הקרבות הפוליטיים בכנסת ומחוצה לה חזרו להתפרץ על אש גבוהה, כשבנימין נתניהו עומד כמעט תמיד בלב הסערה. בימים האחרונים אספנו שאלות מעוקבי N12 ברשתות החברתיות על המערכת הפוליטית - פרשננו הפוליטי עמית סגל השיב לשאלות נבחרות.
עומרי: אחרי שתהיה הפסקת אש גם בעזה, מה יהיה השלב הבא של ישראל?
השלב הבא של ישראל, לדעתי, בעזה - המשך הביטחון השוטף, ובחוץ - תקיפת איראן. זה הדבר הבא. אני כמעט משוכנע בזה.
אדיר: האם פניו של נתניהו להרחבה או לשינוי של הממשלה על רקע תקיפה אפשרית באיראן ואפשרות לנורמליזציה עם סעודיה?
אני לא חושב שפניו של נתניהו להרחבה או לשינוי של הממשלה. הרחבה זה לא ממש דבר שהורגלו בו בשנים האחרונות למעט החריגה של גדעון סער. כל עוד המחנות מתחלקים בהתאם לסוגיית זהות ראש הממשלה, והכנסת הזאת נבחרה על בסיס זה, חלק מהכנסת רק איתו וחלק מהכנסת רק לא איתו, אז אני לא חושב שזה דבר אפשרי.
הודיה: מה להערכתך יכול לסכן את הקואליציה של נתניהו?
הסיכון העיקרי לנתניהו זה חוק הגיוס. זה בעצם הדבר המרכזי שבו יש פער משמעותי בין מרכיבי הקואליציה - בין החרדים שחייבים את החוק הזה לבין אגף גדול מאוד, במיוחד בקרב הבוחרים, שחושב שהנסיבות השתנו ואי אפשר להמשיך ככה יותר.
סאמר: למה מדברים רק על גיוס חרדים ולא מדברים על חוק גיוס לבני מיעוטים?
רשמית יש כאלה שמדברים גם על גיוס לבני מיעוטים, אבל בפרקטיקה כולם מבינים שזה לא ריאלי. קשה לגייס את מי שפחות מזדהה עם המדינה. דרוזים, בדואים וצ'רקסים מגויסים.
אפרת: עד כמה אתה מאמין שהמניעים של נתניהו נובעים מרצון לשמור על העם ולא על התפקיד?
הדיון הזה שמתנהל ברשתות החברתיות פחות מטריד אותי משני טעמים: קודם כול כי כבר ראיתי מספיק ראשי ממשלה כדי לדעת ששיקולים של מדינה ושל דימוי משחקים בערבוביה. זה גם פחות מטריד אותי כי בתור קפיטליסט אני יודע שכשאדם דואג לטוב שלו אז הוא גם משפר את הטוב הכללי.
זאת אומרת, הדרך של נתניהו לצבור הכי הרבה תמיכה היא לנצח ניצחון מוחלט במלחמה, להביא שלום, להביא חיסונים… אז זה לא כל כך אכפת לי אם נתניהו או לפיד או בנט או ברק או אולמרט דואגים לעצמם, כי בסוף כשאתה במדינה דמוקרטית, ואנחנו עדיין כזאת כמובן, אז אם לא תעשה דברים שטובים למדינה אז הציבור לא יבחר בך פשוט. זה מה ששומר עליך במסגרת.
עומר: האם נתניהו שוקל את תדמיתו בעולם בכל מהלך שלו, או סומך על זה שהתוצאה הסופית תעשה את זה?
אני חושב שהתדמית של נתניהו בעולם חשובה לו. אני בטוח שהוא שמח כשהוא מופיע בצמרת האנשים המשפיעים, אבל כשאתה מנהיג בין-לאומי, ככל שהמדינה שלך מצליחה יותר גם התדמית שלך משתפרת. זה לא שיש דרך לנהל את זה ככה ש'לעזאזל המדינה - העיקר שאני אצא טוב', או להיפך.
מישל: אתה חושב שראש הממשלה צריך כבר לקחת אחריות על אירועי 7.10? אתה חושב שהוא אשם?
נתניהו לדעתי אמר את זה, אומנם באיחור ובאנגלית באיזה ריאיון, אבל השאלה היותר גדולה היא מה המשמעות. רף הציפיות כל כך נמוך שכשמישהו אומר "אני אחראי" כולנו כבר רוצים לתת לו את צל"ש הרמטכ"ל. אחריות, שלא מתורגמת לשום דבר, היא נשארת מילים ריקות, וזה נכון לכל הצמרת הביטחונית-מדינית של מדינת ישראל.
אני מסרב להתרגש מה'וואו הם לקחו אחריות' - ברור שהם לקחו אחריות. אם לא תיקח אחריות היא לא שלך? זה כמו שמישהו דופק לך את הרכב והוא הלך 'טוטאל לוסט' והוא אומר 'שמע, האמת זה עליי'. הדרך לעשות את זה בדרג הפוליטי זה בבחירות ובדרג הצבאי זה בסיום כהונה - אצל מיעוטם זה כבר קרה ואצל אחרים זה צריך לקרות בשלב כזה או אחר.
עומרי: האם לדעתך יש היום ימין ושמאל בישראל, או שהאבחנה היחידה היא מי בעד ביבי ומי נגד ביבי?
יש ימין ושמאל בישראל. בימין-שמאל בנושא המדיני-ביטחוני הפער הוא בציבור היהודי בערך 65% מול 10%, רחוק מאוד משוויון. בנושא הכלכלי הפער הוא משהו כמו 60%-30% לימין. בנושא הזהות היהודית מול הדמוקרטית של המדינה, הסוגייה שהובילה לרפורמה המשפטית, שם דווקא הימין נמצא במיעוט מסוים. נתניהו הוא רק נגזרת של 3 המעגלים האלה.