ראש השב"כ רונן בר סירב לקבל את ההודעה של נתניהו על ההחלטה לפטרו מתפקיד ראש השב"כ. בתגובה שפרסם בר, הוא כתב כי קיבל אחריות לאירועי 7.10 וכי ההחלטה לפטרו אינה על רקע האירועים הללו, אלא בחוסר אמון בינו ובין ראש הממשלה. בעקבות תגובתו, בכירים בשב"כ הגיבו כי יקבל את ההחלטה שתקבל הממשלה בנושא.

"כמי שעמד בראשות השב"כ ב-7.10 לקחתי אחריות על חלקו של השירות וציינתי בבירור כי אני מתכוון לממש אותה בטרם מועד סיום הקדנציה, כך היה מצופה מכולם. לכן, ברור שהכוונה בהדחתי אינה על רקע ה-7.10. ראש הממשלה הבהיר כי ההחלטה נובעת מטענתו כי יש בינינו חוסר אמון מתמשך". 

"תחקיר השב"כ הצביע על מדיניות שהובלה לאורך שנים, בדגש על השנה שקדמה לטבח, בידי הממשלה והעומד בראשה. התחקיר מעלה התעלמות ארוכה ומכוונת של הדרג המדיני מאזהרות הארגון"

"השב"כ בראשותי, ביצע תחקיר יסודי שהצביע על כשלים מודיעיניים ותהליכים פנימיים ב-7.10, אשר תיקונם כבר החל", המשיך בר. "לצד זאת, הצביע התחקיר על מדיניות שהובלה לאורך שנים, בדגש על השנה שקדמה לטבח, על ידי הממשלה והעומד בראשה. התחקיר מעלה התעלמות ארוכה ומכוונת של הדרג המדיני מאזהרות הארגון".

ראש הממשלה נתניהו וראש השב
רה"מ בנימין נתניהו וראש השב"כ רונן בר|צילום: קובי גדעון , לע"מ

 

"הצורך לתחקר את כלל הגורמים, לרבות מדיניות הממשלה וראש הממשלה, ולא רק את צה"ל והשב"כ, שחקרו את עצמם ביסודיות, מתבקש לטובת ביטחון הציבור. אם לא אתעקש על כך, עם כל המחירים האישיים שאשלם, אמעל בתפקידי לביטחון המדינה. חקר האמת הוא ערך עליון בשב"כ, זכות הציבור לדעת מה הוביל לטבח ולקריסת תפיסת הביטחון של מדינת ישראל".

"אחריותי הציבורית היא העומדת בבסיס החלטתי להמשיך בתפקידי בתקופה הקרובה, זאת בצל פוטנציאל ההסלמה, המתיחות הביטחונית הגבוהה ואפשרות ממשית לחזרה ללחימה ברצועת עזה, שבה לשב"כ תפקיד מרכזי". 

"לצד זאת, עליי להשלים את מחויבותי האישית ומחוייבות השירות להחזרת החטופים, השלמתן של מספר חקירות רגישות, והבשלה מיטבית של שני מועמדים להחלפתי, לבחירתו של ראש הממשלה - זאת כמתחייב מתפקידו הממלכתי ומרגישותו היתרה של השב"כ, מתוקף ייעודו ומתוקף החוק המתיר לו סמכויות נרחבות ורגישות ביותר".

הצהרת ראש השב
ראש השב"כ רונן בר|צילום: לע"מ

 

"חובת האמון שחב ראש השב"כ היא בראש ובראשונה לאזרחי ישראל"

"בפגישה קודמת, הודעתי לראש הממשלה שבכוונתי להשלים את האמור לעיל בטרם אתפטר מתפקידי בתיאום עימו, וזאת לנוכח אחריותי לציבור, לביטחון המדינה ולתפקודו של שירות הביטחון הכללי לטובת מדינת ישראל".

"כאמור לעיל, חובת האמון שחב ראש השב"כ היא בראש ובראשונה לאזרחי ישראל – תפיסה זו היא העומדת בבסיס כל פעולותיי והחלטותיי. הציפייה של ראש הממשלה לחובת אמון אישית שתכליתה סותרת את האינטרס הציבורי, היא ציפייה פסולה מעיקרה העומדת בניגוד לחוק השב"כ ובניגוד לערך הממלכתיות שמוביל את שירות הביטחון הכללי ואנשיו". 

היועמ"שית לנתניהו: "אינך יכול לפטר את ראש השב"כ

היועצת המשפטית לממשלה פנתה לראש הממשלה נתניהו במכתב ובו כתבה כי אינו יכול לפטר את ראש השב"כ עד להשלמת בירור התשתית העובדתית והמשפטית שעומדת ביסוד החלטתך ואפשרותך לעסוק בנושא בעת הזו.

לקריאת המכתב המלא - לחצו כאן 

בשב"כ מבהירים: בר יקבל את החלטת הממשלה

בשב"כ מסרו: "בהמשך לפרסומים בנושא, יודגש כי ראש השב"כ הבהיר לראש הממשלה בפגישתם כי בכל החלטה שתתקבל, יכבד את החוק".

גורם מדיני: "ראש השב"כ היוצא התבלבל"

"גורם מדיני" הגיב על תגובת ראש השב"כ בר וטען: "ראש השב"כ היוצא התבלבל מי כפוף למי. היעדר אמון של ראש הממשלה בראש השב"כ איננו עניין אישי אלא עניין ציבורי מובהק, וההיאחזות של ראש השב"כ בקרנות המזבח פוגעת בשב"כ ובביטחון המדינה".

"אם למישהו היה ספק בצורך החיוני להעביר את ראש השב"כ מתפקידו הוא קיבל כעת את התשובה הסופית לכך עם התגובה האנטי-דמוקרטית שבה הוא אומר שהוא, ולא הממשלה, יקבע מתי הוא יסיים את תפקידו.
כך גם הוא החליט בליל שבעה באוקטובר את מי לא להעיר ואת מי לא להזעיק".

"ראש השב"כ חוזר על השקר שהוא הזהיר את הדרג המדיני מפני מתקפת החמאס, בעוד שהפרוטוקולים מוכיחים את ההיפך הגמור: ב-1 באוקטובר 2023, שבעה ימים לפני הטבח, ראש השב"כ אמר שהחמאס מורתע ושצריך להעניק לו הטבות כלכליות כדי לשמור על רגיעה. ראש השב"כ אף חזר על טענות אלה שלושה ימים לפני הטבח".