפני הטבח הנורא של שבעה באוקטובר. באותו זמן, אלפי מכשירי הקשר ממבצע ותיק יותר היו מאופסנים במחסני חיזבאללה".
הוא הוסיף: "במהלך המבצע פוצצו פי עשרה יותר מכשירי ביפר מכפי שהיו לחיזבאללה בתחילת המלחמה, ופוצצו פי שניים מכשירי קשר. הדילמה אם להפעיל את המבצע ב-17 בספטמבר 2024 הייתה גדולה. ראש הממשלה קיבל בסופו של דבר את ההחלטה בניגוד מוחלט לדעה הרווחת בדיון". לדבריו, "כמות חומר הנפץ במכשירי הקשר ובביפרים יחד - לא עלתה על כמות חומר הנפץ במוקש אחד. שבירת הרוח של חיזבאללה הייתה עוצמתית".
ראש המוסד הבהיר: "משימתנו לא הושלמה. יש לנו מחויבות להשיב את כל החטופים - החיים והחללים. זה הציווי המוסרי העליון - להשיב אותם ממנהרות התופת. אין תחושה עילאית יותר, גם לא בעת מימוש מבצע רב-השפעה, כמו הערכיות והשליחות של השבת החטופים. זו משימה שעומדת לנגד עיניי משבעה באוקטובר".
נתניהו הזיז בשבוע שעבר את ראש המוסד, ראש השב"כ והאלוף (במיל') ניצן אלון מניהול המשא ומתן לשחרור החטופים. נתניהו החליט שהשר דרמר, המקורב אליו, ינהל את המשא ומתן במקומם. ההסבר של ראש הממשלה למהלך הוא שהשלב השני של המו"מ לעסקת החטופים עוסק בנושאים מדיניים, ומכיוון שדרמר יעבוד ישירות מול השליח וויטקוף, זה "המהלך הנכון".
אדלשטיין על חוק הגיוס: "אני אופטימי"
יו"ר ועדת החוץ והביטחון בכנסת יולי אדלשטיין השתתף גם הוא בכנס. אדלשטיין נשאל על חוק הגיוס והשיב: "אני אופטימי. השיח עכשיו הוא על 4,800 מתגייסים חרדים בשנה הראשונה, סנקציות מוסדיות ואישיות - זה מתכנס כבר. עדיין יש המון פערים, אבל אני חושב שבעבודה נכונה, ואם נדע לנתק את הפוליטיקה - אז אנחנו נצליח להעביר חוק אמיתי".
"אנחנו צריכים להיות מאוד מדויקים בכל מילה בחוק", הוא הוסיף, וביקר: "צה"ל לא שלח מספיק צווים (לחרדים). החוק שבסופו של דבר ייצא מהוועדה הוא יהיה רק חוק שמוסכם על צה"ל. אנחנו צריכים להביא מלש"בים שיבואו ויתגייסו". במהלך דבריו של אדלשטיין חלק מהנוכחים בכנס מחו והחזיקו שלטים שקוראים לשוויון בנטל.
בהמשך דבריו אדלשטיין התנגד לפיטורי ראש השב"כ: "יהיה מאוד בריא שהוא יסיים את דרכו מתי שהוא יחליט".